שופטת בביקורת חריפה על קצין התגמולים: "התנהלות מדאיגה"

ערעור של צעירה שסובלת מדיכאון עקב השירות הצבאי התקבל. השופטת ציינה כי דחיית תביעתה להכרה ללא בדיקה מעמיקה של הנתונים, מעוררת דאגה על רקע עומס התביעות הצפוי עקב המלחמה

ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) במחוז ירושלים הכירה לאחרונה בצעירה בשנות העשרים לחייה כנכת צה"ל הסובלת מדיכאון עקב שירותה הצבאי. יו"ר הוועדה, השופטת יעל אחימן, דחתה את עמדת קצין התגמולים לפיה הצעירה סובלת למעשה מהפרעת אכילה אותה "סחבה" מתקופת נערותה בלי קשר לצבא. היא מתחה ביקורת חריפה על התנהלות המומחית מטעמו, אשר הייתה לדבריה לקויה ביותר.

המערערת (24) התגייסה לצה"ל בפרופיל 97 ושובצה לתפקיד מש"קית חינוך. בשלב מסוים מצבה הנפשי הידרדר והיא שוחררה בפרופיל 21. כיום היא אינה עובדת, נוטלת ציפרלקס ומטופלת אצל פסיכולוג ובמכון לטיפול בהפרעות אכילה ודיכאון. בנובמבר 2021 דחה קצין התגמולים את בקשת הצעירה להכיר בה כנכת צה"ל ומכאן הערר שהוגש לוועדה בחודש העוקב.

בכתבי טענותיה תיארה הצעירה את תנאי שירותה הצבאי כקשים מנשוא. לדבריה היא סבלה, בין היתר, מתנאי משמעת נוקשים מצד המפקדות ומבדידות נוראית שבגללם הפסיקה לאכול ולשתות. עוד סיפרה, כי באותה תקופה חוותה ירידה במשקל והפסקת וסת. חוות דעתו של מומחה התביעה הייתה כי לצעירה נגרם "דיכאון רבא" (Major Depression) שמקורו בשירות הצבאי, וכי הפרעת האכילה היא נלווית אליו בלבד, כך שיש להכיר בה כנכת צה"ל.

מנגד טען קצין התגמולים כי הצעירה סבלה עוד טרם גיוסה לצה"ל מאנורקסיה, אותה הסתירה משלטונות הצבא. הוא שלל שמדובר בדיכאון שמקורו בצבא המלווה בהפרעת אכילה, אלא לשיטתו זה בדיוק ההיפך – הפרעת אכילה שהחלה טרם הגיוס ומלווה בדיכאון. משאין קשר סיבתי בין השירות בצה"ל לבין הפרעת האכילה, טען קצין התגמולים שאין מקום להכיר בצעירה כנכת צה"ל.

מיהרה להחליט

השופטת אחימן ציינה שבעבודת המומחית מטעם קצין התגמולים נפלו כשלים מהותיים אשר אינם מאפשרים לייחס לחוות דעתה משקל כלשהו.

בחקירתה הנגדית של המומחית היא הודתה כי המסמכים שהועברו אליה מקצין התגמולים לצורך בחינת עניינה של הצעירה לא היו מספקים לצורך עריכת חוות דעת מבוססת ואמינה. על רקע זה היא ביקשה מקצין התגמולים השלמת מסמכים, אך לבסוף חתמה את חוות הדעת מבלי להמתין להגעתם.

את ההסבר שסיפקה המומחית למעשיה הפזיזים – "אני מאוד חרוצה" – כינתה השופטת "מביך". השופטת הוסיפה כי מסקנת המומחית לפיה הצעירה סובלת מהפרעת אכילה, מבלי להתייחס לעומק לנתוניה, היא "לא פחות מאבסורדית". בסופו של יום קבעה השופטת שיש לאמץ את מסקנת המומחה מטעם התביעה, לפיה הצעירה סובלת מדיכאון שמקורו בשירות הצבאי שלה.

לקראת סיום העלו השופטת ויתר חברי הוועדה חשש מפני התנהלות קצין התגמולים בתיק זה, וזאת על רקע עומס התביעות הצפוי בשל הפגיעות הרבות של חיילים בגוף ובנפש במהלך מלחמת "חרבות ברזל". "נחשפת כאן התנהלות מדאיגה מצדו של מומחה שאמור לעשות עבודתו נאמנה, טרם שיכריע בגורלם של בני אדם לשבט, או לחסד", נכתב בפסק הדין. "המומחית מיהרה לחתום את חוות דעתה יום לאחר בדיקתה את המערערת. מדוע נהגה כך? זאת לא נדע, אבל ידענו גם ידענו את סבלה של המערערת ואת סבל משפחתה שאותו גוללו בצניעות ובאצילות באולם הדיונים".

ההחלטה הסופית, אם כן, הייתה להכיר בצעירה כנכת צה"ל תוך חיוב קצין התגמולים בהוצאות לטובתה.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.