מאת: עו"ד יעקב אברמוביץ
מהי תביעה בסדר דין מקוצר? מה מבדיל אותה מתביעה רגילה ומה צריך לדעת לפני שמתגוננים? עו"ד יעקב אברמוביץ עושה סדר בסדר דין המקוצר.
אם קיבלתם הזמנה לדיון בתביעה בסדר דין מקוצר כדאי שתדעו מראש, שידו של התובע על העליונה. וזה לא הכל: בתביעה בסדר דין מקוצר (סד"מ) לא תוכלו להגיש כתב הגנה, כמקובל בתביעה רגילה. כאן, תצטרכו לבקש רשות להתגונן ולקוות שהשופט ייתן לכם אותה.
אם אתם חושבים שתביעה בסדר דין מקוצר באה "לדפוק" את האזרח הקטן - לא זאת כוונת המחוקק. תביעה בסד"מ נועדה לתת מענה מהיר ואפקטיבי דווקא לאלה ש"דופקים" אותם: בעלי דירות שהדיירים התנחלו להם בדירה בלי לשלם שכר דירה, סוחרים שכמעט ונואשו מלקבל את כספם מלקוחות סרבנים, רשויות מקומיות שרודפות אחר תשלומים שוטפים מהתושבים וחייבים שהחליטו להתל בנושיהם על אף קיומו של חוזה בכתב. תביעה בסד"מ מאפשרת לכל אלה לקבל סעד מהיר והוגן.
לפני שניגשים לתבוע בסדר דין מקוצר או לפני התגוננות בפני תביעה כזאת, כדאי לקרוא את המדריך הבא. חשוב לזכור, כי העצות להלן אינן מחליפות יעוץ משפטי מקצועי.
באילו עניינים ניתן להגיש תביעה בסדר דין מקוצר?
על פי החוק, תביעות בסדר דין מקוצר יוגשו באחד מן הנושאים הבאים בלבד:
1) תביעה לסכום כסף קצוב מכוח חוזה או התחייבות, ובצירוף ראיה בכתב.
2) תביעה לסכום כסף קצוב מכוח חיוב שמקורו בחוק, ללא צורך בצירוף ראיה בכתב.
3) תביעה לסכום כסף קצוב של רשות מקומית, ללא צורך בצירוף ראיה בכתב.
4) תביעה לסילוק יד ו/או תביעה לפינוי מושכר, שחוק הגנת הדייר לא חל עליו, ובצירוף ראיה בכתב.
כל אדם, הסבור כי עומדת לו הזכות להגיש תביעה שעומדת בקריטריונים הנ"ל, רשאי להגיש את תביעתו בפני בית המשפט המוסמך לכך.
כיצד להגיש תביעה בסד"מ?
כתב התביעה בסד"מ מסתמך על ראיות בכתב, כגון חוזה או התחייבות שאין עליהם עוררין. עליו להיות מנוסח בפשטות ובקצרה והמסמכים המצורפים צריכים להיות ערוכים עם חישוב אריתמטי פשוט לסכום התביעה ולכלול את ההסכמים בין הצדדים.
כמו כן. לאחר הגשת התביעה לבית המשפט, על התובע למסור לנתבע את כתב התביעה בצירוף "הזמנה לדין".
ראוי לציין, כי תביעה בסד"מ אינה מתנהלת כמו תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, ומומלץ לצדדים לשכור את שירותיהם של עורכי-דין הבקיאים בתחום זה.
האם הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה?
לא. הזכות להגיש כתב הגנה כלל לא קיימת בהליך זה. הסיבה לכך היא, שבעניינים שנקבעו ע"י המחוקק לתביעה בסד"מ - כגון תביעות לסילוק חובות או פינוי מושכר - ניתן להניח שהנתבע חייב בדין.
על כן, בתביעת סד"מ רשאי הנתבע להגיש אחת הבקשות הבאות: דחייה על הסף, מחיקה והארכת מועד, בקשת רשות להתגונן. הבקשה חייבת להיות מוגשת וערוכה כדין ובאופן מקצועי, אחרת היא תידחה מיד והטענות שרצה הנתבע להעלות בפני בית-המשפט לא יישמעו.
הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן. האם השופט חייב לקבל אותה?
לאחר שהשופט קרא את כתב התביעה ואת בקשת הרשות להתגונן, עליו להחליט אם התביעה מוצדקת. אם התביעה נמצאה מוצדקת בעוד בקשת הרשות להתגונן של הנתבע נשענת כולה על קנה רצוץ, לא תינתן לנתבע רשות להתגונן בפני בית המשפט. במקרה כזה, השופט יקבל את התביעה ויפסוק לזכות התובע.
אם יתרשם ביהמ"ש כי יש לנתבע הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תישמע עמדתו והוא יוכל לנהל משפט בסדר דין רגיל.
אלו מסמכים על הנתבע לצרף לבקשת הרשות להתגונן?
לבקשת רשות להתגונן יש לצרף תצהיר מפורט ומנומק וכל מסמך רלוונטי נוסף.
הנתבע לא יכול לצרף לבקשה כתב תביעה שכנגד ו/או הודעה לצד שלישי, מבלי שביהמ"ש יכריע קודם בבקשה ומבלי שייתן לכך רשות.
במסגרת הבקשה רשאי הנתבע גם להעלות "טענת קיזוז", במידה ויש כזאת. "טענת קיזוז" מאפשרת לנתבע לבקש להפחית חוב שיש לתובע כלפיו מסכום החוב שעליו הוא נתבע. חשוב להדגיש, כי במידה וטענת הקיזוז של הנתבע לא הועלתה בזמן, היא לא תוכל להישמע לאחר מכן.
מה יכול הנתבע לעשות אם בקשתו נדחתה?
מאחר שדחיית בקשה משמעותה מתן פסק דין (בדרך כלל) לזכותו של התובע, רצוי ומומלץ לנתבע לקרוא היטב את פסק הדין ולבחון האם שגה בית המשפט בהחלטתו. ככל שסבור הנתבע ששגה, הרי שהוא רשאי להגיש ערעור כנגד החלטה זו לביהמ"ש הרלוונטי.
האם הנתבע רשאי לבקש להגיש הודעה לצד שלישי אם הוא סבור שאותו צד הוא הכתובת האמיתית לתביעה?
לא. הנתבע רשאי להגיש בקשת רשות להתגונן, ורק במידה ובקשתו תתקבל הוא יוכל לבקש להגיש הודעה כלפי אותו צד שלישי.
האם הצדדים מגיעים לדיון או שהחלטת השופט נשלחת אליהם בדואר?
בדרך כלל, לאחר שהנתבע מגיש את בקשתו, ייקבע בית-המשפט דיון בנוכחות הצדדים.
עם זאת, ייתכן ובית המשפט יכריע בעניין על סמך כתב התביעה ובקשת הנתבע בלבד, ללא קיום דיון.
כיצד יש להתכונן לדיון, במידה והוא מתקיים?
אם קבע בית המשפט דיון בנוכחות הצדדים, הם חייבים להתייצב, בליווי באי-כוחם.
בדיון, יחקור התובע את הנתבע על הטענות שהעלה בבקשת הרשות להתגונן. התובע צריך לנסות ולהוכיח לבית המשפט שאין לתת לנתבע רשות להתגונן, והנתבע צריך להוכיח שהגנתו אמיתית ואינה "הגנת בדים".
לאחר החקירה הראשית, יוכל בא כוחו של הנתבע לחקור את הנתבע בחקירה חוזרת.
בתום החקירות, על הצדדים לטעון סיכומים בעל פה, במידה ובית המשפט מבקש זאת.
אילו סוגי החלטות יכול בית המשפט לקבל לאחר הדיון בבקשת הרשות להתגונן?
אפשרות אחת היא, שבית המשפט ייתן החלטה, בה הוא דוחה את בקשת הרשות להתגונן של הנתבע. במקרה כזה, יינתן פסק דין לזכותו של התובע, כאמור.
אפשרות אחרת היא, שבית המשפט יקבל את בקשת הנתבע וייקבע כי הוא זכאי להתגונן מפני התביעה. במקרה כזה, הבקשה הופכת ל"כתב הגנה" והתביעה הופכת מתביעה בסד"מ לתביעה המתנהלת בהליך משפטי רגיל.
יכול להיות שבית המשפט יידרש לקבלת החלטות אחרות, אבל אלו הן שתי ההחלטות העיקריות בהליך זה.
* הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני חוזים וסדר-דין אזרחי.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.