באזור מגורים בכרכור פועלת רפת מזה שני דורות. רק ב-2017 הגישה הוועדה המקומית כתב אישום נגד הבעלים בגין בנייה ללא היתר ושימוש חורג. טענותיה נדחו
השופט אהוד קפלן זיכה לאחרונה את תושב כרכור שמנהל חוות פרות בשטח שמסביבו קמו שכונות מגורים. הוועדה המקומית טענה שבמקום יש חריגות בנייה ושהחווה מנוגדת לתכנית המתאר אבל טענותיה נמצאו חסרות בסיס. השופט התרשם שבבסיס האישום עומד רצון הוועדה שהחווה והזבובים יעברו למקום אחר.
הנאשם הוא הבעלים של שתי חלקות ברחוב המייסדים בכרכור. בהתאם לתב״ע החלקות מיועדות למגורים.
באפריל 2016 ביקר בשטח מפקח מטעם המועצה והחליט כי התבצעו במקרקעין עבירות בנייה ושימושים חורגים.
בעקבות זאת הגישה הוועדה המקומית נגד האיש כתב האישום בטענה כי בשטח נעשה שימוש חורג במבנה של כ-100 מ״ר שייעודו המקורי רפת בהתאם להיתר שניתן ב-1975, ושבפועל משמש למגורים.
עוד נטען שנעשה שימוש חורג בסככות מפח המשמת לאחסנת פרות וכן שיש פלישה של הרפת לשטחים סמוכים.
בנוסף טענה הוועדה כי נעשה שימוש חורג במכלאה מוצלת לאחסנת עגלים בשני אזורים המיועדים למגורים.
הנאשם העיד כי הרפת הוקמה על ידי סבו עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אביו המשיך את ניהול העסק והוא ירש את המקום מאביו. לדבריו, מאז שהוא זוכר את עצמו ידע שהסככות והמכלאות בשטח פועלות כדין.
הנאשם הוסיף כי הסתמך על העובדה שלאורך השנים הפעילו אביו וסבו את העסק באותו המקום ומעולם לא עלתה טענה לגבי השימוש בסככות ובמכלאות.
לחיזוק טענה זו הדגיש הנאשם כי לאורך השנים הוגשו מספר בקשות להיתרי בניה שצורפו להן תשריטים של השטח שכוללים את הסככות. אותן בקשות אושרו מבלי שהועלו בצידן טענות בדבר חוקיות הסככות.
בנוסף, לדבריו, לפי תכנית שחלה על המקרקעין היה מותר להקים את הרפתות והמכלאות.
הנאשם הדגיש שהוא לא משתמש באזור של הרפת למגורים אלא רק בחלק קטן ממנו כמשרד. לדבריו, השינוי בעמדת הוועדה המקומית נבע מלחצים שהפעילו עליה תושבים.
ללא רבב
השופט אהוד קפלן קיבל את טענות הנאשם וציין בין היתר שכל ההיתרים שניתנו בעבר לא החריגו את הסככות שהופיעו בתשריטים. כך, לנאשם הייתה ציפיה כי הרשויות מודעות לקיום הסככות, אחרת הבקשות הקודמות למתן היתרים לא היו מאושרות.
השופט תהה מה גרם למאשימה לפעול כנגד הנאשם דווקא עכשיו, למרות שהעסק קיים כבר במשך עשרות שנים ופועל על פי רישיון וחזקה עליה שידעה או הייתה צריכה לדעת מה השימושים שנעשו בשטח.
הוא ציין שהמפקח מטעם הוועדה מסר גרסה מבולבלת לגבי ההיכרות שלו עם החווה. כך, המפקח טען שהגיע בעקבות תלונות על ריח, זבובים ומפגעים סביבתיים, אך הוא לא ביצע שום תיעוד לאותן תלונות ולא ידע להגיד מי הגיש אותן ומתי.
"זה עוד סימן לכך שבמשך עשרות שנים ארוכות לא ראתה המאשימה בעייתיות כלשהי בהפעלת הרפת לרבות שמתבצעות עבירות בניה או שהיא גורמת מטרדים לסביבה", קבע השופט.
אז מה בכל זאת קרה שגרם לה לפעול כנגד החווה של הנאשם? השופט הגיע למסקנה שהתשובה היא כנראה ברצון של המועצה להוציא משטחה את הרפת ולהעביר אותה למקום אחר ולא בגללה שמישהו סבר שהתבצעו שם עבירות בניה.
״אין לראות בכך הצדקה לפגוע במה שכבר קיים ופעול במשך עשרות שנים, ללא רבב״, סיכם.
בנסיבות אלה זיכה השופט את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
עו״ד אירם גל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.