הרשמת מתחה ביקורת על ההתנהלות של האם שמיהרה לנקוט בהליכי גבייה אכזריים על 284 שקלים בלבד. זאת במיוחד על רקע המשבר הכלכלי והעובדה שהוראת השעה התירה להורים גרושים לקזז את חלקם היחסי במענק הילדים
בהחלטה שניתנה לאחרונה בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה נמתחה ביקורת חריפה על אם לשניים שפתחה תיק לגביית מזונות בגלל חוב של 284 שקלים שמקורו בכך שהאב קיזז מהמזונות חלק ממענק הקורונה עבור הילדים, שנכנס לחשבונה. הרשמת גילה גדות, שאיפסה את החוב, ציינה כי הבחירה לחשוף האב להליכי גבייה אכזריים על סכום שולי בתקופת משבר כלכלי מעלה תמיהות על תום הלב של האם. זאת בפרט כשהוראת השעה קובעת מפורשות שהורים גרושים זכאים לקזז את חלקם במענק מהמזונות.
ההורים חולקים משמורת משותפת והאב חויב במזונות חודשיים של 1990 שקלים. באוגוסט האחרון שילם האב את המזונות בהפחתה של חלקו במענק הילדים שנכנס לחשבונה של האם. בתגובה רצה האם ופתחה נגדו תיק הוצאה לפועל על חוב של 284 שקלים (ועומד היום על 286 שקלים).
בבקשת "פרעתי" שהגיש להוצאה לפועל טען האב כי אינו חייב לאם דבר משום שגם הוא, כהורה שחולק משמורת על הילדים, זכאי לחלקו במענק. האב אף ציין כי ביקש מבית הדין הרבני לאשר לו את הקיזוז ובית הדין ביקש את תגובת האם אבל במקום להגיב היא רצה לפתוח נגדו תיק מזונות בחוסר תום לב.
הפנייה לבית הדין הייתה מיותרת
רשמת ההוצאה לפועל גילה גדות החליטה לקבל את הבקשה גם בלי לקבל תגובה מהאם. "יתרת החוב נכון להיום עומדת על סך של 286 שקלים (בלבד!).... סכום שולי זה 'חושף' את החייב להליכים כלכליים דרקוניים, וודאי בתקופתנו המורכבת על רקע מגפת הקורונה, ונשאלת שאלת המידתיות והסבירות, והאיזון הנכון בין זכותו הקניינית של החייב, לבין זכותה הקניינית של הזוכה (הקטינים)", כתבה.
הרשמת לא הבינה מדוע האם רצה לפתוח תיק הוצאה לפועל במקום להמתין להחלטת בית הדין הרבני וציינה כי ההתנהלות שלה "מעלה יותר מהרהור וערעור של ממש על שיקוליה ותום ליבה".
בנסיבות אלה ונוכח הוראות החוק בנוגע למענק החליטה הרשמת לקבל את בקשת האב אף שהעניין עומד בפני הכרעה בבית הדין הרבני. בתוך כך היא הבהירה כי היה ובית הדין הרבני יגיע להחלטה שונה – תוכל האם לפעול על פיה.
הרשמת הפנתה להוראת השעה שחוקקה בנוגע למענק שבה נקבע במפורש כי הורה גרוש או פרוד יכול לקזז את החלק היחסי שמגיע לו מהסכום שקיבל ההורה האחר לחשבונו. הרשמת הבהירה כי לנוכח העובדה שהמחוקק התיר במפורש את הקיזוז הפנייה של האב לבית הדין הייתה מיותרת, שכן תכלית ההוראה הייתה דווקא למנוע מההורים את הצורך לריב בערכאות המשפטיות.
עוד הדגישה הרשמת כי זכותו של האב לחלק מהמענק לא שנויה במחלוקת שכן הוא חולק משמורת משותפת, נושא בחצי מהוצאות הילדים ונפגע גם כן ממשבר הקורונה.
לפיכך הרשמת קיבלה את בקשת האב ואיפסה את החוב בתיק. כסעד ביניים עד להחלטת בית הדין הרבני הורתה השופטת על עיכוב ההליכים בתיק וקבעה כי היה וההחלטה תהיה שונה משלה ובית הדין יורה לאב להחזיר את הקיזוז –תוכל האם לפתוח את התיק מחדש.
עו"ד יוסף שמחון
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.