לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד אורנה דריזין
ביהמ"ש העליון קבע, כי המשטרה אינה מחויבת לבצע כיול תקופתי במכשירים שבאמצעותם היא מודדת מהירות לשם איתור עברייני תנועה, וניתן לבסס הרשעות בעבירות מהירות גם ללא כיול.
נגד נהג ונהגת הוגש כתב אישום בגין נהיגה במהירות גבוהה. רכבה של הנהגת צולם ע"י מכשיר הממא"ל המורכב ברכב המשטרה ומודד את המהירות היחסית של הרכב לעומת רכב המשטרה, ואילו הנהג נתפס בעזרת מכשיר הממל"ז, המודד את מהירות הרכב באמצעות גלי לייזר.
שני הנהגים ביקשו להישפט, כשבין היתר טענו, כי תוצאות המכשירים אינן אמינות, באשר המשטרה אינה מבצעת בהם כיול מטרולוגי תקופתי (פעולה המאפשרת להעריך את שגיאת המדידה ולכוונן את המכשיר) אולם טענותיהם לא התקבלו והשניים הורשעו.
לפיכך, ערערה הנהגת לביהמ"ש המחוזי שזיכה אותה מאשמה, ואילו ערעור שהגיש הנהג על הרשעתו נדחה. בעקבות זאת, הגישה המדינה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, וכך עשה גם הנהג בעניינו, והדיון בשתי הבקשות אוחד.
הנהג טען, כי יש לבצע הבחנה ברורה בין הקביעה שלפיה הממל"ז הינו מכשיר אמין שניתן להפיק ממנו מהירות מדויקת של רכב המטרה לבין הצורך לכיילו מעת לעת על מנת שניתן יהיה לסמוך על תוצאותיו.
המדינה טענה, בין היתר, כי הנהגת לא הצליחה להוכיח כי הבדיקה התקופתית הנערכת למכשיר הממא"ל מדי שישה חודשים, בשילוב בדיקות התקינות היומיות הנערכות בשטח, משאירות חשש מפני הפללת נהגים חפים מפשע, וכי הדרישה כי יבוצע כיול מטרולוגי תקופתי למכשירי המדידה מהווה הכבדה בלתי סבירה על יכולת אכיפת עבירות המהירות, ודי בקיום הנחיות היצרן ונהלי המשטרה כדי להקים חזקת אמינות למכשיר.
כן הדגישה, את חשיבות היציבות המשפטית בתחום, לאור החשש כי ירבו הליכים בהם יעלו נאשמים פוטנציאלים טענות בנוגע לאמינות תוצאות המכשיר.
בתגובה לערעור טענה הנהגת בין היתר, כי בהיעדר כיול לא ניתן להרשיע על בסיס המדידה. כן טענה, כי משטרת ישראל מבצעת כיול תקופתי למכשירי המדידה האחרים שלה כגון בדיקות לזיהוי סמים וד.נ.א, על כן, ובהיעדר טעם מספק לאבחנה בין המכשירים הללו לבין מכשירי מדידת מהירות, הרי שיש לכייל מעת לעת גם אותם. לטענתה, יש לקבוע כי כיול מטרולוגי תקופתי יהיה תנאי בלעדיו אין להוכחת תקינותו ואמינותו של כל מכשיר מדידה.
השופט ג'ובראן קיבל את ערעור המדינה ודחה את ערעורו של הנהג. נקבע, כי המדינה הוכיחה את אמינותם של מכשירי הממל"ז והממא"ל, והטענה כי די בהיעדר כיול תקופתי כדי לסתור את חזקת האמינות הקמה למכשיר- נדחתה.
כן נקבע, כי בכוחן של הפעולות המבוצעות כיום ע"י משטרת ישראל, בהתאם לנהליה, להנחיות היצרן ולהלכות, להפיק תוצאות מדויקות ואמינות מן המכשירים, באופן המאפשר הרשעה בפלילים.
עם זאת, הוסיף כי משמעות ההחלטה אין בה כדי לאפשר למדינה לסמוך על המכשירים בעיניים עצומות. "אל לה למדינה לשקוט על שמריה ולהימנע מפיתוח ושיפור יכולתה להביא לדיוקם המרבי של המכשירים אשר באמצעותם היא מבקשת להרשיע נאשמים, בין באמצעות מחקר וחידוש ההנחיות והנהלים ובין באמצעות תקינה וחקיקה. ראוי להסמיך את מעבדותיה של משטרת ישראל על פי אמות המידה של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. תיקים מסוג זה מעלים חשש ממשי לריבוי הליכים, לתביעות ולטענות שאת סופם מי יישורנו. אך בידי המדינה הכלים והיכולת למנוע זאת באמצעות איתור הנתונים ופעולה למען התקנת תקנים וקביעת אמות מידה כלליות ומחייבות", כתב השופט.
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד אורנה דריזין
למדור: תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.