שלושת המשפטים נוגעים לטבח העם היהודי במלחמת העולם השנייה: בשני החלקים הראשונים מוגש תקציר ההליכים המשפטיים בעניינם של המרצחים, אדולף אייכמן וג'ון דמיאניוק.
להבדיל, מיד לאחריהם, יובא תקצירו של 'משפט קסטנר', שסופו בטיהור שמו של קסטנר לאחר מותו בהתנקשות.
משפט אייכמן
אדולף אייכמן היה ראש אגף המבצעים של ה SS ולקח חלק מרכזי בהפעלת התכנית הנאצית להשמדת יהודי אירופה. כאשר יחידות הרצח הניידות של הנאצים, ה'איינזצגרופן', החלו בהשמדתם של יהודי ברית המועצות, ארגן אייכמן את גירוש היהודים ממרכז אירופה למחנות ההשמדה במזרח. בתחילת 1942, לאחר ועידת ואנזה, שהוכנה ואורגנה על ידי אייכמן, ובה סוכם על "הפתרון הסופי" להשמדת יהודי אירופה, הוענקו לאייכמן סמכויות נרחבות לנהל את העברת יהודי אירופה למחנות המוות.
בשנת 1960 נלכד על אייכמן בארגנטינה על ידי המוסד והובא לישראל. משפטו החל באפריל 1961, במסגרתו הואשם בביצוע פשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וחברות ב"ארגון עוין", שהן עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.
התובע הראשי היה גדעון האוזנר, שפתח את דבריו בנאום דרמטי, שזכה לכינוי 'נאום אני מאשים':
"במקום בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן - אינני עומד יחידי. עימדי ניצבים כאן, בשעה זו, שישה מיליון קטגורים. אך אין הם יכולים לקום על רגליהם לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם - אני מאשים. מפני שעפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא".
אייכמן הוצא להורג ב- 31.5.62, והיה זה גזר דין המוות הראשון והיחיד במדינת ישראל.
לפרוטוקולים של משפט אייכמן מתוך הקדש "קרן להוצאה לאור של רשומות משפט אייכמן":
• www.justice.gov.il/MOJHeb/ReshimatEichman
משפט דמיאניוק
ביהמ"ש העליון זיכה את ג'ון דמיאניוק מחמת הספק מאחריות לרצח יהודים בשואה. בשנת 2011 הורשע דמיאניוק בבית המשפט בגרמניה בסיוע לרצח של כ- 28,000 יהודים. ב-17.3.12 מת המרצח בהיותו בן 91 שנים.
בשנת 1986 הוסגר ג'ון איוואן דמיאניוק לישראל והועמד לדין באשמה כי הוא "איוואן האיום" מטרבלינקה, שומר SS במחנה טרבלינקה, אשר נהג להתעלל ולרצוח יהודים באכזריות מיוחדת.
בשנת 1988, לאחר משפט פומבי ומתוקשר שארך יותר משנה, דן בית הדין המיוחד (השופטים דב לוין, צבי טל, ודליה דורנר) את דמיאניוק למוות. בשנת 1993 קבע בית המשפט העליון שזיהויו של דמיאניוק כ"איוואן האיום" מוטל בספק ועל כן הוא זוכה מחמת הספק, כאמור.
בסיום פסק דינו קבע בית המשפט העליון כי "תם ולא נשלם. השלמות איננה נחלתו של שופט בשר ודם".
דמיאניוק גורש בחזרה לארצות הברית, שם הושבה לו אזרחותו, אך זו בוטלה שוב ב-2002, בטענה כי הסתיר את עברו הנאצי בעת שביקש לקבלה.
ב 11.3.2009 הודיעו שלטונות גרמניה כי בית משפט השלום במינכן הוציא צו מעצר נגד ג'ון דמיאניוק בגין סיוע לרצח של עשרות אלפי יהודים במחנה הריכוז סוביבור, ובמאי 2011 הורשע דמיאניוק ונגזרו עליו 5 שנות מאסר, אלא שב 17.3.2012 כאמור, נפטר.
לפרוטוקולים של משפט דמיאניוק מתוך גנזך המדינה:
• www.archives.gov.il
משפט קסטנר
משפט קסטנר שונה באופן מהותי מהמקרים שהובאו לעיל וצירופו לכתבה זו נעשה אך ורק עקב חשיבותו ומרכזיותו בקשר לשואה ובהיבטים המשפטיים של הנושא.
ישראל רודולף (רז'ה) קסטנר היה חבר ועד העזרה וההצלה בבודפשט בזמן השואה. קסטנר העיד במשפטי נירנברג לטובת קצינים נאציים ביניהם קורט בכר, והואשם על ידי העיתונאי מלכיאל גרינוולד בשיתוף פעולה עם הנאצים ובהכשרת הקרקע לרצח יהודי הונגריה וגזל רכוש.
בעקבות פרסומיו של גרינלווד, הגיש היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן, תביעת דיבה כנגדו, ואולם עד מהרה הפך המשפט ל"כתב אישום" כנגד קסטנר. המשפט שנודע כ"משפט קסטנר" הפך לבירור רחב יריעה של כל שואת יהודי הונגריה, ובסופו נתן השופט ד"ר בינימין הלוי פסק דין שכונה בכותרות העיתונים: "קסטנר מכר את נשמתו לשטן".
קסנטר נמצא אשם בשיתוף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה ובהצלת פושע המלחמה קורט בכר מעונשו. השופט פסק כי קסטנר הפריד בין המוני העם לבין מיעוט של מיוחסים, קרובים וחברים, והעלים מידיעת חצי מיליון יהודים את סכנת ההשמדה הצפויה להם.
בינואר 1957 החל הערעור במשפט קסטנר בפני בית המשפט העליון בהרכב של 5 שופטים: הנשיא יצחק אולשן, ממלא-מקום הנשיא ד"ר שניאור זלמן חשין והשופטים ד"ר שמעון אגרנט, ד"ר משה זילברג ודוד גויטיין.
ב- 4.3.57, במהלך שמיעת הערעור, התנקשו שלושה צעירים בחייו של קסטנר.
עשרה חודשים לאחר הרצח טוהר שמו של קסטנר בבית המשפט העליון, אשר ברוב דעות, חלק על הקביעה כי שיתף פעולה עם הנאצים והכשיר את הקרקע להשמדת יהודי הונגריה. עם זאת, נקבע פה אחד, כי קסטנר שיקר ביודעין במשפטי נירנברג ובכך הציל באורח פלילי את קורט בכר מעונש מוות.
לפרוטוקולים של משפטי קסטנר מתוך גנזך המדינה:
• www.archives.gov.il
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.