אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פרדס חנה נ' ניסנקורן

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פרדס חנה נ' ניסנקורן

תאריך פרסום : 16/01/2023 | גרסת הדפסה

תו"ב
בית משפט השלום חדרה
42912-03-17
29/12/2022
בפני השופט:
אהוד קפלן

- נגד -
מאשימה:
הועדה המקומית לתכנון ובנייה פרדס חנה
נאשם:
שמואל ניסנקורן
הכרעת דין
 

 

כתב-האישום:

 

  1. הנאשם הוא הבעלים והמחזיק של חלקות 46 ו-47 בגוש 10074 ברחוב המייסדים בפרדס חנה-כרכור (להלן: המקרקעין), אשר מיועדות למגורים א'1 בהתאם לתוכנית תב"ע ש/18.

    ביום 11/4/2016 ביקר במקרקעין המפקח תומר רצון והחליט כי התבצעו במקרקעין עבירות בנייה ושימושים החורגים שנעשו ללא היתר או בסטייה ממנו.

     

  2. לגבי חלקה 46 נטען כי התבצעו בה העבירות הבאות:

    • שימוש חורג במבנה בשטח של כ-100 מ"ר אשר ייעודו המקורי רפת בהתאם להיתר שניתן ביום 1/10/1975 ואשר בפועל משמש למגורים - מבנה מספר 3.

    • שימוש חורג בסככה מפח המשמשת לאחסנת פרות ששטחה הכולל 657 מ"ר (266 מ"ר + 391 מ"ר) ואשר בפועל משמשת למבנים מספר 4 ו-5.

    • פלישה של הרפת למגרש מספר 2415 בשטח של כ-0.972 מ"ר.

       

  3. לגבי חלקה 47 נטען כי התבצעו בה העבירות הבאות:

    • שימוש חורג במכלאה מוצלת לאחסנת עגלים באזור המיועד למגורים בשטח של כ-472 מ"ר- מבנה מספר 6.

    • שימוש חורג במכלאה מוצלת לאחסנת עגלים באזור המיועד למגורים בשטח של כ-830 מ"ר- מבנה מספר 7.

    • שימוש ללא היתר במכולה בשטח של כ-12 מ"ר.

    • פלישה של הרפת למגרש מספר 2414 לשטח המיועד למבני ציבור בשטח של כ-1.301 מ"ר.

    • פלישה של הרפת לתחום דרך במגרש 2410 בשטח של כ-0.649 מ"ר.

       

  4. לפיכך יוחסו לנאשם העבירות הבאות:

    • שימוש במקרקעין ללא היתר לפי סעיפים 145, 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 .

    • שימוש במקרקעין בסטייה מהיתר או מתוכנית לפי סעיף 204(ב) לחוק.

       

      ראיות הצדדים ועדויותיהם:

       

      פרשת התביעה

       

  5. מפקח תומר רצון ערך ביום 5/9/2016 את דו"ח גילוי עבירת בניה (ת/3) ואת דו"ח הפיקוח המעודכן שאליו צורפו תמונות מהשטח (ת/4).

    בבית- המשפט העיד כי בביקור בשטח מצא מבנה מבלוקים ורעפים שמשמש למגורים - זאת לפי הסממנים בשטח שהראו שקיימים חיבורים לביוב, מזגנים ודוד שמש.

    הוא הוסיף כי בסמוך אליו נמצאה סככה שמשמשת לאחסנת חציר ועוד מספר מבנים שעשויים מעמודי מתכת ורשתות צל לאחסון עגלים.

    בנוסף ציין שנמצא שם קונטיינר ו-"פלישה לכיוון אזור המיועד למבני ציבור, דרך ושפ"צ.

    לדבריו מבנה מספר 3 שימש בפועל למגורים.

    הוצג בפני היתר משנת 1961 (ת/2) והעד מסר כי היתר זה מתייחס למבנה 3 שהיה מיועד לשמש כרפת ולא למגורים.

     

  6. בחקירה הנגדית הוצגו בפני העד החלטת של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה משנת 2015 (נ/1) ותוכנית משנת 2013 שמתייחסת אליה (נ/2) והנאשם אמר שהוא לא מכיר את המסמכים.

     

    המסמך נ/2 מתייחס להחלטת הוועדה המחוזית בישיבתה מיום 9/1/2013 שם נקבע, בין היתר, כי: "התכנית אמורה לתת מענה להוצאת רפת שקיימת בהיתר שנים רבות באזור מגורים בכרכור והמהווה מטרד סביבתי, ולהעביר אותה לשטח פתוח בו תהיה פחות הפרעה סביבתית למגורים".

    בהמשך נקבע כי: "עפ"י תכנית ש/17 יעד השטח חקלאי, ומותר לפי התכנית המאושרת שימושים של מבנים לגידול בעלי חיים. לאור האמור לעיל, למרות שהתכנית הוגדרה כשינוי יעד, אין לראות בה שינוי ביעדו הקרקע, אלא הגדלת אחוזי הבניה ביחס לתכנית המאושרת ש/17".

     

  7. המסמך נ/1 מתייחס להחלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה בחיפה בישיבתה מיום 28/1/2015 שם נקבע, בין היתר, כי: "הוועדה סבורה כי התכנית אמורה לתת מענה להוצאת הרפת כולה מאזור המגורים בכרכור על מנת לפתור את בעיית המטרדים הסביבתיים וכי לא ניתן להסתפק במענה חלקי של העברת חלק מהרפת בלבד. לדעת הוועדה אין לתת עדיפות בשלב זה להוצאת רפתות מכפר פינס, מאחר שהוא מושב חקלאי שנועד מלכתחילה גם לפעילות חקלאית, ולעומת זאת אזור המגורים שהתפתחת בכרכור לא מתאים היום לפעילות חקלאית מסוג ובהיקף המבוקש וראוי לפעול להוצאת הרפת ממנו. לכן, לאחר שתועתק הרפת מכרכור לאתר החדש המוצע בתכנית, ניתן יהיה להגיש תכנית נוספת להרחבה נוספת של הרפת שתבחן לגופו של עניין".

     

  8. בהמשך קבעה הוועדה כי התכנית המוצעת תופקד בכפוף למספר תנאים -ובין היתר:

    "תנאי להפקדת התכנית יהיה מתן התחייבות של היזם לוועדה המקומית ולרשות המקומית כי הרפת בכרכור תפונה תוך 90 יום מקבלת טופס 4 לרפת החדשה המוצעת בתכנית זו. בהתחייבות יצויין כי ניתן יהיה להשאיר ברפת בפרדס חנה עד 50 ראש עגלים לא גמולים".

     

    לדברי העד, הוא לא ידע על כך שלפי מסמכם אלה היה מותר להחזיק בשטח עד 50 עגלים.

    לגבי התכנית המוצעת הוא אישר כי ידע עליה אך לא עקב אחריה.

    לשאלת ב"כ הנאשם, השיב מדוע לא פנה לוועדה המחוזית לאחר שהוא צירף למאשימה את המסמך נ/1 בהתכתבויות בין הצדדים והעד השיב כי זה לא מהתפקיד שלו לבדוק וכי הוא מתנהל לפי חומר החקירה הקיים בפניו בלבד בתיק.

     

    ב"כ הנאשם הפנה לסעיף י"א בתכנית ש/18 (נ/3) שמכוחה הוגש כתב האישום שקובע כי: "כל המעוניין המוצא כי בהכנת תכנית זו לא הובאו בחשבון תנאים מסוימים המצדיקים הנחה מהתקנות הכלולות בה, רשאי להגיש בקשה לועדה המקומית להנחה כזאת. לועדה הנ"ל תהא סמכות, לאחר בדיקת נסיבות המקרה להמליץ או לסרב להמליץ על ההנחה המבוקשת. המלצת הועדה המקומית טעונה אשור הודעה המחוזית", ושאל מדוע לא בדק אם ניתנו הנחות במקרה הספציפי והעד שוב ענה כי הוא לא מכיר את התכנית המוצעת שהוגשה.

     

  9. לגבי מבנה מספר 3 - אישר כי הוא לא נכנס אליו ורק בחן אותו מבחוץ.

    הוא הגיע למסקנה כי מדובר במבנה שמשמש למגורים מהתשתיות שהיו קיימות כמו מזגן גז וצנרת ביוב.

    לשאלת ב"כ הנאשם, השיב כי אם הנאשם לקח לעצמו חלק מהרפת על מנת לשמש משרד עבורו אז מבחינתו זה מותר. אך לדבריו, במקרה הזה לא היה מדובר ברפת כי לא ניתן היה להכניס לשם עגלים בגלל שהוא ראה דלתות ברוחב של 80 ס"מ מכל צד והיו שם חלונות ומזגן וכיוצ"ב.

     

    הוא צילם את הרפת (מבנה 3) מכל הזוויות וכשנשאל אם יש לו צילומים של הצד השני של הרפת שהיה פתוח הוא השיב: "לא ראיתי מקום פתוח, ראיתי שתי כניסות עם שתי דלתות".

    הוצגו בפניו תמונות של מבנה 3 שצילם הנאשם (נ/4) ושם רואים שמאחורי המשרד יש שטח פתוח שמשמש כרפת והעד השיב: "אני אומר שנעשו שינויים לאחר הביקור שלי וזה רק מוכיח כמה חשוב לבוא לעשות דוח פיקוח לפני שיודעים שאתה מגיע לשטח".

     

  10. לגבי המדידות של הסככות, הוא הסתמך על תכנית הלגליזציה שהוגשה להכשרת המבנים שהוגשה על יד הנאשם בחודש אוגוסט 2016.

    משכך- נשאל לגבי ת/4 אם הדו"ח שלו נערך באופן מקוטע כי הביקור שלו היה בחודש אפריל והדו"ח הופק בחודש יולי 2016 והשיב על כך בחיוב.

    בהמשך ציין כי לאורך התקופה הוא הגיע מספר פעמים לשטח וגם דיבר עם המתכנן של הנאשם אך פעולות אלה לא תועדו במזכרים בתיק החקירה.

    בחקירה הנגדית השנייה טען כי הנאשם הגיע ביחד עם המתכנן למשרד שלו וביקש עזרה והכוונה בהגשת התכנית.

     

    הסנגור הפנה אותו לתמונות הסככות והרשתות בת/4 והוא אישר כי מתחת לסככות לא רואים עגלים ובתמונה מתחת לרשתות ניתן לספור 7 או 8 עגלים.

     

  11. לגבי הפלישה לשטחים ציבוריים טען העד כי תיעוד הפלישה נמצא בתמונה בעמוד 3 לת/4 ובתמונה בעמוד 5 שבה סומנו שטחים בצבעים ירוק, חום ואדום (סומנה ת/4א').

    הוא הסביר שחלוקת הצבעים במפה מתבצעת על ידי תוכנת ה-גי.איי.אס ואילו הסימון של הריבוע שצבוע באדום שתוחם את גבולות המגרש נעשה על ידו.

    לדבריו: " מתחתי קו כמסגרת, עליתי לאייקון של הצבע, בחרתי בצבע אדום, גם את העובי של הקו ואז סימנתי מסביב לחלקה על מנת שיבינו את הגזרה של המתח".

    אח"כ הוסיף עד כי הקן האדום שהוא שרטט בא רק להראות את מקום השטח על מנת שיוכלו לזהות אותו באופן כללי ויכול להיות שיש סטייה מטר לכאן או מטר לשם.

     

    הוא נשאל אם הוא מסכים כי סך כל הפלישות שמיוחסות לנאשם הן בסדר גודל של כ-2.5 מטרים והשיב בחיוב. לאחר מכן, נשאל אם אי פעם היה מעורב בהגשת כתב-אישום בגין פלישה זעירה כזאת והשיב: "אני חושב שיש כאן טעות סופר. לא הייתי מגיש, לא במידות האלה".

    בהמשך נשאל העד שוב לגבי הסימונים של הצבעים בת/4א' וטען כי השטחים בצהוב מיועדים למגורים א'1 כי התוכנה צבעה אותם בצבע הצהוב אך הוא לא יודע מה המידות המדויקות של שטחים אלה.

     

  12. הוא נשאל לגבי התמונה בעמוד 7 ל-ת/4 (סומנה ת/4ב') שבה רשום "שימוש בסככות מפח המשמשות לאחסנת פרות" ונשאל מדוע רשם שהן משמשות לאחסנת פרות אם לפני כן הוא הסכים כי לא רואים פרות בתמונות והשיב על כך שהכוונה שלו הייתה לאחסנת מזון לפרות ואל לפרות עצמן.

    כשנשאל אם הסככות מצריכות היתר- והוא השיב שהשימוש בהן מצריך היתר.

    ואז הוצגה בפניו הבקשה להיתר משנת 2016 שבה מופיעות בחלקה 47 שתי סככות והעד האלה שרואים בבקשה להיתר לא קיימות גם כיום.

     

  13. לגבי הצבת המכולה השיב שהוא מכיר את התקנות בנושא זה שמתירות הצבת מכולה שגולה אינו עולה על 50 מ"ר אך לדבריו הצבתה מותרת לצרכי בניה בלבד למשך 120 יום וצריך היה ליידע את הוועדה על כך.

    הסנגור הציג בפניו את תקנה 25 שמתייחסת לנושא ושאל איפה כתוב שמותר רק לצרכי בנייה והעד השיב לאחר עיון בנוסח התקנה כי לא כתוב שזה רק למטרות בנייה אך למיטב הבנתו כך צריך.

     

  14. בהמשך נשאל לגבי החלטת הוועדה המחוזית מיום 9/1/2013 (נ/2) שם דובר על כך שקיים היתר לרפת והעד השיב כי הם מדברים על ההיתר הקיים בשטח של 100 מ"ר למרות שהוא לא השתתף בדיונים ולדבריו מכיר זאת מהמסכים בתיק.

    הוא ידע על ההליכים של הנאשם בוועדה המחוזית ולאחר שהבקשה שלו לוועדה המקומית נדחתה הוחלט על הגשת כתב-האישום.

    העד אישר כי לפי דף המידע שהופק מהוועדה המקומית (נ/6), חלות על המקרקעין תכניות ש/17 ו-ש/18.

    כשנשאל אם הוא מסכים לכך שלפי תכניות אלה מותר עיבוד חקלאי גם באזור מגורים שכולל גידול פרות - ענה כי הוא לא מבין את זה כך ולא מכיר פסיקה שפירשה את הדבקים באופן הזה.

    הוא אישר שראה העתקים מתשלומי הארנונה ששילם הנאשם על הרפת, אך הוא לא יודע מדוע אין להם תיעוד בתיק החקירה.

    בחקירה השנייה מסר העד כי כאשר הוא הגיע לשטח בפעם הראשונה לא ידע שיש שם רפת וחזר לאחר מכן למשרדי הוועדה ובדק.

    העד מסר שהיו ברשותו תצלומי אוויר של השטח לפני שהוא הגיע על מנת לראות את דרכי הגישה וההגעה, וראה בהם שיש סככות.

     

  15. במהלך חקירתו הוצג בפניו מסמך בדבר מדיניות האכיפה של המועצה המקומית (נ/7) ואישר כי לפי מסמך זה אין לאכוף עבירות בקשר להצבת מצללות בגבולות המגרש.

    וכשנשאל מדוע במקרה הזה לא פעלו לפי הנחיה זו, הוא השיב כי ההנחיה מתייחסת למצללות שנועדו לבתי מגורים על מנת לקרר את האזור אך לא למקרים של גידול פרות או ניהול עסק פרטי מתחת למצללה כי אז יש עניין לציבור באכיפה.

    לאחר מכן, טען העד כי במסגרת הדיבורים שלו עם הנאשם הוא שמע ממנו כי החליט להנמיך את השטח ולהציב מצללות על מנת שלא ישלם ארנונה- אך אין תיעוד לכך.

    לגבי המכולה, טען העד כי הוא מדד את השטח שלה בתוכנת ה-גי.אי.אס וגם עיין בהיתר שהגיש הנאשם.

    לדבריו - התרשם כי מדובר במכולה בשטח 12 מ"ר אך ייתכן יכול להיות 10 מ"ר.

     

  16. ואז הוא נשאל לגבי מדיניות האכיפה בנ/7 לפיה לא תתבצע אכיפה לגבי הצבת מחסן בשטח של עד 10 מ"ר שאינו בחזית, והעד הסכים כי מדובר במקרה זה המחסן המדובר הוא פחות מ-10 מ"ר ולא צריך היה לאכוף אותו. אך לדבריו, הוא ציין אותו כעובדה בכלל העובדות בשטח ואם היה מדובר רק במחסן לבדו לא היה מוגש כתב-אישום.

    במהלך החקירה הנגדית השנייה של הנאשם, הוצג בפניו היתר בניה משנת 1994 להקמת בית-מגורים (נ/8) שהגיש אביו של הנאשם ונשאל אם בתשריט המצורף מופיעות סככות והעד השיב כי מופיעים רק משטחי פרות אך לא מדובר בסככות.

    בהמשך הוסיף כי יכול להיות שמדובר באזור המכלאה של הפרות.

    ואז נשאל, אם אותן מכלאות היו קיימות משנות ה-90 מדוע מאשימים את הנאשם עכשיו בשימוש בהן והוא השיב כי שטח הרפת גדל מאז.

     

  17. לאחר מכן, נשאל האם מבחינת תקנות התכנון והבניה ברגע שמתקבל היתר בניה הוא אמור לכלול את כל השטחים שמופיעים בתשריט המצורף להיתר והעד השיב על כך וטען: "לא תמיד מתייחסים לדברים האלה. יכול להיות שלפעמים עושים טעות ולא מתייחסים לדברים".

    והוסיף: "הם כותבים סככת בלוקים לרפת, אני לא יודע למה התייחסו, התייחסו כנראה רק למבנה העיקרי".

    בהמשך הופנה לתקנות שמחייבות הגשת מפה מצבית ומפת איתור עבודה אשר חייבות לציין את כל המבנים בשטח והוא השיב כי הוא מכיר רק מפה מצבית ולפיה זה נכון.

    ההיתר משנת 1994 ניתן מטעם הוועדה המרחבית שומרון והוא לא מכיר את תהליכי העבודה שלה.

     

    הוצגה בפני העד הבקשה לקבלת היתר משנת 1988 (נ/9) והיתר נוסף מ 2006 (נ/10) לרבות הגרמושקה שלו ונשאל אם רואים בה את הסככות והמכלאות והעד השיב על כך: "הסככות האלה כבר לא קיימות".

    לדבריו לפני 3-4 שנים הנאשם הרס את הכול בשטח ובמקום הסככות עשה רשתות צל על מנת לקבל הנחות בארנונה.

     

  18. הוצג בפניו מסמך מיום 15/10/2003 (נ/11) ששלחה הועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון להנדסאי ברוך יצחק שהגיש את הבקשה להיתר ושם ציינה הוועדה, בין היתר, דברים אלה: "עוד עולה כי במשרדי הוועדה לא נמצאים היתרי בניה לכל המבנים שנבנו בחלקה". ובהמשך, נאמר כי יש "להציג בפני הוועדה היתרי בנייה למבנים הקיימים או לכלול אותם בבקשה למתן רישוי".

    בתגובה ענה כי הוא לא מכיר את המסמך וכי בהעדר חתכים הוא לא יכול לדעת על איזה מבנים מדובר.

    לטענתו - הנאשם לאחר קבלת ההיתר בשנת 2006 - שינה את המצב בשטח, הרס מבנים ובנה מחדש ולכן המבנים שקיימים בגרמושקה לא קיימים..

    בהמשך טען כי בשנת 2006 תבעו את הנאשם וזה משהו שהוא למד מבדיקת המערכת אך שוב לא תיעד זאת בתיק החקירה.

     

    בשנת 1989 הוגש כתב-אישום נגד אביו של הנאשם בגין ביצוע בניית שלא כדין בקרקע שעליה חלה תכנית ש/18 (נ/12), אך לאור הכפירה ולאחר בירור הטענות המליץ בית-המשפט לוועדה לחזור בה מכתב-האישום וכך נעשה לאחר שהנאשם קודם חזר מכפירתו.

    העד השיב שהוא לא יודע אם מדובר בבנייה של אותן סככות או לא כי אין מספיק פרטים בכתב-האישום.

    ואז הוא נשאל אם חזרת הוועדה מכתב האישום בהמלצת בית המשפט לאחר שאביו של הנאשם הואשם בעבירת שימוש שלא כדין ברפת בשטח המיועד למגורים, מעידה על כך שמותר לגדל בעלי חיים באזור הזה והעד השיב על כך וטען כי הוא לא משפטן ולא יכול להשיב על כך.

     

  19. הוצג בפני העד הסכם פשרה (נ/13) שנערך בשנת 2007 בין הנאשם לבין המועצה המקומית לגבי חיובים ארונה והיטלים שונים ושם צוין בסעיף 6 להסכם כי ההסדר מתייחס לנכס בשטח 883 מ"ר בחלקה 47 שכוללת "בתי אמון, מדרגות ויתור דבש, רפתות, דירים ואורוות שאינן משמשות בתי ספר לרכיבה".

    בסוף החקירה הנגדית הוצגו בפניו תמונות חדשות של השטח בהן מופיעה גדר מאיסכורית שהקומה מסביב לשטח והעד אישר כי הפלישות שצוינו בכתב האישום כבר לא קיימות.

     

    פרשת ההגנה

     

  20. ביום 16/6/2016 נחקר הנאשם לגבי העבירות המיוחסות באמצעות המפקח רצון (נ/15), ושם הוא מסר כי קיבל את החלקות בירושה מאביו.

    הוא אישר בפני החוקר את התמונות של השטח שהוצגו בפניו, אך טען כי אביו הקים את המבנים בשטח והוא המשיך לאחר פטירתו לנהל את העסק שלו.

    לגבי תחילת השימוש במבנים האלה, טען שהוא מכיר את המבנים במשך שנים וכי רשתות הצל הוקמו לפני כ-5 שנים בערך על מנת לתת צל לבקר.

    לדבריו רשתות הצל לא מצריכות קבלת היתר מיוחד.

    לגבי מטרות הקמת המכלאות, הוא השיב כי הם מיועדים לאחסנת הבקר.

    לאחר מכן הוא נשאל לגבי הרפת הישנה שלגביה קיים היתר מס' 15/61 מיום 8/10/1968, והשיב כי היא משמשת כיום בחלקה כמשרד לרפת.

     

  21. לגבי הסככות בחלקה 46, טען הנאשם כי בעבר הייתה סככה בשטח של כ-100 מ"ר שנבנתה בצמוד לרפת הישנה בשנת 65 והסככות האחרות הוקמו לאחר מכן במהל השנים.

    הוא נשאל אם יש לגבי הסככות שהוספו היתר והשיב בשלילה.

    בהמשך הציג בפניו החוקר בקשה שהוגשה להקמת בית מגורים בחלקה 46 שבה רואים משטחי פרות לא מקורים ונשאל מה תגובתו לגבי זה.

    לדבריו נכון שבעבר היו משטחי פרות לא מקורים אך בצמוד לרפת הישנה הייתה סככה בשטח של כ-200 מ"ר שהוקמה כאמור בשנת 65.

    לאחר מכן, הוא נשאל ממתי התחיל לגדל עגלים בחלקה 47 והשיב על כך "ממתי שאני זוכר את עצמי".

    בהמשך נשאל לגבי המבנים של רשתות הצל בחלקה 47 והשיב כי הן הוצבו לפני בערך 6-7 שנים לאחר שהם פירקו סככות ישנות שהיו קיימות במשך כ-25 שנים בגלל שהארנונה בגינן הייתה יקרה ולכן החליטו להחליף אותן ברשתות צל.

    ואז הציג בפניו החוקר מדידה שנעשתה בשנת 1993 על ידי המודד יעקוב גולוב ובה לא רואים שהייתה רפת במקום או מבנים אחרים למעט בית מגורים, ובתגובה ענה הנאשם: "מדידה זו נעשתה לתחום בית המגורים בלבד לפני שיפוץ".

     

  22. לגבי היתרי הבנייה טען שהוא מחזיק בהיתר בנייה להקמת רפת בשטח של כ-100 מ"ר.

    אח"כ הוסיף כי אבא שלו טיפל בנושאים האלה עד שהוא נפטר ולאחר מכן הוא לקח על עצמו את הטיפול ולצורך כך פנה למתכנן בשם שלומי ממן על מנת שיכין תכניות.

    בהמשך נשאל מדוע בנה ללא היתר, והשיב על כך: "אף רפת במדינת ישראל באף מושב לא היה בשנים האלה בקשה להיתר".

    הוא הוסיף כי הם מגדלים בקר משנת 1952 ולדבריו מבנה הרפת שימש בהתחלה לחליבת פרות שכיום משמשת כמשרד.

    לאחר מכן הוצגו בפניו תמונות המבנים ונשאל אם יש לגביהם היתרים, והוא השיב כי לסככות אין היתרים אך לרפת יש היתר וחזר על טענתו כי בעבר לא היה צורך בהיתר לסככה למעט למבנה קשיח או מבנה מבטון.

    לגבי שטח השימוש, הוא טען כי שטח הסככות עומד על כ-550 מ"ר ושטח הרשתות עומד על כ-1,300 מ"ר.

    בהמשך נשאל אם הגיש בקשה לקבלת היתר, והשיב כי הוא מתכוון להגיש את התכניות שהוכנו עד סוף השבוע הבא לצורך מתן לגליזציה למבנים הקלים הקיימים המשמשים לאחסון וגידול עגלים.

    לאחר מכן נשאל אם הוא יודע שבנה ללא היתר, והשיב על כך "לא אני בניתי" והוסיף בהמשך כי הוא כבר פנה לאדריכל להסדרת הנושא.

    בסוף החקירה, הוסיף כי המבנים והסככות הוקמו על ידי אביו וסבו שפתח את העסק ונוהל במשך עשרות שנים על ידי אביו שהלך לעולמו לפני כשנה ולפני כן הוא העביר לו את זכויותיו בעסק ומאז הוא פנה לאדריכל להסדרת העניינים לאחר שנודע לו כי חלק מהמבנים לא מוסדרים בהיתר.

     

  23. בעדותו בבית-המשפט, מסר הנאשם כי בשנות ה-60 קיבל סבו שלו היתר להקמת רפת, אורווה וסככה (ת/1) וניהל שם עסק ברישיון שהפך בשנת 1978 לרישיון עסק לצמיתות.

    הוא דיבר האירועים החל משלב השגת כתב-האישום נגד אבא שלו בשנת 1989 ואמר:

    "אני זוכר שהייתי ילד, אבא שלי בא הביתה ואמר שביהמ"ש החליט שכל צד יסוג מתביעתו. באו עשו הסדר. עורך הדין היה אברהם בר מראשון לציון. אמרו שאם המועצה רוצה שהרפת תצא משם, שיבואו וידאגו לסדר את העניינים ויסדרו להם בשטח חלופי. הוא אמר לי שיש אישורים לכל הדברים האלה. אני יודע שהם שינו את התב"ע של האיזור, פעם זה היה חקלאי ואחר זה עבר למגורים א'. זה מה שאני יודע. אני קיבלתי לידיי את הסיפור הזה רק בשנים האחרונות. אני רוצה לציין שבניתי בית בתחילת שנת 89-89 וכתוב בגרמושקה שזה בית עם סככות ואישרו לי את הסככות. אבא שלי שיפץ את הבית שלו שנמצא לידי. בשנת 2000 יש גם צילום של הסככות האלה וגם זה קיבל אישור לבית. פעם היה לו צו הריסה לגג של הבית שלו, כי הוא החליף את הגג ללא אישור, ואז היה לו משפט והכל סודר עם הרפת ועם הכל וחתמו לו והוא קיבל היתר על זה. גם על הבית וגם על הרפת, זה מופיע בגרמושקה. בשנת 93-94 התחלתי להיכנס קצת לנעליים של אבא שלי ואמרתי לו שזה קטן ושנסדר את הסיפור ואמרתי לו שהמועצה אמור לעזור לו לסדר אישור בחוץ, אז אמרתי לו בוא נקנה אדמה בחוץ. הלכתי וקניתי אדמה בתחום שיפוט של כרכור והלכתי לתובעת איריס ושאלתי אותה אם זה בסדר פה, היא אמרה שפה זה לא בסדר ויש תוכנית ג/ 400 שאי אפשר לעשות בה כלום ושאני אנסה בחלקות הפנימיות של כרכור, ואז מצאתי חלקה ובאתי אליה והיא אמרה שזה בסדר ואז התחלנו להתגלגל עם אישורים. בשנים 2009-2010 התחלתי להתגלגל עם הניירת, באתי לראש המועצה, אז היה געש, ועם מהנדס המועצה ארז, והם אמרו שאין בעיה ושאני אתחיל להזיז את הסיפור והם איתי. לקחתי מהנדס/אדריכל, עשינו תוכניות, הגענו למשרד החקלאות לחתום ואז התחילה הבעיה, הגברת סער לא רצתה לחתום על התוכניות, למה? ככה. אמרתי לה שאני רוצה להגיע לממונים עליה, הגעתי לממונים עליה והראיתי להם שגם בשטח שאני הולך לבנות כתוב "מותר לבעלי חיים", היא ראתה שהכל בסדר ואמרו לי סע קדימה. הגשתי את התוכניות לועדה מקומית. איגוד ערים בזכרון אישרו, מהנדס המועצה וראש המועצה היו בועדה. אישרו את התוכנית וזה הגיע לועדה המחוזית. זה כבר היה ב- 2013 . ב- 2013 הועדה החליטה שהיא נותנת לי 4000 מ"ר מתוך 2.5 דונם. פעמיים עשו ישיבות ופעמיים שרה אייל נציגת משרד החקלאות לא הגיעה. כל הסיפור תלוי בידיים שלה ואם היא לא מחליטה לא נותנים כלום. אישרו לי 2700 מ"ר ולהשאיר 50 עגלים בכרכור. זה הסיכום שהיה. התוכנית הזאת נכנסה להפקדה, התוכנית לא יצאה לפועל כי המטראז' לא מתאים. אני צריך לשנות את כל הסיפור ובשביל 2000 מ' לא עשיתי כלום. אמרתי לה שתבוא לועדה לסדר את הסיפור הזה אבל היא לא באה. אמרו לי בועדה שעד שאני לא מסדר את הסיפור מול משרד החקלאות הם לא מאשרים. מישהו בועדה אמר לי שהיא עוד מעט יוצאת לפנסיה ושאני אחכה. חיכיתי ל- 2015 ובשנת 2015 הגשתי את התוכניות מחדש עם אדריכל אחר והכל אחר, כל מה שהמועצה ביקשה. כל מה שביקשו עשיתי. הגשתי את התוכניות וזה הגיע ל-7000 מ"ר כמו שהמועצה אישרה לי. הגיעה תחילת 2016 והתוכניות הגיעו לועדה בפרדס חנה, והועדה בפרדס חנה שהיתה ועדה חדשה, היו צריכים לדון בזה. יום אחד הופיע לי אדון רצון ומתחיל לספר לי שיש לי מפלצת בחצר ותראה כמה יש לך. הכוונה לתומר רצון מפקח הועדה. הוא אמר לי "אני אדאג שיעיפו אותך מפה, אני דאגתי שאת מחלבות השרון יעיפו מבנימינה. חכה תראה מה אני יודע" ואמר לי לבוא לחקירה. קודם כל הוא דיבר איתי בשם אבא שלי. הוא זימן לחקירה את אבא שלי שנפטר שנה ומשהו קודם. הגענו לשם אני והמתכנן של הרפת החדשה. הוא חקר אותי, אני לא כל כך יודע להתבטא. גם שלומי ממן שהוא המתכנן ישב איתי בחקירה והסברנו לו מה התכנון ומה מהלך העניינים אבל הוא לא רצה לשמוע ואמר שהוא יתבע אותי ויעשה לי משפט, אמרנו לו שאנחנו בהעתקת הרפת מצד ימין, ובנוסף אני יודע שעם הרפת הזאת אין בעיה. הוא יורה בי כאשר הרפת הזאת קיימת 75 שנה. אני יודע שסבא שלי עשה היתרים, אני יודע שלאבא שלי היה משפט. אני יודע שהיתה בעיה רישיון עסק ובסוף נתנו לנו אותו. ראש המועצה בשנת 78 נתן לנו אותו. כל פעם שהייתי מגיש בקשה בזכרון אישרו לי אותה. עכשיו הועדה עברה לפרדס חנה והם רוצים ליישר את העניינים, זה מקובל, אבל פתאום יום אחד אני מקבל הזמנה לביהמ"ש".

     

  24. לאחר מכן, הוצג בפני ההיתר משנת 2006 (נ/10) והוא הסביר כי הוועדה הוציאה לאבא שלו צו הפסקה מנהלי לאחר שהחליף את הרעפים בביתו ללא היתר וביקשו ממנו להסדיר את הנושא בכל ה-9 דונמים.

    לדבריו בתשריט שצורף לנ/10 היו קיימות שתי סככות ומכלאה של הפרות וזה עדיין המצב בשטח.

    לגבי הסכם הפשרה עם המועצה (נ/13), טען הנאשם כי בתשריט שצורף להסכם מופיעים מבנים מספר 2,3,4,5,6,7,8 והם עדיין נמצאים באותו מצב מאז ולא נעשה לגביהם שינוי.

    לטענת הנאשם בשיחה עם ראש המועצה הוא הציע לו לעשות הצללות על מנת להוריד את הארנונה וכך נעשה.

    כיום השטח מנוהל באמצעות חברה שנקראת חברת "ניסקורן שמואל בע"מ" שהיא בעצם יזמה את תכנית הבניה שאליה התייחסה הוועדה המחוזית בהחלטתה מיום 28/1/2015.

    לפי מה שהוא יודע מילדותו קיים היתר לרפת לאורך כל השנים.

     

  25. לטענת הנאשם הוועדה המחוזית הסכימה להתיר לו להחזיק ב-50 עגלים עד למעבר כי העגלים הקטנים צריכים השגחה ולאחר מכן נהג להעביר אותם למקומות אחרים.

    ביום שבו ביקר המפקח בשטח היו שם בין 8 ל-15 עגלים.

    ואז הוא נשאל לגבי החלטת הוועדה מיום 28/1/2015 שם נקבע בסעיף 4 כי מהנדס הוועדה ינסה לפנות ליזם התכנית על מנת על מנת לקדם את יישום החלטת הוועדה הקודמת מיום 9/1/2013 בדבר פינוי הרפת ולדבריו מאז ההחלטה לא פנה אליו אף אחד מהוועדה בקשר לכך.

     

    הוצג בפניו פרוטוקול הדיון של הוועדה המחוזית מיום 9/1/2013 (נ/5) והוא אישר כי נכח בדיון למעט החלק של הדיון הפנימי.

    באותו חלק של הדיון, אומרת נציגת משרד הבריאות ד"ר לילה יעקב לגבי הרפת של הנאשם: "אני חושבת שמשרד הבריאות יכולים להכריח אותו לצאת".

    ראש הוועדה מר רונן סגל עונה לה: "איך אפשר?".

    ואז אומר דב ישורון שהיה בזמנו ראש מועצת זבולון: "יש לו היתר לרפת בתוך הישוב".

    נציגת משרד הבריאות עונה לו: "היתר בניה אני חושבת שמשרד הבריאות לא נותנים היתר הפעלה?".

    ואז ראש הוועדה רונן סגל עונה :"לא יודע. הרפת שלו היא, לצורך העניין, הרפת שלו לצורך העניין רפת חוקית, הפעילות שם חוקית והכל טוב ויפה, מבחינתו".

    ובתגובה אומר דב ישורון: "אנחנו אומרים לו- תשמע, נפשיר שטח פתוח, נפשיר קרקע חקלאית פתוחה, בגלל שהדבר הזה יצא משם. אבל הוא לא חייב, ואף אחד לא מחייב אותו".

    בהמשך, מתייחסים חברי הוועדה לנציגת משרד החקלאות שרה אייל ולא מבינים למה היא כל כך מתנגדת להצעה ובכוונה לא מגיעה לדיונים.

     

  26. הנאשם התייחס לטענות המפקח רצון שקיים רק היתר לרפת והוא השיב על כך ואמר: "כל החלקה היא בהיתר. כל פעם שבניתי בית, כי זה שתי חלקות, ב- 90 בהתחלה שלו הרסתי חלקות ישנות קיימות ובניתי בית. ציינו שזה להריסה. בחלק השני של הגרמושקה המכלאות והפרות נשאר קיים. הרסתי את הסככה החזיתית ובניתי בית והרפת ומבנה הבטון מאחורה נותרו וזה גם מופיע בגרמושקה. יש היתרים".

    לגבי היחסים עם המפקח, טען הנאשם כי:

    "אנחנו הגשנו את התוכנית החדשה. שרה כבר לא היתה. הגיע המחליף שלה והגשנו תוכניות חדשות והוא אישר אותה והכל היה בסדר, בגלל הליכי הבירורקרטיה זה לקח זמן, אבל בשנת 2016 התוכניות הגינו לועדה המקומית בפרדס חנה לאישור מי שיושב בועדה. יש את אחד השכנים שלי אטיאס שהוא אחד מאלה שמטרפדים את הסיפור, ויום אחד אני רואה את תומר רצון הפקח שהגיע ואומר ששלחו אותו מהועדה. מה שלחו אותך? ואז הוא אמר איפה היתרים, איפה אישורים, ואמרתי לו שלפני 35 שנה התחילו עם זה והכל היה בסדר ופתאום למישהו לא טוב לו בגלל שהם צריכים לאשר לי תוכניות חדשות? והוא אמר שהוא עושה את עבודתו. הוא אמר לי "תראה איזה מפלצת יש לך, תראה איזה ענק, תראה איזה שטח ענק יש לך, אפשר לעשות על זה תוכנית שלמה". אמרתי לו שאם הוא רוצה כזה שיעבוד, כי אם הוא ישאר פקח לא יהיה לו כזה. היה לו בלב משהו שהוא בכוח מחפש להרוס, הוא בא מהפינה של "הוא יש לו ואני אין לי". הוא לא בתור פקח, הוא בא עם רוע לב. גם אי אפשר היה לדבר איתו, הוא היה כולו נרעש".

     

  27. לדבריו, אותו אטיאס שימש אז בתור סגן ראש המועצה בלי שכר וישב בוועדות והיחסים ביניהם השתנו לאחר שהוא נכנס למועצה ולאחר שהוא עזב היחסים חזרו להיות בסדר.

    לטענת הנאשם, הוא היה חבר עם כל השכנים ולא היו בעיות ושלל שמישהו מהם יתלונן נגדו על מטרדים וריח.

     

    לגבי הטענה על המפקח כי הוא ניסה להשיג אותו במשך כחצי שנה, שלל זאת הנאשם ואמר שאם היה מתקשר אליו היה מגיע מיד ואחר שהוא זומן התייצב לאחר שבועיים.

    לטענתו התמונות בנ/4 צולמו על ידי המפקח כשהוא הגיע בפעם השנייה לשטח לאחר שהוא ביקש ממנו לבוא ולבדוק בעצמו שמדובר ברפת.

    התמונות בת/4 מתייחסות לקיר המערבי של הרפת ואילו התמונות בנ/4 מתייחסות לקיר המזרחי של החלק הפנימי של הרפת.

    לגבי המזגנים, צנרת הביוב והגז, טען הנאשם כי בכלל תשתית הגז מיועדת לבית שלו שנמצא מאחורי הרפת ואחד המזגנים מיועד לחדרון הקטן שמשמש בתור משרד ברפת ומזגן אחר מיועד לבית. לגבי תשתית הביוב, הוא טען כי מדובר בצנרת ששייכת לכיור שנמצא ברפת לרחיצת ידיים.

    הוגשה באמצעות הנאשם הבקשה לקבלת טופס 4 משנת 1997 לגבי הבית (נ/14).

    לגבי המכולה ששימשה בתור מחסן, טען הנאשם כי הייתה מכולת שהייתה על עגלה של טרקטור שזהה ממקום למקום וכיום היא לא נמצאת שם יותר.

     

  28. בחקירה הנגדית טען הנאשם כי הרפת של ה-100 מטר הייתה מיועדת לחליבה בלבד אך בשטח היו סככות עבור אחסנת הבקר.

    לטענת הנאשם התכוון שיש לו היתר של 100 מטר לכך שהוא מחזיק פיזית בהיתר כזה אך לדבריו לכל השטח היה היו היתרים אך הם לא בשליטתו ויכולים לאתר אותם במועצה.

    לדבריו – לא הבין הבין את כוונת המפקח בשאלה מה שטח הבנייה ללא היתר ולכן ענה לו כ-550 מ"ר וכ-1,300 רשתות צל אך הכוונה שלו הייתה להגיד שאלה השטחים שקיים לגביהם היתר.

     

    לטענת הנאשם הוא התחייב בחקירה להגיש תכניות כי המפקח רצון ביקש ממנו לעשות את זה ואמר לו בחקירה "הנה אדון שלומי, תדבר איתו שיעשה לך לגליזציה".

     

  29. עד ההגנה שלומי ממן הוא אדריכל במקצועו, אשר התחיל לטפל החל משנת 2016 בתיק ההיתר של הנאשם.

    את התכנית שלו הגיש על סמך המצב הקיים הקודם שהיה בשטח כולל הסככות שקיימות ללא היתר, המכלאות המרושתות ומבנים נוספים.

    עפ"י התכנית שהוגשה בשנת 2017 חלק מהבנים יפורקו וייהרסו אך לא הסככות שלגביהן יתבקש היתר.

    בהתאם לבקשה שהוגשה בשנת 2018, התבקשה הוועדה לתת היתר לסככות הקיימות המשמשות לאחסון ציוד חקלאי ולפרק את גגות המכלאות המרושתות.

    הבקשה נדחתה בטענה כי לפי תכנית ש/18 לא ניתן לאשר את הסככות שמשמשות לגידול בעלי חיים.

    לדבריו הוא פנה למהנדס הוועדה מר אריה רפפורט והציג בפניו פסיקה לפיה עיבוד חקלאי כולל גידול בקר והם הסכימו שהוועדה "תרד" מטענתה בעניין זה.

    מאוחר יותר, הוא חידד וטען כי הוסכם כי העניין יוחזר לדיון מחדש בוועדה.

     

  30. לדבריו - לפני הגשת הבקשה הראשונה בשנת 2017 היו מגעים עם הוועדה על מנת לבדוק מה ניתן לעשות. אך לדבריו, במהלך מגעים אלה לא עלה נושא העיבוד החקלאי אחת הוא היה פועל להגיש הסברים טרם מתן ההחלטה השנייה.

    נערכו בשטח מספר סיורים עם נציגי הוועדה ובוצעו שינויים לפי דרישות הוועדה כמו למשל הצורך לפרק גם את עמודי המתכת של המכלאות ולא רק הרשתות.

    במהלך אותם סיורים היו עגלים בשטח ונציגי הוועדה היו מודעים לקיומם ולא נאמר להם דבר לגבי הימצאותן בשטח ולכן הוא היה מופתע מההחלטה השנייה שקבע כי לא ניתן לגדל בקר שם.

     

    לדבריו, כאשר קיים היתר למבנה מסוים ורואים בתשריטים מבנים נוספים שאין לגביהם הערות אז ההנחה המרכזית היא שאותם מבנים מוכרזים גם כן כבעלי היתר ואין צורך להוכיח קיום היתרים לגביהם.

    נכון להיום התכנית שהוגשה אושרה בוועדה המקומית והופקדה לאישור בוועדה המחוזית (תכנית מספר 308-05050321).

     

    לדבריו: "התכנית הזו אמורה לתת פתרון למפטמות בשטח החקלאי עבור הנאשם, הזכויות לבנייה בשטח החקלאי לפי ש/ 18 היו נמוכות ובתיאום עם משרד החקלאות והוועדה המחוזית הגדלנו את זכויות הבנייה, זה המצב היום".

     

    בהמשך, הוא הוסיף: "ניסו בתהליך להכניס לתקנון סעיף שמייצר זיקה בין הקניית הזכויות בתב"ע בתוכנית החדשה ופינוי המקרקעין שלנו ברחוב המייסדים. משפטית לא ניתן היה לעשות את הזיקה הזאת כי הבעלויות שם שונות של חברות אחרות לגמרי, אבל היה סיכום שיצרו זמן של שנה או 9 חודשים לאישור התוכנית. שהנאשם יפנה את רוב העגלים, ואם אני זוכר – סוכם שם שישארו בשטח כ- 50 עגלים. היה איזשהו דיון בעניין הזה אבל הוא מחוץ לתוכנית. הוא סוג של "הסכם ג'נטלמני", כי אי אפשר היה טכנית להכניס סעיף כזה לתוך תוכנית. אלה בעיות אחרות, חברות שונות, היה ניסיון ואי אפשר היה לעשות את זה".

    לדבריו לא הוגש ערר על ההחלטה משנת 2018 כי היו הבנות בין הצדדים ועדיף לו להסתדר עם המערכת הקיימת ולא ללכת לוועדת הערר שאז אי אפשר לדעת איך ומתי זה ייגמר.

     

  31. מר רונן סגל משמש בתור ממלא מקום מתכננת המחוז בוועדה המחוזית לתכנון ובניה.

    הוא אישר כי הוא השתתף בישיבת הוועדה המחוזית מיום 19/1/2021 שדנה באישור התכנית להעברת הרפת לשטח החדש (נ/19).

    לדבריו לפני כן התקיימה ישיבה ביום 22/6/2020 שדנה בהתנגדויות לתכנית והדיון השני מיום 19/1/2021 דן בצמצום התכנית לאור ההתנגדויות שהוגשו.

    לטענת העד - צריך לפנות את הרפת כי היא לשיטתו לא חוקית מאחר שלפני מה שעלה בדיונים רוב מה שבנוי שם לא חוקי.

    הוא עצמו לא בדק את ההיתר ויודע עליו רק על סמך מה שעלה בדיונים אך הוא עצמו לא בדק את התשריטים ולא ביקר בשטח.

    בהמשך נשאל על ידי בית-המשפט מדוע העמדה שלו להוציא את כל העגלים מהשטח למרות שקיים חלק שנבנה באופן חוקי והעד השיב על כך: "אני אומר שהמדיניות שלנו בועדה המחוזית היא להוציא מבנים לגידול בעלי חיים מתוך לב ישובים, וזה מקרה קלאסי של אותו מפעיל, ואם אותו מפעיל בא ומבקש היתר במקום אחר היתר לגידול משק לבעלי חיים, הוא צריך קודם להוציא את זה מלב איזור מגורים כי כלל ידוע ששטח לגידול בעלי חיים בלב ישוב מהווה מטרד".

     

    תמצית סיכומי המאשימה:

     

  32. לטענת המאשימה, על אף שהנאשם הודה כי הוא הבעלים של המקרקעין הוא ניסה להתחמק מהעבירות המיוחסות על ידי מתן פרשות שונה למעשיו לרבות העלאת טענות קונספירציה נגד מעורבים ולא מעורבים בהליך מבלי לתת הסברים לעובדות כתב-האישום.

    בעבירות המיוחסות לנאשם די שהתביעה תוכיח את היסוד העובדתי של העבירות ואין צורך להוכיח את היסוד הנפשי כך שהנטל עובד לשכמו של הנאשם להוכיח את כי יש לו הגנה הפוטרת אותו מאחריות.

    בהקשר לעדות הנאשם, נטען כי הוא מסר גרסאות סותרות ועד ההגנה מטעמו מר ממן אף מסר בעדותו חיזוקים לסתירות אלה.

    לטענת המאשימה, לאחר שמיעת העדויות בתיק לא הצליח הנאשם להפריך את ראיות התביעה וטענותיו כי הוא מחזיק בהיתרים כדין לאותם שימושים חורגים הוכחו כלא נכונות.

    עוד נטען כי טענת האכיפה הבררנית של הנאשם לא הוכחה ודינה להידחות.

    לכן ביקשה התביעה להרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו.

     

    תמצית סיכומי ההגנה:

     

  33. לטענת ההגנה, העבירות המיוחסות לנאשם לא הוכחו כלל וגם אם הוכחו עומדת לו טענת הגנה מן הצדק בכך שהמאשימה חזרה בה מהבטחה שלטונית להעברת הרפת לשטח חלופי שרכש הנאשם בהכוונתה של המאשימה.

    לטענתה, כפי שהוכח במהלך המשפט הסככות היו קיימות בשטח במשך שנים רבות והשימוש בהם נעשה לפי היתר כפי שהדבר עלה ביותר מהזדמנות אחת במהלך השנים.

    נטען כי לפי תכנית ש/18 היה מותר להקים את הרפתות ואת המכלאות- וזאת בניגוד לעמדת המאשימה.

    לחילופין נטען כי הלכה למעשה הוועדה המחוזית אישרה לנאשם לגדל עד 50 ראשי בקר עד לאישור התכנית אותה יזם הנאשם.

    לגבי טענת הפלישה, נטען כי המאשימה לא הוכיחה את הפלישה הנטענת וגם אם הייתה מוכחת הרי שמדובר בזוטי דברים.

    לגבי הצבת המכולה, נטען כי המפקח בכלל לא מדד אותה ובכלל הצבתה הייתה מותר לפי התקנות ולכן יש לזכות את הנאשם מעבירה זו במיוחד לאור העובדה שהנחתה בשטח הייתה זמנית בלבד.

     

  34. לגבי ההיסטוריה של המקרקעין, הפנתה ההגנה לעדות הנאשם שלטענתה לא נסתרה על ידי המאשימה.

    עוד נטען כי ברשות המאשימה היו מסמכים הנוגעים להיתרים האחרים שקיימים לגבי המקרקעין ונמנעה מהמצאתם להגנה.

    בהקשר זה טענה ההגנה כי את דבר קיום היתרים לסככות ניתן ללמוד מההיתרים הקודמים הקיימים שהוצגו במהלך המשפט.

    נטען כי ההיתר שניתן בשנת 1975 להקמת הרפת עומד בתנאי תכנית ש/18 כך שלא ניתן לטעון כי הנאשם עשה שימוש ברפת בניגוד לאותה תכנית.

    לגבי השימוש החורג נטען כי הוכח כי הנאשם עשה שימוש רק בחלק מהרפת כמשרד- ולא כנטען בכתב-האישום.

    לגבי המצללות, נטען כי הנאשם פעל לפי הנחיות ראש המועצה ולפי מסמך מדיניות המועצה בעניין זה והיה רשאי להסתמך עליהם ולכן לא ניתן להאשים אותו בשימוש חורג לגביהן.

     

  35. עוד טענה ההגנה כי התקיימו כשלים ופגמים רבים בגילוי חומר החקירה הן בעניין המצאת החומרים והן ממה שעלה מעדות המפקח רצון לגבי טענות שונות שהעלה לגבי מפגשים וביקורים שונים אשר לא תועדו כלל בתיק החקירה.

    נטען גם שהוועדה המחוזית התרשלה בקידום התכנית שיזם הנאשם שאחרת הרפת הייתה מועתקת לשטח החלופי והיה נחסך מהנאשם כתב-האישום שהוגש נגדו.

    השינוי בעמדת הוועדה המקומית נבע מלחצים שהפעילו עליה תושבים והמהווה הפרה של הבטחה שלטונית מצדה.

    לפיכך ביקשה ההגנה לזכות את הנאשם מכל העבירות במיוחסות לו.

     

    דיון והכרעה:

     

  36. אין מחלוקת שהנאשם עשה שימוש בסככות ובמכלאות המרושתות אך טען כי הסככות לא מיועדות לאחסנת עגלים שכפי שנטען בכתב-האישום.

    הנאשם כופר בעבירת השימוש החורג ברפת שיש לגביה היתר, וכפור גם בפלישה שלא הוכחה.

    לגבי השימוש במכולה (קונטיינר), הוא הודה כי החזיק בעבר מכולה ששימשה מחסן אשר כבר איננה קיימת בשטח וכפר בגודל שלה שלא הוכח.

     

    יוצא כי המחלוקות בין הצדדים מתמקדות בשאלות הבאות: האם השימוש בסככות ובמכלאות היה כדין לרבות השימוש ברפת שיש לגביה היתר, האם פלש הנאשם לשטחים אחרים והאם הנחת המחסן (המכולה) הייתה מותרת.

    השימוש בסככות ובמכלאות המרושתות

     

  37. לפי עדות הנאשם, הוא ידע מאז שהוא זוכר את עצמו כי הסככות והמכלאות בשטח פועלות כדין.

    הוא העיד כי העסק הוקם על ידי סבו עוד בשנות ה-50, אביו המשיך את ניהול העסק, הוא ירש את ניהול העסק מאביו שפעל ברישיון עסק שניתן לצמיתות ובמהלך השנים מאז הקמת העסק נבנו שם גם מספר מבנים לרבות בתי המגורים.

    עובדות אלה כשלעצמן אינן במחלוקת, המחלקות היא בשאלה אם הנאשם ידע או היה עליו לדעת שהסככות והמכלאות הוקמו ופעלו כדין.

    בעניין זה, טען הנאשם כי הוא הסתמך על העובדה כי לאורך השנים הפעילו אביו וסבו את העסק באותו המקום ומעולם לא עלתה טענה שיש בעיה לגבי השימוש בסככות ובמכלאות שהיו קיימות במקום טרם הוא עצמו קיבל את החזקה בשטח לידיו.

    לחיזוק טענה זו, הסתמך הנאשם על העובדה כי לאורך השנים הוגשו מספר בקשות להיתרי בניה שצורפו להן תשריטים וגרמושקה של השטח שכוללים את הסככות. אותן בקשות אושרו מבלי שהועלו בצידן טענות חוקיות, כולל הסככות שחלקן הוסבו למכלאות מרושתות בהמשך.

     

    טענה זו נכונה, שכן כל היתרים לא החריגו את הסככות שהופיעו בתשריטים וחזקה על מי שנתן את האישורים האלה כי הוא ידע את מצב השטח טרם מתן האישורים. אחרת, לא היה נותן גושפנקא לתכנית המוצעת בכל אחד מהיתרים אלה אם ראה כי קיימת חובה להסדיר את הסככות הקיימות בשטח.

     

    לנאשם הייתה צפייה כי הרשויות מודעות לקיום הסככות, אחרת הבקשות הקודמות למתן היתרים לא היו מאושרות או היו מאושרות בתנאים- ומצב זה לא קרה.

     

  38. בהקשר להיתרים, טען הנאשם -ובצדק, כי למאשימה יש יותר שליטה וידע לגבי הימצאות היתרים נוספים שניתנו לגבי חלק מהמבנים בשטח אשר אין לו יכולת לדעת מתי ניתנו ומה הם כוללים.

    זאת לנוכח טענות שהעלה הנאשם כי לפי מיטב ידיעתו שמע בעבר מאביו שקיים יותר מהיתר אחד לבית שלו, ובעקבות זאת הוא פנה למאשימה להמציא את כל החומרים שנמצאים ברשותה לגבי המבנים הקיימים בשטח ונענה כי לא נמצאו חומרים נוספים.

    אינני קובע כי יש לראות בכך דווקא מחדל מצד המאשימה, אך בהחלט לא ניתן לומר כי הנאשם התרשל או ישב בחיבוק ידיים בהשגת כל חומר שיכול לעזור לביסוס הגנתו וטענותיו.

    אין להתעלם גם מהעובדה כי יש קושי טבעי לאתר מסמכים שניתנו לפני עשרות שנים, ובמיוחד כאשר אותם מסמכים הוגשו על ידי אחרים שאינם כבר בין החיים.

    הוכח שמסמכים שהיו אמורים להיות בתיק הוועדה אינם נמצאים בו – אולי עקב המעבר מוועדת שומרון לוועדת פרדס חנה.

     

  39. וזה מוביל לשאלה מה גרם למאשימה לפעול כנגד הנאשם דווקא עכשיו, למרות שהעסק קיים כבר במשך עשרות שנים ופועל על פי רישיון וחזקה עליה שידעה או הייתה צריכה לדעת מה השימושים שנעשו בשטח.

    העדות של המפקח רצון לגבי הסיבה שבגללה הוא ביקר בשטח, מעוררת תהיות רבות ומעלה סימנים רבים לגבי העיתוי של הביקור.

    המפקח שמשמש במשך שנים רבות בתור מפקח בניה באזור, מסר גרסה מבולבלת לגבי ההיכרות שלו עם החווה.

    בהתחלה הוא מסר כי הוא ידע שיש באזור רפת אך לא ביקר בה מעולם, וטען כי הוא לא ידע אם יש לה היתר או לא ולכן ביקר בשטח על מנת לבדוק את מצב השטח.

    בחקירה הנגדית טען כי בהתחלה הגיע לשטח ורק לאחר מכן חזר למשרדי הפיקוח ובדק את מצב השטח.

    הוא מסר כי טרם יצא לשטח בדק את תצלומי האוויר וידע כי יש שם סככות.

    לטענתו, הוא הגיע בעקבות תלונות על ריח, זבובים ומפגעם סביבתיים אך לא ביצע שום תיעוד לאותן תלונות ולא ידע להגיע מי הגיש אותן ומתי הוגשו והסתפק בטענה כי תלונות הוגשו.

     

  40. ולמה זה חשוב, כי זה עוד סימן לכך שבמשך עשרות שנים ארוכות לא ראתה המאשימה בעייתיות כלשהי בהפעלת הרפת לרבות שמתבצעות עבירות בניה או שהיא גורמת מטרדים לסביבה.

     

    זה עולה בבירור הן מהסכם הפשרה בין הנאשם למועצה המקומית משנת 2007 שמלמד כי השטחים של החווה נכללו בהסדר הפשרה (נ/13), והן מתשובת הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון, שפעלה טרם כינון הוועדה המקומית הנוכחית, אשר ציינה בהחלטתה מיום 15/10/2003 "להציג בפני הוועדה היתרי בניה למבנים הקיימים או לכלול אותם בבקשה למתן רישוי" (נ/11) ולאחר מתן היתר הבניה בשנת 2006 על סמך אותה תכנית (נ/10).

     

    אז מה בכל זאת קרה וגרם לה לפעול כנגד החווה של הנאשם? התשובה היא כנראה ברצון של המועצה להוציא משטחה את הרפת ולהעביר אותה למקום אחר ולא בגללה שמישהו סבר שהתבצעו שם עבירות בניה.

    זה עולה מעדותה של ראשת המועצה גב' הגר פרי-יגור אשר העידה כי היא מתנגדת לתכנית שהגיש הנאשם בגלל שיש לה אינטרס שהחווה תעבור למקום אחר.

     

    העמדה שנקטו המועצה המקומית והוועדה המקומית מתבססת על מדיניות שהתוו להוציא רפתות משטחי מגורים. אך אין לראות בכך הצדקה לפגוע במה שכבר קיים ופעול במשך עשרות שנים, ללא רבב.

     

  41. קיימות שתי עובדות נוספות שקשה להתעלם מהן, אשר מלמדות על הדרך שבה התייחסו הרשויות לחווה.

    הראשונה - בכל דיוני הוועדה התייחסו לחווה כחווה שפועלת בהיתר ואשר לא ניתן להוציא משם ללא הסדר עם הבעלים.

    וזה עולה בבירור מדברי יו"ר הוועדה וראש מועצת זבולון בדיון הפנימי נ/5.

    הוועדה לא קבעה בשום מקום כי הנאשם עושה שימוש לא חוקי בחווה, אלא דנה בהעתקת הרפת למקום אחר ואם כך אז למה מאשמים אותו היום בשימוש חורג אם אף אחד בוועדה לא ראה בפעילות של החווה שימוש שטעון הסדר.

    השנייה - המועצה המקומית תמכה בהתחלה בתכנית של הנאשם אך לאחר חילופי ראשי המועצה עמדתה פתאום השתנתה.

     

    על סמך אותה עמדה ראשונה, פעל הנאשם להסדיר את העתקת החווה למקום אחר ואז התחיל להיתקל בקשיים וגרירת רגליים שגרמה לעיכוב באישור התכנית.

    לפי העדויות, אותו עיכוב נגרם, בין היתר, בגלל עמדתה של נציגת משרד החקלאות גב' שרה אייל- טענה אשר הופיעה גם כן בדיון הפנימי של הוועדה ב-נ/5.

     

  42. למעשה, הנאשם עצמו התחיל לפני גילוי העבירות הנטענות בשנת 2016 להסדיר את המצב התכנוני של השטח וזה עולה באופן מובהק מהבקשה שלו להגדלת אחוזי הבניה ושינוי הייעוד שהוגשה בשנת 2013 (נ/2) והחלטת הוועדה משנת 2015 (נ/1).

    הנאשם העיד כי מאז החלטת הוועדה בשנת ,2015 אף אחד לא פנה אליו לקידום התכנית למרות שמשתמע כי מהנדס הוועדה היה אמור ליצור עמו קשר לקידום התכנית.

     

    מבלי לקבוע מסקנות בעניין, התנהלות המועצה והוועדה המקומית מצביעה על הפרת הבטחה שלטונית שניתנה לנאשם וגרמה לו להוציא כספים ומשאבים רבים למציאת הסדר חדש להעתקת הרפת וחזרתם מההסכמה זו ללא סיבה מוצדקת אכן יכולה להיחשב כהפרה של הבטחה שלטונית.

     

    עדות המפקח לגבי עיתוי הגשת כתב-האישום, מלמדת על בעייתיות בהגשת כתב-האישום.

    אין מחלוקת על כך, כי לאחר שהנאשם נחקר בחודש 6/2016 הוא תחיל בהכנת תכניות להסדרת המצב התכנוני של השטח ורק בחודש 8/2017 התקבלה תשובת הוועדה לתכנית המוצעת (נ/18) בעוד שכתב-האישום הוגש בחודש 3/2017.

    בהתחלה טען המפקח כי המתין לנאשם עד מנת להסדיר את הנושא ורק לאחר שבקשתו נדחתה על ידי הוועדה הוא החליט להגיש נגדו כתב-האישום. אך לאחר שהוברר לו כי החלטתה הוועדה התקבלה לאחר הגשת כתב-האישום, הוא שינה עמדה וטען כי מבחינתו הוא המתין מספיק זמן לנאשם וכבר שמע מנציגי הוועדה כי הבקשה תדחה ולכן החליט לא להמתין לנאשם.

     

  43. הגשת כתב-אישום דווקא בזמן שהנאשם עושה מאמצים אמיתיים ומוכחים להסדרת המצב התכנוני של השטח, מעלה תהייה לא מבוטלת לגבי הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי הגשת כתב-האישום נגדו במקום להמתין להסדרת הנושא ולחסוך ממנו התדיינות מיותרת בנושאים שלא היו מלובנים דיים – אז והיום.

     

    החקירה עצמה התנהלה בצורה לקונית, כך למשל לנאשם הוצגו בחקירה תמונות שצילם המפקח בשטח לרבות ת/4ב' ונשאל לגביהן ושם נרשם על גבי התמונה כי הסככות משמשות לאחסנת פרות ולא לאחסנת מזון לפרות. כך היה גם לגבי השטחים שהוצגו לו במהלך החקירה, אשר היו שונים באופן דרסטי מהמדידות הנכונות של השטחים השונים.

     

    לפי עדות המפקח בעת עריכת ת/4, הוא לא ידע מה השטח של הסככות ולכן לא ברור איך הוא יכול לקבוע מה הייתה ההפרה לגבי אותן סככות.

    למעשה, העד אישר כי יש פער עצום בין השטחים עליהם נחקר הנאשם לבין השטחים בפועל שנרשמו בכתב האישום. כלומר, הנאשם נחקר על עובדות שונות ממה שמייחסים לו בכתב-האישום ובעצם השאלות שהוצגו לו היו שאלות מוטעות.

    לא זו אף, הוא העיד גם כי דו"ח הפיקוח ת/4 נערך באופן מקוטע על פני מספר חודשים וכי הוא הסתמך למעשה על המדידות שלקח מתכנית הבניה שהגיש הנאשם לוועדה. .

     

  44. בבסיס טענת השימוש החורג עומדת הטענה כי אסור לגדל ראשי בקר בשטח הסככות.

    טענה דומה הועלתה בעבר כנגד אביו של הנאשם כפי שעולה מכתב-האישום שהוגש נגד בשנת 1989, אך כזכור בסופו של יום כתב-האישום בוטל לפי המלצת בית-המשפט מבלי לקבוע מסקנות בעניין.

    באותו הקשר, הפנתה ההגנה ארוכות בסיכומיה ובדיונים לטענה כי במקרה זה מדובר בגידול חקלאי המותר לפי התכנית החלה על המקרקעין.

     

    אין צורך לקבוע מסמרות בעניין זה לגבי הפרשות של "גידול חקלאי", בהינתן העובדה שלא נסתרה על-ידי המאשימה כי בשטח למעשה לא היו יותר מ-50 ראשי עגלים. וזה מתיישב עם החלטת הוועדה מיום 28/1/2015 (נ/1), שעליה יכול היה הנאשם להסתמך כנותנת אישור לגידול מספר זה של עגלים שלא עולה על 50 ראשים בלתי מפוטמים.

    המפקח העיד על כך שהוא לא מכיר את ההחלטה, ולפי עדותו ניתן היה לספור מתחת לרשתות 7 או 8 עגלים בלבד.

     

    לפי עדות הנאשם, בעת ביקור בשטח עמד מספר העגלים על 7 עד 15 ראשים בלבד.

    לנאשם היה מותר להסתמך על החלטה זו כנותנת אישור לגידול העגלים כך שהשימוש במקרה זה היה מותר לפי אותה החלטה של הוועדה.

    לאורך שנים התבצע גידול עגלים באותה חווה לעיני הרשויות ומעולם לא עלתה טענה נגד חוקיות גידול זה וזה לא צודק לבוא לאחר עשרות שנים ולטעון כי הגידול אסור טרם נמצא מענה הולם להמשך גידול העגלים.

     

  45. זה מוביל לטענה נוספת שהעלתה ההגנה בקשר להצבת הרשתות (מצללות), לפיה הצבתן נעשתה בהתאם למדיניות האכיפה של המועצה המקומית כפי שעולה מהמסך נ/7.

     

    בנספח א' ל-נ/7 נקבעו העבירות שאין לציבור עניין באכיפתן לרבות "כל מצללה בגבולות המגרש".

    בעניין זה, נשאל המפקח רצון מדוע מאשימים את הנאשם בהצבת הרשתות והוא מסר פרשנות אישית שלו לפיה הצבת המצללות מותרת רק לבתים פרטיים ולא לבתי עסק.

    אין ממש בפרשות זו של העד, שכן הנוהל עצמו לא עושה הפרדה בין בתי מגורים לעסקים

    בסופו של דבר לא הוכח כי הנאשם עשה שימוש חורג בשטחי הסככות והמכלאות ולכל הפחות הצליח לעורר ספק לא מבוטל בטענות המאשימה בעניין זה.

     

    השימוש ברפת שיש לגביה היתר

     

  46. מבנה מספר 3 הוקם לפי היתר בניה משנת 1975 בשטח של 100 מ"ר על מנת לשמש כרפת, אך לטענת המאשימה ייעודו הוסב למגורים במקום ייעודו המקורי כרפת.

    בעניין זה העיד המפקח רצון כי הוא הגיע למסקנה שמבנה 3 משמש למגורים על סמך התרשמותו מהתשתיות המחוברות למבנה ועל סמך התמונות ב-ת/4.

    המפקח העיד בהתחלה כי הוא בכלל לא נכנס למבנה בעת צילום התמונות ב-ת/4, אך לאחר שהוצגו בפניו התמונות ב-נ/4 הוא העלה פתאום טענה לפיה בוצעו שינויים במבנה לאחר הביקור שלו בשטח.

    הטענה של המפקח רצון לגבי שינויים במבנה, הינה חסרת בסיס.

    עיון בתמונות נ/4 שמתעדות את הזווית הפנימית של המבנה מראה בבירור וללא מקום לספק שמדובר ברפת שחלק קטן ממנה הוסב למשרד ולא משמשת למגורים.

     

    לגבי התשתיות, מסר הנאשם הסבר מניח את הדעת לסיבת הימצאות תשתיות אלה שחלקן מיועד בכלל למבנה המגורים שלו שנמצא בצמוד והסברים אלה מתיישבים היטב עם המצב בפועל בשטח.

    עצם הפיכת חלק קטן מהרפת למשרד שמשמש לצרכי ניהול עסקי הרפת, לא הופך את ייעוד הרפת למגורים.

     

    לכן טענות המאשימה בעניין זה נדחות.

     

    טענת הפלישה לשטחים אחרים

     

  47. המפקח רצון הסתמך בדו"ח הפיקוח שלו על המדידות שערך הנאשם ולא טרח בעצמו למדוד את שטחי המבנים בכלל.

    לפי עדותו, הסימונים של הפלישות התבצעו בעזרת שימוש בתוכנה שנקראת גי.איי.אס שמסתמכת על תצלומי אוויר של השטח ובעזרתה הוא סימן את גבולות הפלישות הנטענות.

    במהלך עדותו למדנו כי הוא ערך את המפות בעזרת תוכנת ה-WORD כך שלמעשה הקביעות שלו התבססו על דעתו האישית ולא על סמך ידיעה עובדתית או מקצועית.

    הוא עצמו העיד כי מתיחת הקווים על גבי התמונה ת/4א' לא מדויקת, וייתכנו סטיות לכאן או לכאן ויתכן שמדובר בסטייה זניחה.

    המפקח עצמו העיד כי הפלישה הנטענת אינה עולה על כ-2.5 אשר לא ראוי היה לכלול אותה בכתב-האישום.

     

    אין חולק שנכון להיום אותה פלישה לא קיימת.

    כך או כך - מדובר בזוטי דברים וברור שאם הייתה פלישה לשטחים שכנים אז היא נעשתה ללא כוונה וללא ידיעה ממשית.

    לכן – עלי לזכות את הנאשם מהעבירות הקשורות בפלישות אלה.

     

    השימוש במכולה (מחסן)

     

     

  48. הדבר הראשון העולה מעדות המפקח רצון בעניין זה כי הוא לא ביצע מדידה בפועל של שטח המכולה, כך שכבר ייאמר כי עובדה זו שצוינה בכתב האישום אשר לפיה עשה הנאשם "שימוש במכולה בשטח של כ-12 מ"ר" לא הוכחה.

    מטעם זה כשלעצמו יש לזכות את הנאשם מעבירה זו, אך למעלה מן הצורך יצוין כי לפי מדיניות האכיפה של המועצה כפי שעולה מהמסמך נ/7, נקבע כי אין עניין לציבור לאכיפת הנחת "מחסנים בהיקף של עד 10 מ"ר ושאינם בחזית".

     

    לפי עדות המפקח רצון שטח המכולה היה פחות מ-12 מ"ר ואף ייתכן שהא עומד על כ-10 מ"ר בלבד.

    המפקח לא מדד את המכולה בצורה נכונה, ולכן ייתכן כי הצבתה הייתה חוקית לפי מדיניות האכיפה של המועצה.

     

    לא הייתה הצדקה להגשת אישום כנגד הנאשם בגין סעיף זה ובמיוחד לאור העובדה כי לפי עדות הנאשם אותה מכולה ששימשה בתור מחסן נייד כבר לא קיימת בשטח.

     

    סיכומו של דבר:

     

  49. לאור האמור לעיל, בית המשפט מוצא את הנאשם זכאי מכל העבירות המיוחסות לו.

     

    הודעה זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

     

     פיקדון – ככל שקיים בתיק – יחזר למפקיד.

     

    ניתנה היום, ה' טבת תשפ"ג, 29 דצמבר 2022, במעמד הצדדים

     

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ