חקירת עד מומחה משולה פעמים רבות לדו-קרב של מוחות. אך בעוד שלעורך הדין יש יתרון על פני העד הנחקר (לכל הפחות, בהכרת חומר הראיות הכולל בתיק), הרי בחקירת עד מומחה, גם אם יש שוויון מנטלי בין עורך הדין למומחה, הרי שלמומחה יש עדיפות ראשונית על עורך הדין בכל הנוגע לשליטתו המוחלטת ברזי התחום עליו הוא מעיד. לפיכך, העצה הראשונה הטובה לחקירת עד מומחה היא: "אם אינך חייב לחקור, אל תחקור".
אם עשויות לנבוע מעדותו מספר אפשרויות, ביניהן האפשרות שהעלית בגירסתך, התגבר על יצרך ואל תחקור את העד המומחה. בכך יושגו מספר יתרונות:
א. לא תינתן לו בימה לחזק את התיאוריות שלו שנאמרו במסגרת החקירה הראשית, דבר שעשוי להועיל לו.
ב. בית המשפט יתרשם כי אינך חושש מעד זה, שכן עדותו היא בלתי מזיקה לדידך. יותר מכך, צעד כזה יבהיר לבית המשפט, כי זירת המחלוקת אינה נעוצה בעדות המומחה אלא בעובדות או בעדויות אחרות. בכך יוקהה העוקץ מעדותו (ככל שהיא אכן אינה נוגעת ללב ליבה של המחלוקת), ובית המשפט יפנה לעניינים אחרים, בלי שהדבר יפגום בגירסתך ויחזק את גירסת יריבך.
אם ניתן, העד המומחה הוא העד הראשון שיש לוותר על חקירתו, שכן הוא העד שעלול להיות המסוכן ביותר. לדוגמה, במשפט בגין שוד מזוין וחבלה חמורה , ת"פ 8073/99 מדינת ישראל נ' מוזס סלומון, שהתנהל בבית המשפט המחוזי, הוזמן פרופ' היס, מהמכון לרפואה משפטית, מטעם התביעה כדי להעיד שהחתך בפניו של הקרבן נגרם מסכין יפנית. גירסת ההגנה, לעומת זאת, היתה כי הקרבן נפל על שברי זכוכיות ונחתך במהלך מאבק אותו הוא יזם. בסיום חוות הדעת כתב פרופ' היס כך:
"פצע החתך בלחי הימנית נגרם באמצעות להב או שפה מושחזת כ- 5-6 ימים טרם הבדיקה. הנפיחות והרגישות בפנים מתיישבים עם תוצאות חבלות קהות ישירות (כמכות) שנגרמו 5-6 ימים טרם הבדיקה, לסיכום: ממצאי הבדיקה מתיישבים עם עיקרי גרסת המתלונן."
במקרה שתואר העידו עדי ראייה שראו שהמתלונן נחתך מזכוכית. חוות דעתו של פרופ' היס לא שללה פוזיטיבית כי הנזק נגרם מזכוכית (להב או שפה מושחזת, דהיינו: הוא עלול היה להיגרם גם מזכוכית), והיה חשש שאם פרופ' היס יעיד בבית המשפט, הוא ישלים בעדותו את מה שהחסיר בחוות דעתו. לדוגמה, באמירה כגון: "אני אומר שפצע מהסוג הזה לא יכול להיגרם על ידי זכוכית אלא הוא חתך ממכשיר קהה בלבד." אם היה אומר אמירה כזו, היה על בית המשפט להכריע איזו עדות הוא מעדיף: את עדות המומחה או את עדות העדים האחרים. הכרעה כזו לא היתה מתקבלת בהכרח לטובת העדים האחרים (אם קביעת המומחה היתה נחרצת).
לעומת זאת, אי הזמנת המומחה לא העמידה מלכתחילה את בית המשפט בפני אותה דילמה, מאחר שחוות דעתו של פרופ' היס התיישבה עם ממצאי העדים. לאחר שיקול דעת, העד המומחה לא הוזמן. הוויתור על המומחה הבהיר לבית המשפט כי זירת המחלוקת מצויה במקום אחר.
לכן קבע בית המשפט המחוזי כי: "גרסת התביעה מבוססת כולה על עדות המתלונן, כשלטענת התביעה התעודות הרפואיות תומכות בגרסתו, אלא שהתעודות הרפואיות אינן חד-משמעיות והן יכולות לתמוך באותה מידה גם בגרסת הנאשם, דהיינו – שהחתך בפניו של המתלונן נגרם כתוצאה משבר זכוכית ולאו דווקא מסכין יפנית. יש לזכור כי פרופ' היס נתבקש לבדוק אך ורק אם החתך יכול היה להיגרם מסכין יפנית ולא נשאל האם הוא יכול להיגרם משבר זכוכית וזו היתה מסקנתו: "הפצע החתך בלחי הימנית נגרם באמצעות להב או שפה מושחזת" דהיינו: גם שפה מושחזת, לא של סכין (כמו שבר זכוכית) יכולה היתה לגרום לפצע".
זוהי דוגמה להימנעות ראויה מחקירה, מקום שהדבר ניתן.
אולם, כיצד ראוי לפעול כאשר ההימנעות מהחקירה אינה אפשרית, מאחר שהעד מעיד על נקודות המחלוקת וסותר את גרסת מרשך? הימנעות מלחקור אותו תשחק לידי הצד שכנגד.
ראשית, ראוי שמול המומחה יעמוד מומחה מטעמך. בהעדר עד מומחה כזה לא יהיו לפני בית המשפט כלים מדעיים להפריך את ממצאיו. ראוי שהמומחה מטעמך, כבר בחוות דעתו, יבסס את ממצאיו ויפריך את חוות דעתו של המומחה היריב. בחקירה נגדית של עד מומחה מן הראוי לשאול שאלות קצרות וממוקדות, שהתשובה עליהן היא "כן" או "לא". שאלות "פתוחות" עלולות לפתוח פתח לנאומים בתחום מומחיותו בו הוא אמון ובכך לקעקע את הגרסה אותה אתה מבקש להציג. שאלות קצרות אף ישמרו על עירנות בית המשפט במהלך המשפט ולא ישעממו את השומעים.
חשוב מאוד לפשט את המונחים המקצועיים אשר בפי העד ו"להוריד את השפה" לשפת בני אדם. מצב, בו העד המומחה מדבר גבוהה-גבוהה, מפליג במונחים המקצועיים של אותו ענף ובית המשפט (שהעניין הובא בפניו בדרך כלל לראשונה כעת) אינו מצוי במתרחש, אינו רצוי, בין אם אתה מצוי בתחום המומחיות ובוודאי כשאתה מעלה עד מומחה מטעמך לעדות.
זאת ועוד, את החלק החשוב בעדותו העד המומחה (והדבר נכון לגבי מרבית העדים) ראוי להביא בתחילת הדברים. זהו החלק שימשוך את מירב תשומת ליבו של בית המשפט ושאותו הוא יזכור בדרך כלל. בית המשפט יהיה דרוך וקשוב לעדות, עד לנקודה בה הבין את מהות עדותו של העד וקבע את דעתו עליו. לאחר מכן תפחת מידת התעניינותו, אלא אם כן יתרחש דבר מה יוצא דופן שיגרה מחדש את סקרנותו. לכן, ראוי להדגיש את החלק החשוב בתחילת העדות ולהבליטו.
נקודה נוספת, הראויה לתשומת הלב, היא נטייתם של העדים המומחים לדבר במונחים מקצועיים שפעמים יוצרים ניכור וריחוק מהם. חשוב להפוך את המומחה מטעמך לאנושי ופשוט ככל האפשר (בלי לפגום במקצועיותו), ומן העבר השני להפוך את המומחה של הצד שכנגד למרוחק ולמסויג ככל האפשר. הדבר יעניק יתרון למומחה מטעמך, שכן הזדהות בית המשפט עימו תהא רבה יותר.
ראוי שהעד המומחה מטעמך לא יעיד ברובד התיאורטי בלבד. רצוי כי ישתמש באמצעים חזותיים שרישומם עז, רושם שאינו נמחה בקלות מזיכרונו של השופט.
כך לדוגמה, עדיף להציג בעזרת מיקרוסקופ את הסימנים המזהים שנותרו על התרמיל בזמן הירי, שהם זהים לסימנים המופיעים על התרמיל, שנעשו בניסוי הכלים שנגרמו בנשקו של הנאשם לאחר המקרה, מאשר להסתמך על אמירה בעל פה. מראה הסימנים הזהים יקובע בזיכרונו של השופט ולא יהיה לו צורך להסתמך בהסתמכות מוחלטת על דברי המומחה. הוא יוכל להכריע על פי מראה עיניים. זהו מצב שיש להעדיפו מקום שהאמצעי החזותי אפשרי להצגה.
חשוב שהמומחה מטעמך יאמץ את הקונסנזוס הרווח בתחום המדע עליו הוא מעיד. ביסוס חוות דעתו של מומחה על אמירה שולית כזו או אחרת בתחום מומחיותו, אף אם היא תומכת בעניינך, ספק אם תזכה למשקל המתאים, שכן בתי המשפט מאמצים בדרך כלל את הזרם המרכזי המדעי באותו תחום, כזרם מחייב. אמירות המבוססות על זרמים שוליים לא יתקבלו בברכה.
בעת הכנת המומחה מטעמך לחקירה הראשית ראוי להזהירו מבעוד מועד לקיומה של מתקפה אפשרית של הצד שכנגד. יש לאתר את נקודות החולשה בעדותו ולהכינו לאפשרות שיישאל עליהן. יש לערוך את השאלות מטעם הצד שכנגד, כאילו אתה מצוי בצד השני של המיתרס, ולהיכנס לנעליו של הצד שכנגד, לערוך את טענותיו וחקירתו ולהכין את המומחה לגביהן (הדבר נכון, אגב, לעניין כל עד).
אם עובדה ונתון חשובים לך ולגירסת מרשך העלה אותם מיוזמתך בחקירה הראשית. אם לא, הכן את המומחה לגביהם והנח לצד שכנגד לחקור, כך שהתשובה תבוא במענה לשאלותיו הוא (ותיראה ספונטנית) ולא לשאלותיך שלך (ותיראה מתוכננת).
חשוב לעודד את המומחה להיות נחרץ ככל שניתן, מאחר שתמיד קיימות דיעות לכאן ולכאן, ולהבהיר שגם אם הדיעה האחרת אפשרית במצב נתון סיכויי התקיימותה קלושים.
הנחרצות משליכה על הערכת הביטחון העצמי בחוות דעתו של המומחה (במקום בו יש להיות נחרץ, כמובן).
את חקירתו הנגדית של המומחה מטעם הצד שכנגד, רצוי להתחיל בעובדות המוסכמות. דרושה, כמובן, עבודת מחקר מעמיקה מטעם עורך הדין בתחום המחקר הרלוונטי בכלל ובכתביו ובמחקריו של המומחה הספציפי בפרט. מידע קודם על יחסו של בית המשפט לעד זה יהא רצוי ולעתים ניתן לערער את ביטחונו העצמי בשלב הראשוני על ידי ציטוט אמירות וממצאים שנקבעו לגביו במקרה אחר. הדבר ידגיש שניים אלה:
א. העובדה שביצעת עבודת מחקר מקיפה לגביו וכדאי שינהג בזהירות רבה במתן תשובותיו.
ב. העובדה, שפעם אחת לפחות בעבר שלל בית המשפט את קביעותיו, מעוררת את בית המשפט להתייחס בזהירות יתר לקביעותיו בזו הפעם.
רצוי לבקש תחילה מהמומחה להסכים עם חלק מההנחות שהציג המומחה מטעמך אף שאינו מסכים לתוצאה הסופית אליה הגיע. הסכמות כאלה יצמצמו את המחלוקת למינימום הכרחי. ייתכן שבדרך זו יהא בית המשפט חופשי יותר לאמץ את מסקנות המומחה מטעמך, כאשר מרבית הממצאים מוסכמים.
רצוי לבקש אישור מהמומחה של הצד שכנגד אודות מומחיותו של המומחה מטעמך, אלא שעצה זו ניתנת בהסתייגות: יש לעשות בה שימוש בזהירות יתרה. רק כאשר יש מידע מוקדם על הערכה כזו מצד המומחה שכנגד כלפי המומחה מטעמך. כדאי גם להפנות את המומחה למומחים אלטרנטיביים נודעים וחשובים ממנו הסותרים את חוות דעתו, ולשאול את המומחה על דעתו עליהם.
בעוד שעליך להזהיר את המומחה מטעמך לבל יסטה מתחום מומחיותו, הרי שאת המומחה של הצד שכנגד נסה להטות ככל האפשר מתחום מומחיותו המוגדר לתחומים בהם אינו בקי, וזאת כדי להשיג שתי מטרות:
א. לחשוף נחרצות, שאין לחוות דעתו מקום ואין היא בתחום מומחיותו, דבר המשליך על הערכת מומחיותו.
ב. סביר להניח, שבתחום שאינו תחום מומחיותו, עלול המומחה לטעות, וכתוצאה מכך תפחת מידת מהימנותו הכוללת.
רצוי שהחקירה הנגדית תתמקד בתחום המדעי הנדון ופחות ברקע המדעי של המומחה. יש לנסות ולפגום במומחיותו, בנייטרליות שלו, מחד גיסא, או בתקפותו של התחום המדעי בו הוא עוסק, מאידך גיסא. לדוגמה, איתור מיקום באמצעות מכשיר טלפון סלולרי הוא תחום חדש יחסית המאפשר לאתר מיקום בעלי השיחה על פי תאי שטח ומיקום האנטנות של חברות הטלפונים הסלולריים, המוצבות באותו אזור. הדבר חשוב כשמיקום האדם בזמן האירוע שנוי במחלוקת. בדרך כלל, בחוות הדעת המוגשת לבית המשפט תופיע אזהרה מטעם חברת הטלפון הנייד לפיה אין היא אחראית למידע הנמסר. מדוע מופיע סייג זה? מה טעמו? כדאי ורצוי לברר את הספקות השוררים בתחום מפי המומחה עצמו. הדבר ייתן להם משנה תוקף ויגביר את סימני השאלה בלב בית המשפט בנוגע לאותו תחום. בדוגמה לעיל, יש להוכיח כי שיחת הטלפון שקלטה האנטנה הקרובה יכולה "לדלג" לתא של שטח אחר, כאשר יש עומס על אתר ספציפי או אם איכות הקליטה בו אינה טובה. הדבר עשוי לקעקע את תחום המומחיות או לנטוע ספקות בלב בית המשפט בטיב המומחיות מלכתחילה.
ניתן אף להדגיש את הכישורים החסרים של המומחה או לערוך בעזרתו השוואת כישורים בינו לבין המומחה מטעמך, לטובת המומחה מטעמך (ודא תחילה שאותו מומחה אינו מצויד ב"אגו" שימנע ממנו להודות במה שטעון הודיה).
חשוב להתעדכן במחקרים שנערכו באותו תחום (רשת האינטרנט היא כלי רב חשיבות בהכנת חקירות מעין אלו ולאיתור מאמרים בכל תחום), ולוודא אם המומחה מעודכן במחקרים אלו, כדי להציגו כמי שאינו מתעדכן. פעמים רבות בוטח המומחה ביכולתו רבת השנים ובניסיונו הרם ואינו טורח להתעדכן. מחדל זה עלול להיות בעוכריו.
אם הדבר מוצג למומחה מטעמך, חשוב להתמודד עם המחקר לגופו (עדיין לא הפך לקונסנזוס, הנתונים עליהם הוא מתבסס אינם נכונים, המחקר אינו אמפירי, המחקר דו-משמעי וכיו"ב) ולא לבטל על הסף כל מחקר חדיש, שכן ביטול גורף עלול לעורר חשד.
סיכומו של דבר, חקירת עד מומחה אינה פשוטה והיא מצריכה מיומנות והכנה רבות.
ככל שניתן, עדיף להימנע מחקירה. מקום שאין אפשרות להימנע ממנה יש לעשותה כמלאכת מחשבת, שיש בה הכנה מראש של רשימת המטרות והבאה בחשבון של העובדה כי כל צעד שאינו זהיר עלול להיות הרה אסון לדידך. היריב שקול ואף עולה עליך בתחום מומחיותו, ולכן "סוף מעשה במחשבה תחילה" הוא פתגם הנכון שבעתיים בחקירת מומחה.
* עו"ד יורם סגי-זקס הינו עורך תחום הדין הפלילי באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il, משמש כיו"ר התנועה למלחמה בעוני בישראל www.Halev.org.il, ומחבר הספרים: "חירות ממעצר" (1998) ו "רזי המשפט" (2003).
** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.