לפסק הדין בעניין מאיר נ' לבני ואח'
בני זוג שרכשו דירה שראו דרך מתווכת סירבו לשלם דמי תיווך בטענה כי המתווכת לא היתה הגורם היעיל בביצוע העסקה. בית המשפט חייב אותם לשלם את דמי התיווך, וקבע - לעיתים די במסירת כתובת או עצם קיום הפגישה בין הצדדים על מנת שהמתווך ייחשב כגורם יעיל.
התובעת הינה מתווכת. לטענתה, בעקבות פרסום שיזמה לגבי דירת גן, ביקש אחד הלקוחות לראות את הדירה, וכשנפגשה עימו, חתם על טופס הזמנת שירותי תיווך וקיבל את פרטי הדירה. לטענתה, היא הציגה בפניו את בעלת הדירה ואת הדירה וענתה על שאלותיו, אך מספר ימים לאחר מכן, הוא התקשר אליה והודיע לה כי רכש את הדירה, אך כי אין בכוונתו לשלם לה דמי תיווך שכן רכש את הדירה שלא באמצעותה.
בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות כנגד הלקוח ורעייתו, ביקשה המתווכת מבית המשפט לחייבם לשלם לה דמי תיווך של 30,160 שקלים ועוד 900 שקלים עבור הוצאות.
בני הזוג טענו כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית, וכי התובעת אינה זכאית לקבל דמי תיווך, משום שלא הייתה הגורם היעיל בעסקה. לטענתם, במסגרת חיפושיהם אחר נכס לרכישה, הם פנו למספר מודעות שראות באתר יד 2, שם ראו גם המודעה של התובעת, אך כשפנו אליה, לא מסרה התובעת פרטים לגבי מיקום הדירה וקבעה להיפגש איתם ברחוב סמוך, ולאחר שהם נסעו אחריה עם רכבם אל מקום הדירה, חתם הבעל על טופס ההזמנה, כאשר לטענתם , בשלב זה, התובעת לא עדכנה אותם בדבר הכתובת המדויקת של הדירה.
רעייתו של הלקוח טענה, כי פנתה אל בעלת הדירה דרך מודעה נפרדת באתר, בה פורסמו כל פרטי הדירה, וקבעה להיפגש עימה ביום שלמחרת הפגישה שנקבעה עם המתווכת, כך שרק לאחר שהגיעו בני הזוג לדירה עצמה, הם הבינו כי מדובר באותה דירה לגביה נקבעה פגישה נפרדת ללא סיועה של התובעת, וכי לו היו יודעים שמדובר באותה כתובת, לא היה הבעל חותם על טופס ההזמנה. לטענת בני הזוג, לאחר שנפרדו מהתובעת יצרו קשר עם בעלת הדירה שאף הבהירה להם כי אין בינה לבין התובעת כל חוזה מחייב, ובסופו של דבר רכשו את הדירה.
יעילות הפעולות ולא ריבוי הפעולות
השופט בדימוס גדעון ברק קיבל את התביעה כנגד הבעל בלבד, לאחר שקבע כי המתווכת זכאית לדמי תיווך ,עקב קיומו של טופס הזמנה חתום בו מצוינת כתובת הדירה, ומאחר והתובעת היתה הגורם היעיל בביצוע העיסקה. לעניין היותה של התובעת הגורם היעיל, נקבע כי הלקוח לא הוכיח את טענותיו לפיהן היה קשר קודם בין רעייתו לבין בין בעלת הדירה בטרם חתם על טופס ההזמנה, וכי הדגש אינו על ריבוי הפעולות שביצע המתווך אלא על יעילותן.
"...צריך שהתיווך יהווה סיבה יעילה להתקשרות הצדדים, ולא תמיד נבחנת זכותו של המתווך לדמיתיווך לפי מידת טרחתו אלא לפי מידת הצלחתו ובמקרה זה. אין לי ספק, שהתקשרות הנתבע עם בעלת הדירה הייתה לאחר שהתובעת מסרה הכתובת לנתבע ולאחר שהנתבע חתם על הטופס, לאחר שהנתבעים ביקרו בנוכחות התובעת בדירה ולאחר פעולות אלו התקשר הנתבע סופית עם בעלת הדירה" כתב השופט, וקבע כי בנסיבות אלה, ומשהוברר כי הדירה נרכשה תמורת 1,300.000 שקלים, הרי שהתובעת זכאית לדמי תיווך של 30,160 שקלים, וכן להוצאות משפט של 750 שקלים.
עם זאת, נקבע כי לא היה מקום להגשת התביעה נגד רעייתו של הלקוח שאינה חתומה על טופס ההזמנה, ולכן חויבה המתווכת לשלם לרעייה הוצאות משפט של 500 שקלים.
לפסק הדין בעניין מאיר נ' לבני ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.