החוק החדש, שמכונה בטעות "חוק גישור חובה" בתקשורת, מציע לזוגות שעומדים בפני פרידה לשקול מספר אפשרויות לפתרון המשבר. החוק אמור כביכול לשנות סדרי עולם, ולכן רק טבעי שיש אנשים שמפחדים ממנו.
בעקבות כניסתו הצפויה לתוקף של החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, חוק המכונה בפי רבים "חוק גישור חובה", מתקיים שיח די מבוהל בעניינו באמצעי התקשורת השונים.
נאמר על החוק שהוא מאלץ בני זוג לפעול בניגוד לרצונם החופשי, פוגע בזכות ההתדיינות של האזרח, שהוא כופה שלום בית, שהוא יגרום לסבל, שהוא יפגע בשכר הטרחה של עורכי הדין ועוד.
אך טבעי הוא כי כאשר עומד להיכנס לתוקף חוק כל כך משמעותי שבאמת עומד לשנות סדרי עולם, טבעי שגורמים מסוימים יעלו חששות וספקולציות בנוגע לעתיד לבוא.
למען כל מי שחושש, אבקש להבהיר כמה נקודות שירגיעו את ציבור המתגרשים בישראל.
ראשית חשוב להבהיר שאין כזה דבר "גישור חובה". גישור הוא הליך וולונטרי ולא ניתן לכפות על אף אחד לקחת בו חלק. החוק כפי שהוצג בתקשורת כחוק גישור חובה יש בו הטעייה סמנטית.
הגישור אינו חובה - אבל הוא בהחלט אפשרות ראויה!
נכון להיום וטרם כניסת החוק לתוקף, יכול בן זוג המעוניין להתגרש, להנחית על בן זוגו, את מכת הגירושין, בהפתעה וללא הכנה נפשית כלשהי. מצב זה בו אדם מקבל הודעה קשה כהודעת גירושין ללא הכנה נפשית נכונה, הוביל בשנים האחרונות הן לאלימות בין בני זוג מתגרשים, הן לאלימות כלפיי הילדים המשותפים והן לריבוי מקרי התאבדות בקרב מתגרשים.
ידוע כי לאחר שאדם מקבל הודעת גירושין בדרך של כתב תביעה וללא הכנה מספקת קודמת, הוא הופך בין רגע ללוחמני ופגוע המוכן לאבד את כל היקר לו למען הנקמה באותו בן זוג שהודיע על הגירושין. גירושין שמתחילים בדרך שכזו מייצרים את המלחמות המכוערות למיניהן ומכאן שכדאי , רצוי וחשוב לשנות את ההתנהלות של שלב הראשון בהליכי גירושין. וזוהי אכן מטרת החוק החדש.
החוק החדש קובע שכאשר מעוניין אחד מבני הזוג להתגרש, הוא יכול להגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
חשוב לציין כי גם עד כה נהגו בדרך כלל בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים להפנות את בני הזוג למרכז ליישוב סכסוכים (מהו"ת).
השאלה היכן להגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך, תוגש בהתאם לשיקולים משפטיים שיהיו רלוונטיים במידה והליך יישוב הסכסוך לא יצלח בהמשך הדרך.
הבקשה ליישוב סכסוך תוגש בטופס לקוני וקצר ולא יתאפשר לציין בה פרטים משמיצים ופוגעניים כלפי בן הזוג השני. זאת מתוך מטרה ולהשאיר את המילים הקשות להליך יישוב הסכסוך עצמו ועל מנת ולא לעזור למתגרשים להעלות את גובה הלהבות ללא סיבה משפטית מוצדקת.
לאחר שתוגש הבקשה, יקבלו שני הצדדים הזמנה לפגישת מידע, היכרות ותאום (מהו"ת) ביחידות הסיוע שליד ההערכה המשפטית. ביחידות הסיוע יפגשו בני הזוג המתגרשים במהלך עד 4 פגישות עם עובדת סוציאלית מטעם יחידות הסיוע. תפקידה המוגדר של אותה עובדת סוציאלית יהיה לעזור לבני הזוג המתגרשים להבין מהן האפשרויות העומדות בפניהם לטיפול והתמודדות עם המשבר בחיי הנישואין. בין האפשרויות אשר יוצעו לבני הזוג יהיו: טיפול זוגי, גישור, גירושין בשיתוף פעולה ובמקרי קיצון – להמשיך בהליכי בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (בהתאם למקום בו הוגשה הבקשה ליישוב הסכסוך בתחילת הדרך).
החוק למעשה בא ואומר לזוגות מתגרשים, כי לפני שמתחילים "לנקר אחד לשני את העיניים", חייבים לעצור ולבחון האם יש דרכים טובות יותר לפתרון המשבר ובכך אולי להביא גאולה לעולם.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.