השניים חתמו על "הסכם שלום בית ולחלופין גירושין", ובו הבעל חויב לשלם לה 1,500 שקל לחודש. בפועל, הם לא הגיעו לשלום בית וגם לא לגירושין. השופט ביטל את החיוב והבהיר כי גם נתק ארוך מהווה עילה לביטול החיוב.
בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב ביטל חיוב של בעל במזונות אשתו בסך 1,500 שקל לחודש, בהם חויב מכוח הסכם שעליו חתמו השניים לפני קרוב ל-17 שנה. השופט ארז שני לא חסך ביקורת כלפי הנתבעת, שבעיניו פעלה בזדון ובחוסר תום לב, כאשר היא עומדת בדווקנות על קיומו של חויב בהסכם באופן שביצועו הופך אותו "בלתי צודק ובלתי הוגן".
ב-2002 השניים חתמו על "הסכם שלום בית ויחסי ממון ולחלופין גירושין", שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. בהסכם צוין בין היתר כי הבעל ישלם לאשתו 1,500 שקל מדי חודש עד שבית הדין המוסמך להסדרת הגירושין.
בפועל עד היום הם לא התגרשו ולחלופין לא הגיעו לשלום בית. להפך, יחסיהם התדרדרו לתהומות של טינה, כך נראה.
התובע, שסיפר כי הוא חולה כיום, חסר חשבון בנק ובעל הכנסה נמוכה מאד, טען בעיקרו של דבר כי במשך 15 שנה הם חיים כזרים בבית, למעשה אינם מקיימים משק בית משותף.
עוד הוא טען כי אשתו מתעבת אותו, מתגוררת בביתו ונוקטת נגדו הליכי הוצאה לפועל. לגבי המזונות, הוא טען כי כוונת הצדדים היתה כי תשלום המזונות יהיה לזמן קצר.
כיום לשיטתו, היא פועלת באופן לא ראוי, כאשר מצד אחד גובה ממנו מזונות, ומאידך מסרבת להתיר את הנישואין.
מנגד, הנתבעת, טענה כי התובע הוא אדם ערמומי וכוחני, המבריח מרשויות המס עשרות אלפי שקלים, בעוד שהכנסותיה עומדות על כ-8,700 שקל לחודש.
ברמה המשפטית היא טענה כי לא חל כל שינוי נסיבות מהותי, ואין עילה לביטול ההסכם. בנוגע לטענות התובע, היא אף טענה כי מעולם לא סיכלה את ביצוע ההסכם, וכי הוא מצדו לא הגיש עד היום תביעה לגירושין, אך היא עצמה עשתה זאת בשנת 2010.
"תִמרנה" למצב בעייתי
לאחר הסבר מפורט, השופט שני הבהיר כי אי ביצוע של הסכם במשך זמן רב, ונתק ארוך שנים ביחסים, הם כשלעצמם מהווים שינוי נסיבות ועילה לביטול חיוב במזונות.
השופט אף שוכנע כי הנתבעת "תמרנה למצב כלכלי שההסכם כלל לא התכוון לו." שכן, מחד היא סירבה להתגרש – אמנם הגישה תביעה אך בפועל הציבה דרשה מאות אלפי שקלים – ומאידך "מינפה" את ההסכם לעשרות שנים של מגורי חינם בביתו של התובע וצבירת חוב מזונות.
"בתובע לא חפצה הנתבעת, אך גם מיאנה לשחררו, שהרי באחזקתו כנשוי, טמון עבורה רווח כלכלי בן אלפי שקלים", כתב.
בתוך כך השופט הזכיר כי לנוכח הכנסת הנתבעת ומצבו הכלכלי של התובע, הרי שאלמלא ההסכם היום לא היו נפסקים לטובתה מזונות. מאידך, אם שלום הבית היה מצליח, גם אז לא היה חיוב במזונות.
השופט אף שוכנע שאכן מצבו הכלכלי והבריאותי של התובע הורע עם השנים – שינוי שגם הוא כלעצמו מצדיק ביטול החיוב במזונות.
השופט הוסיף כי "עם יצירת משבר, חל חיוב המזונות עד למועד הראשון אשר יקבע בבית הדין ה...., ללמדך כי חיוב המזונות נצפה להתקיים לכל היותר לחודשים ספורים".
בסיכומו של דבר נקבע כי החיוב בטל, החל מהיום שבו הגיש הוגשה בקשה ליישוב סכסוך באוגוסט 2018.
הנתבעת חויבה לשלם לתובע הוצאות בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רפי שדמי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד איריס שינפלד-גרמן
עו"ד אלון מליחי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.