חברה לייצור מתקנים אוטומטיים לשקיות נסגרה - הממציא תבע פיצוי משותפיו

החברה הייתה רווחית עד שהתקבל החוק לצמצום השימוש בשקיות. לאחר סגירתה טען ממציא המתקן כי שותפיו קיפחו אותו אך התביעה נדחתה

בבית המשפט המחוזי נדחתה לאחרונה תביעה שהגיש אדם שהמציא מתקן אוטומטי לחלוקת שקיות נגד שותפיו לחברה. התובע טען שמנכ״ל החברה ואחיו קיפחו אותו כשפיטרו אותו מתפקידו כמהנדס בחברה וכן שהם מינו מקורבים ורוקנו את החברה מכספים. השופט רון סוקול לא מצא בסיס לטענות. 

התובע, מהנדס בהכשרתו, סיפר שהגה ויזם פיתוח של מכונה אוטומטית לשימוש בשקיות ניילון. הוא פנה למכר שלו שחיבר אותו לאחיו, יזם עסקי ומשקיע. בהמשך הצטרף אדם נוסף שסיפק את מקום הייצור והארבעה הגיעו להסכמות בנוגע לשיתוף הפעולה ביניהם. ב-2003 הושלם פיתוח המוצר והם רשמו עליו פטנט. 

ב-2004 ייסדו הארבעה את חברת שקיתרוניקס לשיווק המוצר ולכל אחד הוקצו 25% מהמניות. בשנת 2005 הקימה שקיתרוניקס, ביחד עם חברת נוספת, את חברת שקלתרוניקס, שעסקה במכירת, החזקת והפעלת המכונות. שקיתרוניקס נותרה בעלת מניות (49%) בשקלתרוניקס ולא הייתה לה פעילות מעבר לכך. 

שקלתרוניקס התקשרה עם חברות מרכולים גדולות ומכרה אלפי מתקנים. התובע שימש כמהנדס החברה וכאיש התקנה ואחזקה של המתקנים. 

בשנת 2015 החלו מחלוקות בין התובע לבין שקלתרוניקס ושקיתרוניקס. התובע ציין כי מעמדו בשקלתרוניקס לא שיקף את תרומתו ובמיוחד את העובדה כי הוא זה שפיתח ויזם את המתקן. עוד הוא טען כי אחד המייסדים, שמכהן כמנכ״ל החברה, מינה מקורבים ובני משפחה לתפקידים שונים וכי הוא הגדיל את הוצאותיה של החברה שלא כדין, כגון בנסיעה מיותרת לקפריסין, נסיעות ברכב ועוד.

הוא הוסיף כי ב-2017 פוטר מהחברה תוך שנאמר לו שהוא ״מהנדס מיושן״.

באותה שנה גם נכנס לתוקפו החוק לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק. חוק זה הביא לירידה משמעותית בביקוש למתקנים שקלתרוניקס החליטה להפסיק את התשלום עבור שירותי הניהול לבעלות השליטה, ובתוכם שקיתרוניקס.

לטענת התובע, למרות מצבה זה של שקלתרוניקס, המשיכה החברה להעסיק את המנכ״ל ואת מקורביו בתפקידים שונים, תוך שהם "שורפים" את המזומנים שבקופת החברה. בסופו של דבר חברת שקלתרוניקס הפסיקה את פעילותה והחליטה על פירוק מרצון.

הוא טען כי שותפיו קיפחו אותו והמנכ״ל הפר את חובת האמון והזהירות כלפי החברה ובעלי המניות. התובע עתר לחייב את הנתבעים לפצות אותו על ההפסדים שנגרמו לו. 

הנתבעים טענו כי לא נפל כל פגם בהתנהלותם ואין לתובע כל עילה לתביעה. 

אין כדאיות כלכלית

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט רון סוקול, דחה את התביעה.

הוא כתב שטענות התובע על פיטוריו משקלתרוניקס אינן יכולות להקים עילת קיפוח. לאף אחד מבעלי המניות בשקיתרוניקס לא הייתה צריכה להיות ציפייה כי יועסק בחברת שקלתרוניקס.

עוד ציין השופט כי ככל שהמנכ״ל פעל שלא כדין ושלא לטובת חברת שקלתרוניקס, עילת התביעה היא של החברה ולא של בעלי המניות באופן אישי. 

״אכזבתו של התובע כי המיזם שהגה הגיע לקצו מובנת, בין אם הדבר אירע רק בשל הצורך לצמצום השימוש בשקיות ובין אם נלוו לכך כישלונות בפיתוח מתקנים מתקדמים יותר״ כתב השופט והוסיף כי יחד עם זאת לא הובאו ראיות כלשהן המעידות כי נפל פגם בהתנהלות הנתבעים העולה כדי קיפוח התובע כבעל מניות או הפרת חובות כלשהן כלפיו.

התובע חויב בהוצאות של 15,000 שקל לכל אחד מהנתבעים. 

• ב״כ התובע: עו"ד ע' שפינדל ואח'
• ב״כ הנתבעים: בעצמם

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.