לפסק הדין בעניין שחר נ' חברת מרגליות תיירות ונופש
חופשה משפחתית במלון בטבריה הפכה למקור לעגמת נפש, כשבנוסף ללכלוך ולצחנה, האורחים החרדים קראו לעבר האורחות הדתיות "שיקסע". האם סוכנות הנסיעות אשמה?
בחודש פברואר 2012 רכשה משפחה חבילת נופש בת שני לילות לחופשת הפסח בבית המלון "המצודה" בטבריה. החופשה נרכשה מסוכנות נסיעות עבור שמונה אנשים בפנסיון מלא, וכללה שלושה חדרים בעלות של 7,500 שקל, כאשר 1,500 שקלים מתוכם שולמו במעמד הרכישה והיתרה שולמה באמצעות העברה בנקאית כחודשיים לאחר ההזמנה, באפריל 2012.
שמחים וטובי לב יצאו בני המשפחה לחופשה, אלא שהשמחה נגוזה עת הגיעו לבית המלון. לטענתם, מצב התחזוקה של בית המלון, על כל חדריו ומתקניו, היה מוזנח וירוד, צחנת ביוב פשתה בכל, החדרים היו מלוכלכים וחוסר נקיון משווע שרה בחדרים. עוד גילו בני-המשפחה כי בניגוד למה שהובטח להם, אורחי המלון - רובם ככולם - היו חרדים, ולא נראה כי יש בנמצא אורחים נוספים בעלי מכנה משותף עם בני המשפחה. "במלון צעקו על הבנות שלי "שיקצה" בגלל שהן לבשו מכנסיים", טענה אם המשפחה.
ניסיונות המשפחה ליצור קשר עם נציג סוכנות הנסיעות על מנת למצוא פתרון הולם לחופשה עלו בתוהו, ולאחר שכבר הצליחו להשיג את הנציג ושטחו בפניו את טענותיהם, נתקלו באטימות למצבם. מכיוון שכך, סירבו בני המשפחה להישאר ולהתארח במלון ושבו לביתם.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט השלום בירושלים, טענה המשפחה כי סוכנות הנסיעות התעקשה על תשלום מלוא התמורה עוד בטרם הגיע מועד החופשה, וזאת בניגוד לנהוג בענף. לטענת המשפחה, בעת ביצוע ההזמנה הובטח להם ע"י נציג המכירות של סוכנות הנסיעות כי בית המלון הוא ברמת ארבעה כוכבים והוא נקי ומסודר, ואף הראה להם תמונות. לטענת המשפחה, התמונות באתר האינטרנט משקפות מצג שווא.
התובעים דרשו פיצוי בסך של 40,500 שקל בגין ההטעיה ועגמת הנפש שנגרמה להם.
אין כוכבים - יש חרדים
סוכנות הנסיעות הנתבעת הכחישה את טענות התובעים מכל וכל. לטענתה, נציג מטעמה שהה בבית המלון בעת החופשה המדוברת ויתרה מכך, הוא שוחח עם התובעים מספר פעמים בזמן שהגיעו לבית המלון.
עוד טוענת הנתבעת, כי מתוקף היותה סוכנות נסיעות היא אינה אחראית לטיב שירותי המלון. הנתבעת הכחישה את טענות התובעים, כי נמסר להם שרמת המלון הינה ארבעה כוכבים. לדבריה, מזה מספר שנים אין לבתי המלון בארץ דירוג של כוכבים. מה שכן נמסר לתובעים, ציינה הנתבעת, הוא שהמלון ברמה בינונית ולכן התשלום בהתאם. בנוסף טענה הנתבעת, כי לו חדרי האירוח נמצאו פגומים הרי שיכלו לבקש החלפתם תחת ביטול העסקה וכי התובעים לא עשו דבר להקטנת נזקם, לכאורה.
לעניין אורחי המלון החרדים טענה הנתבעת, שאין היא יכולה ליטול אחריות לכלל ההזמנות של בית המלון ולא יכלה לדעת מה יהיה הרכב האוכלוסייה במועד החופשה המשפחתית. בנוסף, טענה, הרי היא מפרסמת את שירותיה בעיתונות ובאמצעי תקשורת של הציבור הדתי, ומטבע הדברים שציבור זה יימנה על קהל לקוחותיה: הרי גם התובעים עצמם פנו לנתבעת באמצעות הפרסום במדיה זו.
בעדותו, סיפר מנהל סוכנות הנסיעות שאחת התובעות שאלה אותו מה יהיה הרכב האורחים במלון, ותשובתו היתה שהקהל הוא ציבור דתי על כל גווניו. הוא טען, כי ההזמנה נעשתה בטלפון, כך שלא ידע עם מי הוא מדבר. לדבריו, אם היה רואה את המשפחה ברגע ההזמנה, כפי שראה אותם בבית המשפט, ייתכן ותשובתו היתה אחרת: "פה אני רואה משפחה שכולה שונה", כדברי המנהל. "האמא עם שביס, האבא עם כיפה והילדה עם מכנסיים. כשאני מדבר בטלפון אני לא יודע אם אני מדבר".
פער בין ציפיות למציאות
"לאחר שמיעת הראיות בתיק הגעתי לכלל מסקנה, כי הורתה של תובענה זו הינה תולדה של פער הציפיות בעניין דרגת התיירות וסוג האוכלוסיה", כתב הרשם הבכיר ניר נחשון בפסק הדין. לשיטתו, נותר לברר על מי להטיל את האחריות בגין פער הציפיות הנ"ל.
לדברי הרשם, טענתם של התובעים בעניין רמת השירות הן בחדרי האירוח והן בחדר האוכל מתעלמת מהתמורה עבור השירותים הנ"ל. לדעת הרשם, יש בעלות התמורה כדי ללמד ולהעיד על רמת האירוח: האדם הסביר שמזמין נופש בתקופת חג הפסח בתנאי פנסיון מלא בעלות ריאלית של כ- 468 שקל, יכול לצפות לרמת שירות ואירוח בינונית בהתאם. יצויין עוד בהקשר זה, כי על גבי הקבלות עבור התשלום צויין במפורש, כי הנתבעת אינה אחראית לרמת השירות במלון.
עוד הוסיף הרשם, כי על אף טענות התובעים בעניין הפער בין התמונות באתר המלון לבין המציאות, הם לא צירפו אף תמונה מהתמונות המפורסמות באתר כראייה לפער בינן לבין המציאות. הם אף לא ערכו בדיקה בפורומים שונים או שאלו חברים אודות המלון, על אף שהיו בידם חודשיים לעשות כן. הוא אף הביע את תמיהתו על כך שהתובעים בחרו לתבוע את סוכנות הנסיעות ולא את המלון, לאור העובדה שהסוכנות משמשת כמתווכת בין הלקוחות לבין המלון ואף מעבירה את רוב התשלום ששילמו הלקוחות לבית המלון.
הרכב משפחתי מיוחד דורש הודעה מיוחדת
לעניין הקהל המתארח במלון קבע הרשם הבכיר, כי העדויות מוכיחות כי המשפחה ידעה שהסוכנות פונה לציבור דתי ומפרסמת את שירותיה במדיה הנצרכת ע"י קהל דתי. השופט קיבל את עדותו של מנהל סוכנות הנסיעות, לפיה הדבר שהפריע לתובעים יותר מכל היה הרכב האוכלוסיה, ויתר טענותיהם כלפי בית המלון ומתקניו נולדו כתוצאה מאכזבתם בעניין זה, והבהיר כי שני הצדדים אשמים באי ההבנה: הנתבעת עצמה הודתה כי לו ידעה את הרכב משפחת התובעים לאשורו הרי שלא היתה ממליצה לה לרכוש את חבילת הנופש. עם זאת, לתובעים אשם תורם בכך שפנו לנתבעת המפרסמת חבילות נופש למגזר הדתי חרדי ובכך שלא העמידו את הנתבעת על ההרכב המיוחד של בני המשפחה באופן ברור ומפורש. השופט העמיד את אחריות הנתבעת בעניין זה על 70%, עקב היותה הגורם המקצועי בעל מירב המידע בעניין זה.
לסיכום, נקבע כי שיעור הנזקים עומד על עלות החבילה בסך 7,500 שקל. מכיוון שמסקנת הרשם היא שלתובעים יש אשם תורם לא מבוטל בפערי המידע שנוצרו, נפסק שהנתבעת תשלם לתובעים סך של 5,250 שקל ועוד 3,500 שקל שכ"ט עו"ד.
שירות לציבור
עו"ד רמי קסל מציין, שפסק הדין עושה שירות לציבור ומציג בפניו רשימת עשה ואל תעשה בעת ביצוע עסקה מרחוק, ובעת הגשת תביעה בגין עסקה כזו. לדברי עו"ד קסל, מבלי להסיר כל אחריות מן המוכר, רצוי שהרוכש יבדוק כמיטב יכולתו וטרם ביצוע ההזמנה מהו בדיוק המוצר שהוא רוכש: "אין בכך כדי לפגוע בחובת המוכר להציג מידע מלא ומדויק או להמעיט מחובתו לקיים כל התחייבויותיו", אומר עו"ד קסל, "אך הנחת היסוד היא, שהרוכש מעוניין לרכוש מוצר שייהנה ממנו, ולא מוצר שיגרום לו לעגמת נפש, אפילו אם יוכל בעתיד לתבוע בגינו".
לגבי ביצוע עסקה מרחוק, מזכיר עו"ד קסל שיש לשמור את כל המידע שנתקבל מן המוכר בעניין המוצר, שבהסתמך עליו בוצעה הרכישה, עד לאחר קבלת השירות או המוצר. כמו כן, יש לקחת בחשבון שעלותם הזולה של מוצרים משקפת את טיבם ויש לקחת זאת בחשבון לפני הרכישה.
לעניין הסכום המנופח - 40,500 שקל - שנרשם בכתב התביעה מציין עו"ד קסל, כי "יש להגיש תביעה רק על נזק אמיתי, ואין להתפתות ללא צורך לנפח את סכום התביעה". במקרה שלפנינו, מסכום התביעה הגבוה קיבלו התובעים סכום של 5,250 שקל בלבד, שהם פחות מ- 13% מסכום התביעה. אילו היו מגישים את התביעה בסכום האמיתי, בביהמ"ש לתביעות קטנות, מציין קסל, סביר להניח שבסופו של דבר היו יוצאים נשכרים.
לפסק הדין בעניין שחר נ' חברת מרגליות תיירות ונופש
למדור: צרכנות
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.