אחרי שהמחוזי קבע כי שתי הקטינות אשר איבדו את הוריהן בשבת השחורה ימשיכו לגור בבית משפחת אימן, הכריעו שופטי העליון שהן יעברו לאחות האב ובן-זוגה
היכן יגדלו שתי אחיות שהתייתמו מהורים באסון ה-7 באוקטובר? בפסק דין דרמטי שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון קבעו הנשיא יצחק עמית, השופטת יעל וילנר והשופטת רות רונן, שהן יוצאו מבית אחות אימן ובן-זוגה - בו התגוררו מאז הטבח - ויעברו לגדול בבית דודתן מצד האב. בכך בוטלה החלטת המחוזי להותיר את האחיות בבית משפחת האם.
חיי האחיות שבמוקד ההליך השתנו מן הקצה אל הקצה עם הירצח הוריהן בטבח ה-7 באוקטובר. מאז הן התגוררו בבית דודתן מצד אימן ובן-זוגה, אלא שאחות האב ובן-זוגה רצו שהיתומות יגדלו דווקא אצלם.
ואכן, בדצמבר אשתקד קבע בית המשפט למשפחה שהקטינות יושמו אצל משפחת האב. אלא שמשפחת האם סירבה להשלים עם התוצאה והגישה ערעור למחוזי, אשר התקבל בפברואר האחרון, וזאת חרף עמדה מקצועית שקבעה כי עדיף לבנות לגדול אצל דודתן מצד האב. בפסק הדין של המחוזי נכתב שמשפחת האם "ראויה ומתאימה, ואלמלא 'התחרות' מול משפחת האב - איש לא היה מעלה בדעתו להוציא מרשותה את הבנות".
מכאן בקשת הערעור שהגישה משפחת האב לעליון באמצעות עו"ד לאה קליין אליאב ועו"ד אילנית גוהר. נטען שהמחוזי טעה כשסטה ממסקנת הגורמים המקצועיים לפיה טובת האחיות, הלכה למעשה, היא לגדול בבית אחות אביהן ובן-זוגה. בעמדה זו אף החזיקו האפוטרופסות לדין - עו"ד נטע ממן ועו"ד גיל אביטל - וכן המדינה, באמצעות עו"ד אפריים בוגנים שאג.
מנגד טענה משפחת האם - באמצעות עו"ד אילה זר, עו"ד יהונתן קניר ועו"ד מיכל קניר-לובלין - שאין הצדקה להתערב בפסק דינו של המחוזי, ועל האחיות היתומות להישאר אצלה.
"מספיק טוב" זה לא מספיק
השופטת וילנר, שכתבה את עיקר פסק הדין, קבעה שיש לקבל את הערעור באופן שהחלטת המחוזי תבוטל, וכי האחיות יגדלו בבית דודתן מצד האב.
היא נימקה את הכרעתה הדרמטית בכך שלא קמה במקרה זה הצדקה לסטות ממסקנות חוות הדעת שהוגשו לבית המשפט למשפחה, לפיהן טובת הבנות היא לגדול בבית משפחת אביהן. בחוות הדעת צוין אמנם שהאחיות מתגוררות מזה תקופה לא מבוטלת בבית דודתן מצד האם, אלא שלעמדת המומחיות הדגש צריך להינתן על זהות הגורם שיוכל לסייע להן להתמודד באופן מיטבי עם האתגרים שצופן להן העתיד, ובכך משפחת האב עדיפה לדעתן.
בתוך כך קבעה השופטת שהמחוזי טעה באופן שבו בחן את הסוגייה שעל המדוכה. "בניגוד לנסיבות של הוצאת קטין לאומנה מבית הוריו הטבעיים, לצורך החלטה על הותרת הקטינות אצל משפחת האם בענייננו לא די להשתכנע כי היא עומדת ב'רף' מספיק; אלא נדרש לבחון האם זו האפשרות הטובה ביותר עבור הקטינות", כתבה.
בהקשר לכך הבהירה השופטת שהן גורמי הרווחה, הן האפוטרופא לדין והן בא-כוח היועצת המשפטית לממשלה סבורים, כל אחד מזווית ראייתו, שיש להעביר את האחיות מבית משפחת האם לזו של האב, באופן המחזק את מסקנת המומחיות ומצדיק שלא לסטות ממנה. היא הביעה ביקורת על בית המשפט המחוזי ש"הכניס עצמו ל'טריטוריה' מקצועית מובהקת, ולמעשה ביקש לבוא במובן מסוים בנעלי הגורמים שלהם הידע והניסיון בתחום הרגיש של טיפול בילדים".
בהסכמת הנשיא עמית והשופטת רונן נקבע שהחלטת המחוזי תבוטל, וכי האחיות היתומות יושמו בבית דודתן מצד האב ובן-זוגה.
- ב"כ המבקשים: עו"ד לאה קליין אליאב, עו"ד אילנית גוהר, עו"ד הילה הולנדר
- ב"כ המשיבים 1-2: עו"ד אילה זר, עו"ד יהונתן קניר ועו"ד מיכל קניר-לובלין
- ב"כ המשיבה 3: עו"ד אפריים בוגנים שאג
- ב"כ המשיבה 4: עו"ד דפנה יוליוס
- ב"כ האפוטרופוס לדין: עו"ד נטע ממן ועו"ד גיל אביטל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.