חשבון בנק ו/או כספים ו/או נכסים כספיים הרשומים על שם אחד הצדדים לפני התאריך הקובע ו/או שירשם על אחד הצדדים לאחר התאריך הקובע יישאר בבעלותו הבלעדית של אותו צד ולשני לא תהיה כל זכות בו.
ב.באם הצדדים יפתחו חשבון משותף ויעבירו כסף כל אחד מחשבונו ו/או מכספו הפרטי לחשבון זה יחשבו כספים אלו כמשותפים, ובמקרה של פירוד חו"ח הצדדים יתחלקו שווה בשווה בכספים ו/או בנכסים הכספים שיהיו בחשבון זה בלבד".
בסע' 8 להסכם הממון נקבע כדלקמן:
"8.נכסי דלא ניידי:
א.באם הצדדים ירכשו דירה ו/או נכסי דלא ניידי מוסכם בזה כי תילקח משכנתא משותפת לרכישת הדירה והיתרה תמומן ממקורות שני בני הזוג שווה בשווה.
ב.באם צד אחד ישקיע יותר כסף ברכישת הדירה הרי שבמקרה של פירוק שיתוף יקבל כל צד את חלקו היחסי עפ"י השקעתו".
5.הצדדים רכשו דירת מגורים בxxxx בשנת xxx. הזכויות בדירה נרשמו ע"ש שניהם, שלא בחלקים שווים (התובעת - 25%, הנתבע - 75%).
6.הצדדים מכרו הדירה בחודש ספטמבר xxxx תמורת סך של כ - 2.9 מיליון ₪. על הדירה לא רבצה הלוואת משכנתא. סכום התמורה הופקד במלואו בחשבון הבנק המשותף של הצדדים. ביום xxxx הועבר מחשבון הבנק המשותף האמור סך של 1.445 מיליון ₪ (מחצית תמורת הדירה בניכוי עלות עריכת ההסכם) לחשבונו הפרטי של הנתבע. העברת הכסף האמורה נעשתה בחתימת שני הצדדים.
7.הצדדים טענו טענות רכושיות שונות ומנוגדות ובנסיבות אלו מונה בהחלטה מיום 30.1.20 מומחה כלכלי - ד"ר בועז ים, למתן חוות דעת כלכלית בכלל טענותיהם. ברם, המומחה הכלכלי הודיע לבית המשפט כי טרם מתן חוות הדעת יש להכריע בשאלות משפטית - עובדתית. בנסיבות אלו נקבע ההליך (בהחלטה מיום 23.6.21) להוכחות. אלו נשמעו, ב"כ הצדדים סיכמו ומכאן פסק דין חלקי זה.
8.יאמר כבר עתה כי עיקר הקונפליקט שבין הצדדים הוא בקשר לכספי תמורת מכירת דירת המגורים המשותפת, בסך כולל של כ - 2.9 מליון ₪. קונפליקט זה הוא הסיבה בעטיה הודיע המומחה שמונה כי טרם עריכת חוות הדעת, ולצרכי יעילות, יש להכריע ראשית בשאלות עובדתיות ומשפטיות.
9.התובעת טוענת, בין היתר, כי דין כספי תמורת מכירת דירת המגורים המשותפת להתחלק בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם, הואיל והופקדו בחשבון הבנק המשותף של הצדדים ועפ"י הוראות סע' 7 ב' להסכם הממון. התובעת טוענת כי הוראות סע' 8 להסכם אינן חלות משום שהדירה נמכרה והכסף היה מצוי בחשבון הבנק המשותף לצדדים. התובעת טוענת כי לשון ההסכם פשוטה וברורה ואין לפיכך להידרש לכוונת הצדדים או לפרשנות ההסכם. התובעת טוענת כי משך כל תקופת נישואי הצדדים היא הפקידה את כל הכנסותיה לחשבון הבנק המשותף של הצדדים בשעה שהנתבע הפקיד הכנסותיו לחשבונות פרטיים שפתח. התובעת טוענת כי בנסיבות אלו הסכים הנתבע, בדעה מלאה וצלולה, כי מרגע מכירת הדירה והפקדת תמורתה בחשבון הבנק המשותף, הופכים הכספים למשותפים, בחלקים שווים ביניהם.
התובעת טוענת כי הנתבע ביקש לקבל מחצית מתמורת הדירה וזו הועברה לחשבונו הפרטי. היא עצמה לא מיהרה להעביר המחצית המגיעה לה לחשבון פרטי משלה, ובין היתר משום שלא היה לה חשבון פרטי ובהיעדר סכסוך בין הצדדים וכל חשש מטעמה.
הנתבע טוען, בין היתר, כי דין כספי תמורת מכירת הדירה המשותפת להתחלק בין הצדדים כפי יחס השקעת הצדדים ברכישת הדירה. הנתבע טוען כי יחס ההשקעה הוא 7/8 לעומת 1/8 לזכותו. לשיטתו, חרף יחס ההשקעה כאמור, נרשמו הזכויות בדירה ביחס של 3/4-1/4 לזכותו, וזאת משום שהתובעת הבטיחה להשלים כספים שיתקבלו אצלה בעתיד ממכירת דירה בחו"ל שהיא בעלת הזכויות בה, דבר שלא נעשה. הנתבע טוען כי כספי התמורה הופקדו לחשבון הבנק המשותף של הצדדים לא משום כוונה להפוך אותם למשותפים בחלקים שווים כי אם בלית ברירה - הואיל ורוכש הדירה העביר להם, כמקובל, שיק משורטט לטובת שניהם, שלא ניתן להפקידו אלא בחשבון בנק משותף. הנתבע טוען כי למחרת הפקדת התמורה, וע"מ לשמר ההפרדה הרכושית בין הצדדים, הוא ביקש להעביר לחשבונו הפרטי שיעור של 7/8 מתמורה, כפי יחס ההשקעה ברכישה וכפי הסכמת הצדדים באותה עת, אולם נציגי הבנק לא הסכימו לכך. בנסיבות אלו הועבר לחשבונו הסכום המקסימלי שהתיר הבנק - מחצית התמורה בלבד.
10.יוצא אפוא כי בדין הודיע המומחה הכלכלי שמונה כי ראוי תחילה להכריע בעניין משפטי עובדתי זה. היה ותתקבל גרסת התובעת, דין תמורת הדירה להיות מחולקת בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם, ואזי תיחסך עבודת המומחה לבחון את יחס השקעת הצדדים ברכישת הדירה. מלאכה זו של בחינת היקף השקעת כ"א מהצדדים ברכישת הדירה תידרש רק היה ויוכרע כי דין כספי תמורת הדירה להיות מחולקים עפ"י יחס השקעת הצדדים ברכישתה, חרף הפקדתם לחשבון הבנק המשותף של הצדדים.
11.אין בידי לקבל עמדת התובעת בעניין האמור, ואנמק.
12.ראשית ראוי לציין כי בעוד שעדותו של הנתבע סדורה ועקבית, גרסתה של התובעת אינה ברורה, נסתרת מאד ובלתי עקבית. הנתבעת הרבתה להשיב כי אינה יודעת ואינה זוכרת. נתון זה לא הגדיל מהימנותה, אלא ההיפך. אני נותן אמון מלא בגרסת הנתבע כי הפקדת השיקים שניתנו לצדדים בגין תמורת מכירת דירתם המשותפת בחשבון הבנק המשותף של הצדדים נעשתה מהטעם הטכני הפשוט שהשיקים היו משורטטים ולפקודת שני הצדדים, באופן שלא ניתן היה להפקידם אלא בחשבון משותף של הצדדים.
אני נותן אמון מלא בגרסת הנתבע כי ההפקדה בחשבון היתה זמנית, משום כוונת הצדדים לרכוש דירה אחרת תחת זו שנמכרה, וכי ביקש לשמור על ההפרדה גם לאחר המכירה והקניה. יצויין בהקשר זה כי התובעת לא סיפקה כל הסבר לכוונת הצדדים לאחר המכירה (מה תוכנן לעשות עם התמורה). רק לאחר מספר שאלות הודתה כי הצדדים החלו בחיפוש אחר דירה חלופית. גם הדעת נותנת כי כוונת הצדדים היתה לחזור ולרכוש דירה אחרת במקום זו שנמכרה. לטעמי, ככל שהיתה נרכשת דירה חלופית, היו הזכויות בה נרשמות ע"ש הצדדים שלא בחלקים שווים ביניהם.
ראוי לציין כי הפעולות שנעשו לאחר הפקדת תמורת הדירה בחשבון הבנק המשותף תמוהות ומעלות סימני שאלה של ממש, מטעם ואצל שני הצדדים. הסברו של הנתבע, כי זמן קצר לאחר הפקדת התמורה הסכימו הצדדים ופנו לבנק ע"מ להעביר לחשבונו הפרטי 7/8 מסכום התמורה, כפי השקעתם ברכישת הדירה, אולם נציגי הבנק לא אפשרו להם לעשות כן ועל כן הם הסתפקו בהעברת מחצית התמורה בלבד לחשבונו הפרטי, אינו נהיר דיו ואין בידי לקבלו במלואו. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי לא הובאה כל ראייה לכך. דומה כי ניתן היה לחזור ולפנות לבנק ולבצע ההעברה האמורה, אם אכן היתה מוסכמת על שני הצדדים. יודגש כי איני קובע כל מסמרות ביחס לאשר סוכם והוסכם בין הצדדים באותו מועד וספק בעיני אם סוכם דבר מה סופי, ברור ומחלט. הלכה למעשה שני הצדדים העבירו לחשבון הבנק הפרטי של הנתבע מחצית התמורה. לא ברור כלל מדוע לא הועבר סכום דומה או כל סכום אחר לחשבון פרטי של התובעת ויכול מאד כי כבר אז החלו חילוקי דעות ממשיים בין הצדדים. הסברה של התובעת, כי לא היה לה באותה עת חשבון בנק פרטי אליו ניתן היה להעביר המחצית המגיעה לה לטענתה אינו מניח את הדעת ואיני נותן בו אמון.
כך או אחרת, ומן המקובץ עולה כי אני נותן אמון בגרסת הנתבע כי לא היה בהפקדת כספי תמורת הדירה לחשבון הבנק המשותף משום הסכמה כי הכספים הופכים להיות מאותה עת משותפים ובחלקים שווים בין הצדדים. אין מדובר אלא באקט טכני בלבד, מכורח הנסיבות של שיקים משורטטים לפקודת שני הצדדים, שלא ניתן להפקידם אלא לחשבון הבנק המשותף. ראוי לציין כי אני נותן אמון מלא בגרסת הנתבע כי ביקש מרוכשי הדירה ליתן שיקים נפרדים לצדדים, ע"מ לשמר ההפרדה הרכושית ביתר קלות ומראש, אולם אלו סירבו. ראוי לציין כי ברי כי גם אם אלו היו מסכימים, יכול כי היו מעבירים התמורה בחלקים כפי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין (1/4-3/4) ולא כפי טענות הצדדים ביחס להשקעתם ברכישת הדירה.
13.קריאת לשונו של סע' 8 ב' להסכם הממון כפי שהיא, בהינתק מהקונטקסט המלא של ההסכם, וקביעה כי כספי תמורת הדירה הפכו למשותפים בחלקים שווים עם הפקדתם בחשבון הבנק המשותף של הצדדים מביאה לתוצאה לא ראויה, בלתי נכונה ומנוגדת לרוח ההסכם. יכול ותוצאה כזו היתה ראויה במקרה של כספים ש"שוכבים" בחשבון הבנק המשותף תקופה ארוכה ולא זמנית. אז ניתן אולי ליחס כוונת שיתוף מלאה לצדדים. ברם, אין כך הם פני הדברים כאן. מכירת הדירה היתה בסוף שנת 2017. לאחר מכירת הדירה תרו הצדדים למציאת דירה אחרת אולם פרוץ הסכסוך הקדים אותם. הסכסוך בין הצדדים פרץ אפוא זמן קצר (פחות משנה) לאחר הפקדת הכסף בחשבון הבנק המשותף. היבנות על אקט טכני של הפקדת שיק משורטט לפקודת שני הצדדים באופן זמני לחשבון הבנק המשותף, ככזה שהופך הכסף למשותף לשני הצדדים בחלקים שווים, אינה נכונה ואינה ראויה. כאמור, אין בידי ספק כי לו היו הצדדים מספיקים לרכוש דירה חלופית טרם הסכסוך, היו הזכויות גם בדירה החלופית נרשמות על שמם שלא בחלקים שווים.
14.בחינת לשונו של סע' 7 להסכם צריכה להיעשות על רקע יתר הוראות ההסכם. בחינת כלל ההסכם מלמדת על הפרדה רכושית מלאה בין הצדדים מהטעם שכל אחד בא לנישואין עם סכומי כסף שונים (ראו הפתיח להסכם). הצדדים רכשו הדירה זמן קצר לאחר נישואיהם והדעת נותנת כי התמורה מומנה בעיקר מכספים שהובאו על ידם ערב הנישואין. הסכם הממון, לרבות ההסדר המיוחד שבו לעניין מקרקעין, נערכו בדיוק מטעם זה. הצדדים קבעו כי כספים שיופקדו מטעם מי מהם בחשבון הבנק המשותף יחשבו משותפים, בחלקים שווים. ברי כי הכוונה היתה לכספים ממקורות שונים ולא ממכירת דירה משותפת. ביחס למקרקעין נקבע, כאמור, הסדר ספציפי ומפורש (סע' 8). הכלל הוא כי הסדר ספציפי גובר על הסדר כללי. ביחס למקרקעין נקבע במפורש כי אלו יתחלקו בין הצדדים עפ"י יחס ההשקעה והוראה ייחודית זו גוברת על ההוראה הכללית בקשר לחשבון בנק משותף. מכאן כי דין כספי התמורה להיות מחולקים בין הצדדים כפי יחס השקעתם ברכישת הדירה. אין כל משמעות להפקדתם הזמנית והמאולצת בחשבון הבנק המשותף של הצדדים.
15.אין בידי לקבל גרסת התובעת כי הנתבע ביקש לאזן התנהלותו משך כל שנות הנישואין, והעובדה כי במשך כל תקופת החיים המשותפים היא הפקידה כל הכנסותיה לחשבון הבנק המשותף בשעה שהוא לא עשה כן ואף חסך לעצמו כספים רבים בחשבונות נפרדים שעל שמו. הגרסה הנ"ל תמוהה. ההיפך הוא הנכון. אם הנתבע נהג בה, כפי טענתה, במעין הברחת רכוש ובחוסר תום לב משך כל שנות החיים המשותפים, מדוע יהפוך עורו פתאום ויתנדב ליתן בידה זכויות שאינה רשאית לקבלן עפ"י הסכם הממון.
הפקדת הכספים בחשבון הבנק המשותף אינה אפוא אלא אקט טכני בשל העובדה כי השיקים היו משורטטים לטובת שני בני הזוג.
16.טרם נעילה ראוי לציין כי הפסיקה הכירה בכך שכספים שנמצאים בחשבון משותף יכול ובנסיבות מסויימות לא יחשבו למשותפים ובחלקים שווים בין הצדדים בעלי החשבון. כך למשל עת אחד מילדיה של אם מתבגרת מצטרף אליה כבעלים בחשבון הבנק שלה, וכלל הנסיבות מורות כי הוא לא תרם מאומה לחשבון והצטרפותו היתה עם התבגרות האם וע"מ להקל עליה את ניהולו (לרבות משיכות כספים וכיו"ב), קבעה הפסיקה כי יש לראות באם כבעלת מלוא הזכויות בחשבון באופן בלבדי.
דברים דומים נקבעו גם בקשר לבני זוג וראוי לציין למשל הדברים שפורטו בתה"ס (ירושלים) 24751-06-15 מיום 19.7.16 כדלקמן:
"22. אמנם חזקה היא כי סכום כסף שבחשבון משותף שייך לשני בעלי החשבון גם יחד, בחלקים שווים. ברם, מקום בו עולה בידי מי מהצדדים להוכיח שמקורם של סכומי כסף אלו בנכסיו הוא בלבד, אשר אינם ברי איזון, אין לראות בסכומי הכסף שאך "עברו" דרך החשבון המשותף משום נכס משותף. ראו: ע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין, פ"ד מו(5) 661, 667 (1992); בע"מ 5710/09 פלונית נ' פלונית [פורסם בנבו] (2009); בע"מ 6939/15 פלוני נ' פלונים [פורסם בנבו] (2015). להעברת סכומי הכסף הללו באמצעות החשבון המשותף טעם ענייני...".
17.סוף דבר אני קובע כי המומחה יכלול בחוות הדעת את יחס השקעות הצדדים ברכישת דירת המגורים.
18.נוכח התוצאה אליה הגעתי היה מקום לחייב התובעת בהוצאות כבר בשלב זה אולם לפנים משורת הדין אקבע כי אדון בנושא ההוצאות בתום ההליך.
19.טרם "הפעלה מחדש" של פעילות המומחה הכלכלי שמונה כפי הוראות פסק דין זה, הצדדים מוזמנים לקדם משפט נוסף ליום 1.3.22 בשעה 13:00.
המזכירות תעדכן היומן.
מתיר לפרסום את פסק הדין ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ב, 23 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
