1.בשנת 2004 ייסדו התובע, דורון תם, והנתבעים 3-1, אריה ביכלר, יוסף ביכלר ורוני נעים, את חברת שקיתרוניקס טכנולוגיות קמעונאיות בע"מ לצורך קידום ומימוש של מיזם להתקנת מכונות אוטומטיות לשימוש בשקיות ניילון בחנויות ובמרכולים. לכל אחד מהארבעה הוקצו 25% ממניות החברה, בין ישירות ובין באמצעות תאגיד שנשלט על ידו.
בשנת 2005 הקימה שקיתרוניקס, ביחד עם חברת מאזני שקל אגש"ח בע"מ, את חברת שקלתרוניקס בע"מ, שעסקה במכירת, החזקת והפעלת המכונות.
2.בתביעתו בתיק זה טוען התובע, דורון תם, כי החברות התנהלו באופן שמקפח אותו ופוגע בזכויותיו בהן, תוך ניצולן של החברות לקידום עניינים אישיים של הנתבעים. על כן עותר הוא לקבלת סעדים שונים להסרת הקיפוח, בהתאם לסמכותו של בית המשפט על פי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 וכן לחיוב הנתבעים לפצותו בגין הפסדים שנגרמו לו כתוצאה מההתנהלות המקפחת.
רקע
3.התובע, דורון תם (להלן: דורון), שהוא בעל השכלה הנדסית, הגה ויזם פיתוח של מכונה אוטומטית לשימוש בשקיות ניילון. הרעיון היה לפתח מכונה שתסייע ותקדם חלוקה ושימוש בשקיות ניילון בחנויות ובמרכולים. התובע, שהכיר את הנתבע מס' 2, יוסי ביכלר (להלן: יוסי), שיתף אותו ברעיון ואף קיבל ממנו מימון ראשוני לצורך בדיקת היתכנות הרעיון (תצהירו של יוסי ביכלר, נ/2). כעבור זמן קצר, כאשר הבין דורון כי הרעיון בר ביצוע, שב לשוחח עם יוסי וזה הפגיש אותו עם אחיו, הנתבע 1, אריה ביכלר (להלן: אריה). אריה הפועל כיזם עסקי, הסכים להשקיע בפיתוח הרעיון. על מנת לערוך ניסויים ולייצר דגם של המתקן פנה דורון לנתבע 3, רוני נעים (להלן: רוני), אותו הכיר מעסקאות קודמות. רוני, שהוא בעל מפעל ייצור, הסכים להעמיד לרשות דורון ציוד וחומרים לצורך עבודות הפיתוח, אולם התנה זאת בפגישה עם היזם, אריה, וקבלת ערבויות לתשלום עבור ההוצאות.
4.לאחר שהושגו כל ההסכמות, החל דורון לפעול בחצרי מפעלו של רוני לשם פיתוח וייצור דגם של המתקן. בסוף שנת 2003 ולאחר שהושלם הפיתוח של המוצר, רשמו דורון, יוסי ואריה פטנט על המתקן, שכונה "התקן ושיטה לחלוקת שקיות", פטנט מס' 159079 (נספח 2 לתצהירו של דורון, ת/1).
5.לאחר רישום הפטנט ערכו הצדדים הדגמה של המתקן ללקוחות פוטנציאליים, ובהם רשתות המרכולים שופרסל וטיב טעם. בכל תקופת הפיתוח של המתקן נשא אריה בהוצאות, לרבות בתשלומי שכר, בסכומים לא גבוהים, לדורון. השכר שולם מחברה שבשליטת אריה בשם שבם אפיקים בע"מ, היא הנתבעת מס' 5 (סעיף 22 ל-ת/1).
6.משראו הצדדים כי הרעיון קורם עור וגידים, החליטו למסד את קשריהם וייסדו חברה בשם שקיתרוניקס טכנולוגיות קמעונאיות בע"מ (להלן: חברת שקיתרוניקס). ביום 18/6/2004 נחתם הסכם מייסדים בין יוסי, רוני, דורון וחברת שבם אפיקים בע"מ, שהיא חברה בשליטתו של אריה (נספח 3 לת/1). בהסכם המייסדים נקבע כי כל אחד מארבעת המייסדים יקבל 25 מניות רגילות של החברה וכי דירקטוריון החברה יורכב מ-4 חברים שימונו על ידי בעלי המניות. בהמשך ובהתאם למוסכם, נרשמה החברה ברשם החברות כחברה פרטית שמספרה הרשום 513551325. על פי הסכמת בעלי המניות, מונה אריה לשמש כדירקטור יחיד בחברה (ראו נסח רישום שצורף כנספח 1 לכתב התביעה המקורי).
7.לאחר שהחברה הציגה את המתקן לגופים שונים והסתבר כי קיימת התעניינות במתקן, התקשרו דורון, אריה ויוסי בהסכם שיתוף פעולה עם חברת מאזני שקל אגש"ח בע"מ (נספח 4א ל-ת/1). עם התקדמות שיתוף הפעולה, ולאחר הקמת חברת שקיתרוניקס, החליטו הצדדים לייסד חברה בשליטה משותפת. בהתאם לכך הקימו את חברת שקלתרוניקס טכנולוגיות קמעונאיות בע"מ (להלן: חברת שקלתרוניקס). החברה נרשמה ברשם החברות ביום 26/8/2005 ומספרה הרשום 513737460 (תקנון החברה סומן כנספח 4ב ל-ת/1, נסח רישום החברה סומן כנספח 2 לכתב התביעה).
בהתאם למוסכם, הוקצו לשקלתרוניקס 510 מניות רגילות ולשקיתרוניקס 490 מניות, כלומר שקלתרוניקס החזיקה ברוב המניות. בשנת 2011 הועברו מניות מאזני שקל לחברת עסקים בית קשת אגודה חקלאית שיתופית בע"מ שהיא חברה בשליטת קיבוץ בית קשת (להלן: בית קשת).
8.נספר עוד כי במהלך השנים המשיך דורון לפתח את המתקן ובסופו של יום נרשמו פטנטים הן על המתקן המקורי והן על המתקן המעודכן (נספחים 5א ו-5ב ל-ת/1). הפטנטים נרשמו על שם בעלי המניות בשקיתרוניקס (דורון, אריה, יוסי ורוני).
9.לאחר ייסודה של שקלתרוניקס, מונה אריה על ידי שקיתרוניקס לשמש מטעמה כדירקטור בשקלתרוניקס. אריה אף מונה כמנכ"ל משותף בשקלתרוניקס.
10.לאחר הקמת שקלתרוניקס, עברה כל הפעילות למכירת, תחזוקת והפעלת המתקנים לשקלתרוניקס. שקלתרוניקס התקשרה עם חברות מרכולים גדולות ומכרה אלפי מתקנים. למעשה, מיום הקמת שקלתרוניקס נותרה חברת שקיתרוניקס כחברת אחזקות, שכל אחזקותיה הן מניותיה (49%) בשקלתרוניקס.
11.עוד נספר כי התובע, דורון, הועסק על ידי שקלתרוניקס ושימש כמהנדס החברה וכאיש התקנה ואחזקה של המתקנים. שקלתרוניקס היא ששילמה את שכרו של דורון.
עוד מתברר כי חברת שקלתרוניקס שילמה לשקיתרוניקס, כמו גם לבית קשת, תשלומים עבור שירותי ניהול. רווחיה של שקלתרוניקס חולקו כדיבידנד לשקיתרוניקס ובית קשת, ואין חולק כי כל הכנסותיה של שקיתרוניקס מהתשלומים עבור שירותי הניהול ומדיבידנדים שקיבלה, חולקו במלואם בין ארבעת בעלי מניותיה ובהם כמובן גם דורון (ראו תצהירו, סעיף 33; תצהיר אריה, נ/3). אין גם כל חולק כי שקיתרוניקס לא העסיקה ישירות כל עובד, ואף אריה, ששימש כדירקטור יחיד, לא קיבל כל שכר.
12.מהעדויות עולה כי בתחילת פעילותה של שקלתרוניקס לא קיבלו אריה ויו"ר החברה מטעם בית קשת, זאב אלמן, שכר עבור עבודתם, ורק לאחר מספר שנים, כאשר העסק התבסס, התחילו לקבל את שכרם כמנהלים בחברה. שכר כל אחד מהם שולם כדמי ניהול לגורם באמצעותו פעל; שכרו של אריה שולם כדמי ניהול לחברת שבם ושכרו של זאב אלמן שולם כדמי ניהול לקיבוץ בית קשת. בכל השנים של פעילות שקלתרוניקס היה יו"ר הדירקטוריון נציג של בית קשת ואריה כיהן כמנכ"ל.
13.בשנת 2015 התגלעו מחלוקות בין דורון לבין שקלתרוניקס ושקיתרוניקס. דורון סבר כי מעמדו בשקלתרוניקס אינו משקף את תרומתו ובמיוחד את העובדה כי הוא שפיתח ויזם את המתקן. עוד נטען על ידי דורון כי אריה מינה מקורבים ובני משפחה לתפקידים שונים בשקלתרוניקס, כמו את חתנו, עידו כהן, את אפרת גיא, שהייתה עובדת גם בחברה נוספת של אריה, ואת אודי גיא, אביה של אפרת. דורון סבר גם כי אריה מגדיל את הוצאותיה של שקלתרוניקס שלא כדין, כגון בנסיעה מיותרת לקפריסין, נסיעות ברכב ועוד.
14.בשנת 2015 פנה דורון לאריה וביקש לקבל לעיונו מסמכים של חברת שקלתרוניקס (נספח 6 לתצהיר ת/1). אריה העביר את הבקשה לזאב אלמן, יו"ר דירקטוריון חברת שקלתרוניקס. הואיל ודורון לא היה בעל מניות בשקלתרוניקס, הודיע מר אלמן כי שקלתרוניקס תעביר את כל המסמכים כנדרש על פי דין רק לשקיתרוניקס, שהיא בעלת מניות בה.
15.בעקבות זאת דרש דורון מדירקטוריון שקיתרוניקס לעמוד על קבלת מסמכים נוספים (כגון מסמכים על הוצאות שכר, הוצאות נסיעה, הוצאות רכב ועוד). דירקטוריון שקיתרוניקס סבר כי אין צורך במסמכים נוספים ולכן דרישתו של דורון נדחתה. עם זאת, אין חולק כי לדורון נמסרו כל מסמכי חברת שקיתרוניקס.
16.ביום 9/7/2015, ומיד לאחר משלוח דרישת המסמכים, הודיעה שקלתרוניקס לדורון כי היא שוקלת את המשך העסקתו ודורון זומן לשימוע לפני פיטורין (ראו נספח 6 ל-ת/1). יוער, כי פיטוריו של דורון נשקלו עוד קודם לכן, בחודש פברואר 2015, והוא זומן לשימוע. אולם, כוונות אלו לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל (ראו נספח 7 לת/1), ודורון המשיך בתפקידו.
בחודש פברואר 2017 זומן דורון לשימוע נוסף לפני פיטורים. במהלך ישיבת השימוע הועלו טענות שונות כנגד דורון, ובהן טענות כי דורון תכנן מתקן חדש שעלות ייצורו גבוהה מהמתוכנן ועל כן לא ניתן לעשות בו שימוש, וטענות לגבי כישוריו כמהנדס. בסיכומו של הדיון נשלח מכתב לבא כוחו של דורון בו נאמר:
מרשך הינו לצערי מהנדס "מיושן" או כפי שנוהגים לומר "מהנדס של פעם".
מאז ייצור המכונה הראשונה עברו כעשר שנים שהינן כמה שנות דור בעידן הטכנולוגי המשתנה במהירות כה גדולה.
בעשר השנים האחרונות וגם לפני כן מרשך לא עבד במשרד מהנדסים ולכן ניזקק תמיד לסיוע חיצוני בכול הקשור לייצור המכונה דבר שלקח זמן רב ועלה כסף רב.
למרשך אין מספיק ידע כדי להכין תיק לייצור וזקוק לסיוע תמידי דבר שהינו בעייתי מאוד בעידן של הצורך לתת פתרונות מהירים תואמים למחירי יעד וזו הסיבה שלקח למרשך כשנתיים לייצר מכונה. ובנוסף לכך עצם העובדה שנזקקנו לסיוע של מחלקת הנדסה של המפעל לא אפשרה לנו לקבל הצעות מחיר ממפעלים מתחרים היות ומרשך לא יכל לתת לנו פתרון כולל של תכנון וייצור מלאים.
בנוסף לאמור לעיל למרשך אין את הידע ההנדסי הדרוש לייצר ולתכנן מכונה שתעמוד במחירי יעד שנקבעו ואין לו היכרות עם טכנולוגיות עכשוויות.
ההסכם שלנו עם משרד ההנדסה נותן לנו מענה לכול הבעיות שהיו קיימות עם מרשך, בליווי צוות מהנדסים שהצליח לייצר מכונות להנפקת שקיות זולות במחירי יעד הנותנים לנו סיכוי לשרוד בשוק הבעיתי שנוצר עם כניסת חוק השקיות. זהו משרד בעל יכולות טכנולוגיות גבוהות מאוד עם אנשי מקצוע במגוון מקצועות ההנדסה והינו הסיכוי היחידי שלנו כיון להשיג את יעדנו ולהמשיך ולשרוד כספקי מכונות להנפקת שקיות פלסטיק.
כול הנתונים האלה הוצגו לחברי הדירקטוריון ולכן התקבלה ההחלטה פה אחד שכן זוהי ההחלטה היחידה המתבקשת. ופרוטוקול הדירקטוריון שנמסר לך מביאה לך לידי ביטוי החלטה זו.
17.במקביל פנה דורון לדירקטוריון שקיתרוניקס וביקש להתמנות כדירקטור מטעמה בשקלתרוניקס. בישיבת מועצת המנהלים של שקיתרוניקס, בה נכחו כל בעלי המניות, הוחלט לדחות את בקשתו. גם דרישתו כי שקיתרוניקס תבקש להחליף את אריה כמנכ"ל שקלתרוניקס נדחתה (נספח 10 ל-ת/1).
עוד נספר כי לאור המחלוקות בין דורון לאריה ועל מנת לנסות ולהרגיע את הרוחות, הוחלט כי רוני נעים ימונה כדירקטור מטעם שקיתרוניקס בשקלתרוניקס, וכי כל פעולה חשבונאית בשקיתרוניקס, לרבות משיכת כספים, תיעשה רק בחתימה משותפת של אריה ורוני (ראו תצהיר נ/1, ופרוטוקול, עמ' 21, 22).
18.בשנת 2017 נכנס לתוקפו החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע"ו-2016 (להלן: חוק השקיות). חוק זה הביא לירידה משמעותית בביקוש למתקני חלוקת השקיות שנמכרו ושווקו על ידי שקלתרוניקס. לקראת כניסת החוק לתוקף, ביקשה החברה לפתח מוצר חדש שיחבר בין מתקן חלוקת השקיות לקופות במרכולים. לעדותו של רוני נעים, דורון התבקש לנסות ולפתח מתקן שכזה והועמדו לרשותו כל האמצעים הדרושים, אך הניסיון נכשל (ראו נ/1).
19.בחודש אפריל 2017, לאור הירידה בביקוש למתקנים, החליטה שקלתרוניקס להפסיק את התשלום עבור שירותי הניהול לבעלות השליטה, כלומר גם לשקיתרוניקס (הודעת דוא"ל מיום 3/4/2017, נספח 9 ל-ת/1). לטענת דורון, למרות מצבה זה של שקלתרוניקס, המשיכה החברה להעסיק את אריה ואת מקורביו בתפקידים שונים, תוך שהם "שורפים" את המזומנים שבקופת החברה. בסופו של דבר, בשנת 2018 הועברו הצעות שונות למכירת מניות שקלתרוניקס. תחילה הוצע כי המיזם כולו יימכר לאריה ולאחר מכן הועברה הצעה כי שקיתרוניקס תרכוש את כל מניותיה של בית קשת בחברת שקלתרוניקס. ההצעות כולן נדחו וחברת שקלתרוניקס הפסיקה את פעילותה והחליטה על פירוק מרצון.
התביעה
20.ביום 16/10/2018 הגיש דורון את תביעתו המקורית בתיק זה. דורון תבע את כל בעלי המניות בשקיתרוניקס (אריה, יוסי ורוני), את שקיתרוניקס, את שקלתרוניקס, ואת חברת שבם אפיקים בע"מ, שהיא חברה בשליטת אריה שבאמצעותה החזיק אריה במניות שקיתרוניקס. הטענה המרכזית שנטענה על ידי דורון הייתה כי שתי החברות, שקיתרוניקס ושקלתרוניקס, מתנהלות בדרך שיש בה משום קיפוחו של דורון. התביעה התבססה על הוראות סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. כן נטען כי אריה פעל תוך הפרת חובת אמון וזהירות לחברות ולבעלי המניות, בניגוד להוראות סעיפים 253, 254 לחוק החברות. דורון עתר גם לקבלת מסמכים שונים ודו"חות כספיים של החברות.
21.מבלי לפרט את כל הטענות, אציין כי שקלתרוניקס הדגישה כי דורון אינו בעל מניות בה ואינו זכאי לכל סעד כנגדה. בדיון מיום 3/2/2019 הוסכם כי דורון יפנה לשקיתרוניקס, יפרט את המסמכים והמידע הדרושים לו, וכי שקיתרוניקס היא שתפנה לשקלתרוניקס לקבלת המסמכים. בעקבות הסכמה זו נמסרו המסמכים לדורון, ולאור הערת בית המשפט בדיון מיום 15/7/2019 הודיע דורון על מחיקת תביעתו כנגד שקלתרוניקס. כן ביקש לתקן את כתב התביעה. בדיון מיום 7/11/2019 הודיעו אריה, יוסי ורוני על הסכמתם להעביר, ללא תמורה, את כל מניות שקיתרוניקס לדורון, לרבות את הזכויות בפטנטים שנרשמו במתקנים השונים. דורון דחה את ההצעה (הודעה מיום 3/12/2019) וביום 5/12/2019 ניתנה לדורון רשות לתיקון כתב התביעה. ההליך הנוכחי עוסק על כן בכתב התביעה המתוקן.
22.בכתב התביעה המתוקן חוזר התובע על טענותיו לעניין ניהול שקיתרוניקס בדרך המהווה קיפוח. נטען כי התנהגותם של אריה ואחיו יוסי איינה למעשה את זכויותיו של דורון בחברה. דורון חוזר וטוען כי באופן שיטתי אריה העלים ממנו מידע אודות פעילות חברות שקיתרוניקס ושקלתרוניקס. כן נטען כי אריה "רוקן" את קופת חברת שקלתרוניקס. נטען כי למרות ירידה בהכנסותיה של שקלתרוניקס בשנת 2016 ואילך, חלה עליה בהוצאותיה באופן שרוקן את קופת החברה. ריקון קופת החברה, כך נטען, נעשה בדרך של משיכת משכורות לאריה ומקורביו ועוד. כן נטען כי אריה ואפרת גיא ניצלו את משאבי החברה שקלתרוניקס לפעילות חברה שבשליטתם. לבסוף נטען כי אריה הכשיל הזדמנויות עסקיות שבגדרן הוצעה רכישת מניות שקלתרוניקס. דורון סבור שגם פיטוריו מתפקידו בשקלתרוניקס מהווה קיפוח זכויות כבעל מניות בשקיתרוניקס.
בכתב התביעה המתוקן עתר דורון לקבלת מספר סעדים ובהם קבלת המידע, מתן צו לפירוק שקיתרוניקס וחיובם של הנתבעים לפצותו בגין ההפסדים שנגרמו לו כתוצאה מניהול החברות באופן מקפח והפרת חובת האמון.
23.הנתבעים, שהתגוננו בפני כתב התביעה המתוקן ללא ייצוג משפטי, כפרו בכל טענותיו של דורון וטענו כי לא נפל כל פגם בהתנהלותם. נטען כי חברת שקיתרוניקס, בה דורון בעל מניות, חילקה את כל הכנסותיה מדיבידנד באופן שווה, מבלי שאיש מבעלי המניות נוטל משכורות מהחברה. עוד נטען כי כל ההחלטות בהתנהלותה של שקלתרוניקס היו ענייניות, כי התובע נהנה משכר ראוי בשקלתרוניקס על אף הבעיות שהתעוררו עמו, כי חברת שקלתרוניקס הייתה רווחית עד לחקיקת חוק השקיות וכי אין כל עילה לתביעותיו של דורון.
דיון והכרעה
24.כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות על כל חלקיה. לא שוכנעתי כי חברת שקיתרוניקס התנהלה באופן העולה כדי "קיפוח" במובן חוק החברות, ולא שוכנעתי כי עומדת לדורון עילת תביעה כלשהי כנגד הנתבעים בגין התנהלותה של חברת שקלתרוניקס.
25.כפי שיובהר להלן, דומה כי טיעוניו של דורון מערבים עילות שונות, וכי אף שהתביעה מתבססת על טענת הקיפוח, הרי שמרבית הטענות שמעלה דורון אינן רלבנטיות לעילה זו. נפתח את הדיון במספר הערות לגבי עילת הקיפוח ולאחר מכן אדון בטענותיו של התובע.
קיפוח
26.התובע מבסס את תביעתו על עילת הקיפוח של בעלי מניות, המעוגנת בסעיף 191 לחוק החברות, הקובע כדלקמן:
(א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.
(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית - לרשות ניירות ערך.
המונח קיפוח, שבא תחת השימוש במונח "עושק המיעוט" שהיה קבוע בסעיף 253 לפקודת החברות, פורש בפסיקה באופן רחב. המושג קיפוח מהווה למעשה הוראת מסגרת שלתוכו יצקו בתי המשפט משמעויות שונות. תכליתה של הוראה האוסרת על קיפוח בעלי מניות נועדה למנוע מצבים שונים של חלוקת משאבי החברה בצורה בלתי הוגנת בין בעלי המניות (ראו ע"א 3432/17 טופז נ' יוכט, פסקה 25 (16/4/2020); ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמלאים בע"מ נ' אלסינט בע"מ (28/5/2012); ע"א 5025/13 פרט תעשיות מתכת בע"מ נ' דדון (28/2/2016); ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, פ"ד נ(1) 238 (1996); א' חביב סגל דיני חברות, כרך א' 610 (2007); ע' שפינדל, י' זכות, מאבק בעלי מניות: עילת הקיפוח בחברה פרטית וציבורית 18-17 (2017)).
27.בתי המשפט קבעו, כי על מנת להכריע האם מעשים מסוימים עולים כדי קיפוח בעלי המניות, יש לבחון האם נפגעו "הציפיות הלגיטימיות" של בעלי המניות הטוענים לקיפוח (ראו ע"א 5025/13 הנ"ל פסקה 8; ע"א 8712/13 אדלר נ' לבות (1/9/2015); ע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר, פ"ד סב(1) 456 (2006)). התשובה לשאלה מהי פגיעה בציפיות הלגיטימיות, תשתנה בשים לב לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בין היתר יבחנו ציפיות בעלי המניות בהתחשב באופי החברה, בהסכמים שבין בעלי המניות, בצרכי החברה, במצבה הכלכלי, בתנאי השוק בו פועלת החברה, בהיסטוריה של החברה, בטיבה ועוד.
כך למשל ברור, כי כאשר מדובר בחברה פרטית, הפועלת כ"מעין שותפות", ניתן להניח כי ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים כוללות גם את הציפייה לניהול משותף ושוויוני של החברה (ראו רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005); ע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין, פ"ד מו (1) 125, 131 (1991); ע"א 7798/17 ליטה ניהול נכסים ומימון בע"מ נ' גני באר שבע בע"מ (18/4/2019); צ. כהן, בעלי מניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות, 122 (2008), ע"א 8712/13 הנ"ל). פגיעה בצפייה לגיטימית שכזו עשויה להיחשב כקיפוח.
28.בחינת עילת הקיפוח היא אוביקטיבית ואינה סוביקטיבית, דהיינו אין צורך לבחון את מניעיו של המקפח אלא בשאלה האם תוצאת המעשה מקפחת (ראו צ' כהן, בעלי מניות בחברה, זכויות תביעה ותרופות, כרך ב' 131; ע"א 8712/13 הנ"ל, פסקה 65; ע' שפינדל וי' זכות הנ"ל, עמ' 18).
29.עוד נזכיר כי הנטל המוטל על הטוען לקיפוח הוא נטל לכאורי. הוכח קיפוח במידה לכאורית, עובר הנטל לכתפי המקפח לשכנע כי פעל כדין, וכי פעולותיו אינן בבחינת קיפוח בעלי המניות (ראו ע"א 10406/06 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ פסקה 74 (28/12/2009); ע"א 5025/13 הנ"ל, פסקה 8; ע' שפינדל וי' זכות הנ"ל, עמ' 112).
מן הכלל אל הפרט
30.כפי שהובהר לעיל, ארבעה בעלי מניות ייסדו את חברת שקיתרוניקס. שקיתרוניקס החזיקה ב-49% ממניות שקלתרוניקס, ובהחלטה שלא הייתה שנויה במחלוקת מונה אריה לשמש כדירקטור מטעמה של שקיתרוניקס בשקלתרוניקס. בקשתו של דורון להתמנות כדירקטור נוסף נדחתה בהחלטת שאר בעלי המניות מיום 3/6/2015. אין טענה כי נפל פגם בהחלטתה זו, שהתקבלה ברוב רגיל. ודוקו, אין שמץ ראיה כי ההחלטה התקבלה ממניעים זרים, כי בעלי המניות פעלו בחוסר תום לב וכדומה. מדובר בהחלטה שהתקבלה על פי שיקול דעתם של בעלי המניות בהצבעת רוב. נזכיר גם כי ישיבת מועצת המנהלים זומנה לבקשתו של דורון. זאת ועוד, לבקשתו של דורון מונה רוני נעים כבעל זכות חתימה וכדירקטור נוסף בשקלתרוניקס, ואין טענה כי רוני נעים היה מצוי במצב של ניגוד עניינים עם דורון וכדומה. להיפך, ניתן לראות מתמלול השיחה שבין דורון לרוני (נספח 22 לת/1), שמועדה לא ברור, כי רוני משתף פעולה עם דורון, אף כי הוא מעלה גם טענות שהיו לחברה כנגד דורון.
31.כך או כך, העובדה שדורון לא מונה לשמש דירקטור מטעם שקיתרוניקס בשקלתרוניקס אינה מהווה קיפוח, שהרי לא הייתה ציפייה לגיטימית כי כל בעלי המניות בשקיתרוניקס ימונו כדירקטורים בשקלתרוניקס. גם העובדה כי החברה רשאית הייתה למנות 3 דירקטורים והסתפקה במינוי אחד ולאחר מכן שניים, אינה מעידה על קיפוח כלשהו של דורון, אלא על קבלת החלטות ברוב רגיל על פי שיקולים ענייניים של בעלי המניות, שדורון הוא רק אחד מהם.
32.טענותיו של דורון על פיטוריו משקלתרוניקס גם הן אינן יכולות להקים עילת קיפוח של בעל מניות בשקיתרוניקס. לאף אחד מבעלי המניות בשקיתרוניקס לא הייתה צריכה להיות ציפייה כי יועסק בחברת שקלתרוניקס או לגבי תנאי העסקתו. יתרה מזו, ראינו כי שקלתרוניקס העלתה טענות שונות לגבי עבודתו של דורון, לגבי אופן התנהגותו, לגבי כישלונו בקידום פיתוח מתקן חדש, לגבי עלות ייצורו של המתקן שפיתח וכדומה.
לכל אחד מבעלי המניות בשקיתרוניקס הייתה ציפייה לקבל חלק השווה לחלקו בשליטה מהכנסותיה של שקיתרוניקס ואין חולק כי כך נעשה. איש לא קיבל שכר בשקיתרוניקס ואיש לא קיבל מחברו חלק גדול יותר מהכנסותיה של החברה.
33.דורון מעלה טענות רבות לגבי התנהלותו של אריה בחברת שקלתרוניקס, כגון הגדלת הוצאות, העסקת קרובי משפחה וכדומה. כל הטענות, אף אם הן נכונות, לא מקימות לדורון עילה לקבלת סעדים להסרת קיפוח או לפיצוי כספי. ככל שאריה פעל שלא כדין ושלא לטובת חברת שקלתרוניקס, הרי שקמה לשקלתרוניקס עילה כנגדו בשל הפרת חובת האמון לחברה (סעיף 253 לחוק החברות) ואולי הפרת חובה כלפי בעלי מניותיה של שקלתרוניקס. ככל שאכן כך, עומדת לשקלתרוניקס עילה לתביעה אישית כנגד אריה, ובעלי מניותיה יכולים לבקש אישור להגשת תביעה נגזרת בשמה בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק החברות, סעיפים 198-194, ובפסיקה. יתכן אפילו שבעלי מניותיה של שקיתרוניקס יכולים לפעול לשם הגשת תביעה שכזו כנגד נושא משרה בחברת הבת (ראו למשל רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי (27/8/2014)). עם זאת, מדובר בעילות של החברות ולא בעילת קיפוח של בעל המניות, שהרי ככל שנושא המשרה הפר את חובותיו, הרי שהפגיעה הייתה בזכויות החברה וכלל בעלי המניות בה.
34.הטענות לעניין "הסתרת" המידע בחברת שקלתרוניקס באו על פתרונן בישיבה הראשונה, בגדרה הוסכם על מסירת כל המידע. לפיכך, אפילו היה דורון זכאי לקבלת מידע משקלתרוניקס עוד בטרם הגשת התביעה, אין בעיכוב במסירת המידע כדי להקים לו עילה להסרת קיפוח. ודוקו, כפי שניתן היה לראות מהמסמכים, ההתנגדות למסירת המידע לא הייתה של שקיתרוניקס או של מי מהנתבעים, אלא של נציגי בית קשת בשקלתרוניקס.
35.בסיכומיו טוען דורון כי החלטת דירקטוריון חברת שקלתרוניקס מיום 1/7/2018 שלא להפחית את שכר המנהלים (אריה וזאב אלמן) הייתה החלטה פסולה ובניגוד עניינים. עיון בפרוטוקול הישיבה (סומן כחלק מנספח 1א3 ל-ת/1) מגלה כי אריה תמך בהצעה להפחית את שכרו וכך גם עשו רוני וזאב. הטענה כי אריה הצביע בניגוד עניינים בהיותו גם דירקטור וגם מנהל אינה רלבנטית, שהרי אריה הסכים להצעה להפחתת שכרו. ההצעה נדחתה בשל התנגדות הדירקטורים מטעם בית קשת (אסף רענן וברק ניר). לא ברור מה בין הסכמתו של אריה להפחתת שכרו בחברת שקלתרוניקס לבין טענה בדבר קיפוח זכויותיו של דורון בחברת שקיתרוניקס.
36.דורון מעלה בסיכומיו טענות גם ביחס לתשלום דמי ניהול לחברת שבם, שהיא חברה בשליטתו של אריה. לטענתו, דמי הניהול היו מיועדים לשקיתרוניקס ולא לאריה באמצעות חברה בשליטתו. להוכחת גרסתו מצביע דורון על כך שדמי הניהול לבית קשת שולמו לקיבוץ ולא ישירות למנהל הנוסף זאב אלמן.
37.גם טענה זו דינה להידחות. דמי הניהול ששולמו לשבם הם תשלום עבור שכרו של אריה כמנהל בחברה. דמי הניהול ששולמו אינם אלא שכר עבודה המשולם לאריה. נזכיר, אריה לא קיבל כל שכר, לא ישירות ולא כדמי ניהול לחברת שבם, ב-3 השנים הראשונות. לאחר מכן קיבל תשלומים בסכומים סבירים הדומים ואולי אף נמוכים משכר העבודה ששולם לדורון כעובד בשקלתרוניקס. אופן תשלום שכרו של זאב אלמן כדמי ניהול לקיבוץ אינו מלמד כי דמי הניהול היו אמורים להשתלם לשקיתרוניקס, אלא מעידים רק כי בשל שכר עבודתו של זאב אלמן שולמו לקיבוץ דמי הניהול חלף תשלום שכר ישירות לזאב אלמן. יתרה מזו, בהסכם המייסדים (סעיף 49, נספח א' לכתב ההגנה) נקבע כי שכרו של המנהל ישולם כדמי ניהול.
38.גם הטענות כי דמי הניהול או למעשה השכר ששולם לזאב ולאריה היו מוגזמים ולא זכו לאישורים מתאימים בהנהלת החברות אינה מעידה על קיפוח. לכל היותר קמה לחברה עילת תביעה, שהרי אם מאן דהוא קופח, הרי שהייתה זו החברה - שקיתרוניקס.
39.כאן ראוי להזכיר כי דורון מערב בטיעוניו בין תשלום עבור שירותי ניהול לתשלום דמי ניהול. תשלום עבור שירותי הניהול שולמו בשווה לבעלות המניות בשקלתרוניקס, כלומר בית קשת ושקיתרוניקס. לעומת זאת, דמי הניהול שולמו חלף שכר עבודה למנהלים זאב אלמן ואריה. דמי הניהול שולמו לאריה באמצעות חברת שבם שבשליטתו ולזאב באמצעות הקיבוץ. לצערי, התובע מבלבל בסיכומיו בין אלו.
40.התובע מוצא גם פגמים בהצעתו של אריה בשנת 2017 לרכוש את פעילות חברת שקלתרוניקס בעצמו (הצעה בפרוטוקול דירקטוריון חברת שקלתרוניקס מיום 1/7/2018). לא ברור לי מהי טענת הקיפוח שמעלה דורון, שהרי הצעה זו לא קרמה עור וגידים ואריה הודיע כי הוא חוזר בו מההצעה (ראו נספח 19א לת/1).
41.לאחר מכן הועלתה הצעה חדשה לפיה שקיתרוניקס תרכוש את מלוא מניות שקלתרוניקס מבית קשת בתנאים שונים. גם הצעה זו לא התגבשה להסכם. אין חולק כי אריה מסר לבעלי המניות בשקיתרוניקס על הצעת בית קשת, וגם אם נפלו פגמים בהצעה או בדיווח עליה הרי שאין חולק שבעלי המניות לא עשו מאום כדי לממש את ההצעה. ודוקו, צריך לזכור כי הפטנטים של המתקנים היו רשומים על שם בעלי המניות בשקיתרוניקס, ואם הייתה התנגדות כלשהי להצעות הרכישה, לא הייתה כל מניעה ששקיתרונירקס תמצא דרך להמשיך פעילות באופן עצמאי. זאת ועוד, ראינו כי בדיוני בית המשפט הוצע לדורון לקבל את מלוא הזכויות בחברת שקיתרוניקס ובפטנטים גם ללא תמורה והוא סירב לכך.
42.אין זאת אלא שבעקבות חוק השקיות הבינו כל העוסקים במיזם ובמתקני השקיות כי אין כדאיות כלכלית להמשך ייצור, שיווק ומכירה של מתקנים לחלוקת שקיות. בעקבות זאת החליטה שקלתרוניקס על פירוק מרצון, ולמעשה לאחר השלמת חלוקת הדיבידנד בשקלתרוניקס לא נותרה גם כל פעילות בשקיתרוניקס.
43.מכל האמור, ברי כי התביעה אינה מגלה כל עילה לקיפוחו של דורון כבעל מניות בשקיתרוניקס. ככל שעומדת לשקיתרוניקס עילת תביעה כנגד שקלתרוניקס או מי מנושאי המשרה בה, לרבות אריה, הרי שהיה על דורון לנקוט בהליך מתאים לאישור הגשתה של תביעה נגזרת.
סוף דבר
44.התובע, דורון תם, יזם את מתקני חלוקת השקיות ובעזרת הנתבעים הצליח לתכנן ולפתח מתקנים שהוכחו כמוצלחים. ביחד פעלו כל ארבעת בעלי המניות לייסוד חברה משותפת - שקיתרוניקס, ולאחר מכן להקים עם אחרים את חברת שקלתרוניקס. מיזם זה הניב רווחים נאים לכל בעלי המניות, שנהנו מחלוקת הרווחים במשך מספר שנים.
אכזבתו של התובע כי המיזם שהגה הגיע לקצו מובנת, בין אם הדבר אירע רק בשל הצורך לצמצום השימוש בשקיות ובין אם נלוו לכך כישלונות בפיתוח מתקנים מתקדמים יותר. עם השנים, שינוי החקיקה והכשלונות בפיתוח מתקנים מתקדמים יותר, המיזם הלך ודעך עד שחברת שקלתרוניקס החליטה לפעול לפירוקה. לא הובאו ראיות כלשהן המעידות כי נפל פגם בהתנהלות הנתבעים העולה כדי קיפוח התובע כבעל מניות או הפרת חובות כלשהן כלפיו. הטענות שהעלה התובע ואשר עשויות להקים עילה לחברות כנגד נושאי המשרה בהן צריכות להתברר במסגרת אחרת ולא בתביעה זו.
45.התובע ביקש ברשימת הסעדים גם מתן צו לפירוק שקיתרוניקס. אין חולק כי במסגרת הסעדים אותם מוסמך בית המשפט ליתן על פי סעיף 191 לחוק החברות מצוי גם הסעד של פירוק החברה, וניתן להורות על פירוק גם אם בית המשפט לא השתכנע כי הוכח קיפוח אם מצא שנשבר האמון בין בעלי המניות. עם זאת, בשים לב לכך שלשקיתרוניקס אין יותר פעילות ואין נכסים, איני סבור שהמסגרת של תביעה להסרת קיפוח היא המסגרת המתאימה למתן הוראות לפירוק החברה. ככל שהצדדים ירצו לפרקה, ינקטו בהליך מתאים על פי חוק החברות.
46.אשר על כן, אני דוחה את התביעה.
התובע, דורון תם, ישלם לכל אחד מהנתבעים, אריה ביכלר, יוסי ביכלר ורוני נעים, הוצאות ההליך בסך כולל של 15,000 ₪.
ניתן היום, ד' תמוז תשפ"א, 14 יוני 2021, בהעדר הצדדים.
