כיצד מסכימים על שכר הטרחה? האם משלמים לעורך הדין בונוסים? האם להגבלת שכר הטרחה יש יתרונות? ומה קורה כשרוצים להפסיק את הייצוג? עורכי הדין שלומית לב ויעקב אברמוביץ' מגישים: מורה הנבוכים לייצוג המשפטי.
גם אלה הזקוקים לייצוג משפטי חוששים לפנות לעורך-דין: רובם חושש מתג מחיר גבוה, לדעתם, שמוצמד לשירותים המשפטיים; חלקם חושש מייצוג שרלטני ולא אמין, וחלק פשוט לא יודע כיצד לבחור עורך דין. עו"ד שלומית לב וועו"ד יעקב אברמוביץ' מנסים לנפץ דעות קדומות ולהכניס סדר בכל המידע החיוני למי שמחפש ייצוג משפטי.
1. כיצד מסכימים על שכר הטרחה?
עו"ד יעקב אברמוביץ': שכר הטרחה חייב להיקבע מראש ובהסכם מסודר וגלוי בין הצדדים. מבחינה אתית ומקצועית, לא מומלץ לנהל תיק ללא הסכם שכר-טרחה חתום ומוסדר מראש.
בהסכם שכר-הטרחה מפרט עורך-הדין ללקוח את עלויות הטיפול בתיק ועלויות נוספות, ככל שיידרשו: תשלום עבור ישיבות בבתי משפט, תשלום עבור בקשות ו/או צווי ביניים, אגרות וכדומה. חובת האמון האישי כלפי הלקוח היא בעלת חשיבות עליונה. אבוי לעורך הדין שייתן ליוקרה או לכסף לעמוד בראש מעייניו. מלבד זאת, עורכי הדין מחויבים גם להגינות, מוסריות ואתיקה.
יחד עם זאת יש לסייג ולאמר, שיתכנו מקרים בהם תיק נפתח בהליך מסוים אך פוסע בנתיבים לא צפויים, שלא סוכמו בהסכם שכ"ט. במקרים כאלה ראוי לקבוע פגישה עם הלקוח באופן מיידי ולהסדיר את המשך הייצוג והתשלום.
עו"ד שלומית לב מוסיפה: בהיותי חברה בוועדת שכר טרחה בלשכת עורכי הדין, אני נתקלת בהסכמי שכר טרחה מסובכים רבים, בהם ניכר כי הלקוח לא הבין על מה הוא חותם, אך למרות זאת נאלצנו לאשר את שכר הטרחה כיוון שיש הסכם כתוב חתום בכתב. לדעתי, על לשכת עורכי הדין לפעול בתקיפות יתר כלפי עורכי דין אשר פועלים לא ביושר, ובעיקר כנגד אלה שהתלונות כלפיהם ידועות.
צעד בונה אמון יהיה להציע ללקוח שתי אופציות של תמחור התיק ולוודא שהוא מבין כל אחת מהאופציות, את יתרונותיה ואת חסרונותיה. כמו כן, יש להכניס בהסכם סעיף המפרט כיצד ניתן לסיים את הייצוג. עדכון תקופתי של הלקוח על החיובים הוא נכון וראוי ומעניק ללקוח את האפשרות להחליט בכל עת אם הוא ממשיך את ההתקשרות עם עורך הדין.
במשרדים הגדולים, שם חייב כל עורך דין שכיר "להצדיק" את שהותו במשרד ע"י חיוב הלקוחות - מומלץ שהלקוח ידרוש שיטת תמחור אחרת או יצביע ברגליו.
למרבה הצער, ריבוי עורכי הדין גרם להפחתת התעריפים בצורה משמעותית, שאינה מביאה בהכרח תוצאות טובות יותר ללקוח. לדעתי, על לשכת עורכי הדין, משרד המשפטים והמדינה להגן על כבוד המקצוע ולעגן את תעריפי המינימום בחוק, שכן הדבר הוא מעניינם ולטובת הציבור.
2. האם כדאי להסכים על שכר טרחה כנגד הצלחה?
עו"ד שלומית לב: עורך הדין נוטל סיכון מחושב, וכשהוא לוקח תיק וקובע את שכרו באחוזים מההצלחה - סיכויי התיק ברורים לו היטב. במקרה שהתביעה נכשלה, עורך הדין, שהשקיע זמן ומשאבים עבור הלקוח, עלול אמנם לא להרוויח כלום, אך הלקוח לא הפסיד.
עורך דין מיומן, שרכש ידע, ניסיון וקשרים במשך שנים, זכאי לקבל עבור מיומנויותיו אלו את מלוא השכר שנקבע באחוזים, גם אם הטיפול בתיק היה קצר. במקרה זה, הדבר דומה לחוקר פרטי, שדורש שכר גבוה ובשיחת טלפון ממציא את כל המבוקש. שנים של עבודה בשטח ושל טוויית קשרים חיוניים מאפשרות לחוקר להשיג את מבוקשו בשיחת טלפון, ועורכי-דין מתחומים מסוימים פועלים באופן דומה. אם היה עורך הדין היה מתדפק על דלתות במשך שבועיים - האם אז היה שכר הטרחה משולם ללא טרוניות?
ברגע שהלקוח חתם על הסכם ברור, המגדיר את תשלום בתמורה להצלחה, עליו להסכין עם התוצאה.
עו"ד יעקב אברמוביץ': לדעתי, אין צורך לעגן סעיף זה בכל הסכם שכר טרחה. ישנם תחומי עיסוק בהם לא מקובל או לא ראוי להכניס סעיף כזה. מאידך, בתחומים הרלוונטיים, סעיף זה ישרת את שני הצדדים.
3. האם כדאי להגביל את שכר הטרחה בתביעות הקשורות בתאונות דרכים?
עו"ד שלומית לב: הגבלת שכר הטרחה בפיצוי תאונת דרכים היא מבורכת עבור הלקוח, שיודע בדיוק מה שכר הטרחה שישלם, וכן עבור עורכי הדין, שהתחרות ביניהם נשמרת. ההגבלה תמריץ את עורכי הדין לתת שירות טוב יותר ותוצאות טובות יותר.
4. כיצד נקבע שכר הטרחה בתביעות נזיקין?
עו"ד שלומית לב: הדבר תלוי בסוג התאונה. שלא כמו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בו קבע החוק את הרף המכסימלי של שכר הטרחה לעורך הדין, הרי שבתאונה שאינה תאונת דרכים אין מגבלת שכר טרחה והתעריף הוא בהתאם לניסיונו ומומחיותו של עורך הדין.
במקרה של נשיכת כלב, למשל, שכר הטרחה עשוי לעמוד על כ-20 או שלושים אחוז מסכום הפיצוי.
5. כיצד נקבע שכר הטרחה עבור עריכת הסכם ממון?
עו"ד שלומית לב: התעריף נקבע בהתאם למורכבות ההסכם ולמספר הפגישות הנצרכות, ולפיכך לא ניתן לקבוע תעריף קבוע. לעיתים נדרשת פגישה אחת ולעיתים נדרש למעשה גישור בין הצדדים בטרם הם מגיעים להסכמה.
אין ספק ששכר טרחה גבוה מרחיק לקוחות, ולפיכך יש להבהיר ללקוח את מרכיבי שכר הטרחה. לעיתים, עצם הידיעה כי כל פגישה כרוכה בתשלום עוזרת לצדדים למצוא את דרך קצרה ומהירה להסכם.
6. מה קורה כאשר הלקוח רוצה להפסיק את הייצוג?
עו"ד יעקב אברמוביץ': "רווח" ו"הפסד" הם חלק אינטגרלי מכל תיק ובכל הליך. על עורך הדין להציג בפני הלקוח את כל האפשרויות, חיוביות כשליליות. כשהתמונה גלויה לכל, גם היחסים עם הלקוח מתנהלים על מי מנוחות. עם זאת, במקרה בו היחסים עלו שרטון, מומלץ להיפגש עם הלקוח ולנסח מסמך מסודר על ביטול ההתקשרות בין הצדדים. במסמך זה יש להסדיר את ענייני התשלום שעוד נותרו פתוחים, ולנסות לעשות זאת בדרכי נועם.
עו"ד שלומית לב: ביחסי עורך-דין לקוח יש עליות ומורדות, כמו בכל מערכת יחסים. רצוי שהדרך לפירוק הקשר תהא פשוטה וישימה, בהתאם לאופי הייצוג ותחום המשפט. עורכי דין העוסקים בתחום המעמד האישי, שעיקר עבודתם הוא הכנת תביעות ובקשות לבית המשפט, לא ימהרו להשיב ללקוח את שכר הטרחה עבור עבודה שכבר בוצעה כשזה האחרון מודיע להם, לאחר פרק זמן מסוים, שהחליט על שלום בית. דמיינו, שהשיפוצניק בביתכם בנה את קיר הגבס לבקשתכם, ורגע לפני סיודו אתם מבקשים ממנו לפרק את הקיר. האם לא תשלמו לו על העבודה?
רצוי שלשכת עורכי הדין תמליץ על נוסחים להסכמים סטנדרטים בתחומי המשפט השונים, שיכסו את כל הנושאים, לרבות הפסקת ייצוג. הנוסחים יהיו, כמובן, בגדר רשות, אך הציבור יידע על קיומם ויוכל לדרוש לעשות בהם שימוש או להיעזר בהם.
7. כיצד יכול הלקוח לבדוק את תחום מומחיותו של עורך הדין?
עו"ד יעקב אברמוביץ': כיום, נוכח התמקצעות עורכי הדין בתחומים השונים, מומלץ לוודא שעורך הדין אכן מומחה בתחום אליו פונה הלקוח לייעוץ משפטי. ניתן לעשות זאת בקלות על ידי חיפוש באינטרנט או בדיקת פסקי דין, הזמינים באתרים משפטיים שונים.
8. האם "בונוסים" הם עניין מקובל?
עו"ד יעקב אברמוביץ': בהסכמת הצדדים, ניתן לעגן בהסכם שכר הטרחה, ורק בתיקים אזרחיים, קבלת אחוזים במידה ויפסק פיצוי מעל גובה מסוים ו/או פסק הדין ייקבע תשלום כספי ו/או מתן זכויות מעבר למה שצפו הצדדים כפי הגדרה מראש, כבונוס עבור הצלחה בתיק. הסדר זה אף נהוג בתיקי נזיקין ובתחומים נוספים.
9. כיצד מתמחרים את המוניטין וההצלחות בשכר הטרחה ללקוח?
עו"ד יעקב אברמוביץ': בקרב עורכי הדין מסתובבת הבדיחה, שכשעורך-דין מנצח בתיק הוא מתקשר ללקוח ואומר לו "ניצחתי בתיק", אך כשהוא מפסיד בתיק הוא מתקשר ללקוח שלו ואומר "הפסדת בתיק".
לעורכי הדין תפקיד חברתי-מדיני בעל חשיבות רבה: בעבודתם הם מביאים לשינוי של נהלים לא ראויים, לעדכון של חוקים פוגעניים, למניעת פגיעה באזרחים ועוד. לא פעם, ניצחונות עבור לקוחות פרטיים מתרגמים להישגים חברתיים ולתיקון של עוולות עתיקות יומין.
עורך דין המנהל קשרים בריאים עם לקוחותיו, יזכה מהם להערכה עבור הישג משמעותי בתיק ו/או עבור ניצחונות בעלי משמעות חברתית, אף מבלי שנתכוון לכך.
הנה דוגמא פרטית: בשנה האחרונה ייצגתי לקוח, שנלחם כנגד חברת ביטוח חזקה בגין עוול שעוולו כלפי אשתו המנוחה. ההליך היה ארוך, קשה ומתיש ובסופו קיבל בית המשפט את כל טענותינו. פסק הדין הזה מתייחד בכך, שיש בכוחו לקיים הלכה למעשה את מה שמכונה "צדק חברתי", שכן זכויות הציבור המקופח עשויות להיות מוכרות בהליך של תביעה ייצוגית ו/או בהליך בו חברות הביטוח ישכילו לממש את הנהלים, כפי שנכתבו ונרמזו היטב בפסק הדין.
לצד הסיפוק המקצועי (והאישי) האדיר במקרים כגון זה, אני סבור שאין הכרח לתרגם את ההישג לכסף בו ברגע; די בהישג עצמו כדי לפרסם את עורך הדין ולגמול לו בהמשך דרכו.
10. שאלת הגבייה
עו"ד יעקב אברמוביץ': גביה היא עניין בעייתי, שמצריך התעסקות ומשאבים. יחד עם זאת, ניהול נכון של הגבייה עשוי לחסוך זמן ועגמת נפש לשני הצדדים: תשלום מראש באמצעות המחאות או אשראי עשוי להביא למזור, לפחות בצורה חלקית.
במקרה של היכרות טובה עם התיק, ובמקרה שהתיק אינו צופן בחובו הפתעות, מומלץ לדרוש את תשלום השכר (או רובו) בשלבי הטיפול הראשוניים. במקרה של לקוח סרבן במיוחד, רצוי לפעול מיד כשנגלה דבר סרבנותו.
כיום, לשכת עורכי הדין עובדת עם משרד גדול בתחום הגבייה, שניאות לקחת על עצמו את ייצוגם של עורכי דין שלקוחותיהם מסרבים לשלם להם שכר טרחה.
עו"ד שלומית לב: הדרך הטובה ביותר היא לוודא שיש הסכם ברור ומתומחר לפי סעיפי טיפול. במידה והלקוח לא המציא תשלום מראש כפי שנדרש, הגשת תביעה כנגדו תהא פשוטה ביותר.
בכל מקרה, מטרת ההסכם היא לחסוך תביעות, הואיל והלקוח יודע שיקשה עליו להתנער מהסכם חתום.
- המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.