שישה אנשים שרצו לרכוש מגרשים בהרחבה וצלחו את ועדת היישוב נדרשו כעבור 10 שנים לעבור ועדה נוספת, בשל תיקון לחוק. בית המשפט קבע: התיקון לא חל עליהם ואין כל צורך לבחון אותם שוב
רשות מקרקעי ישראל והאגודה השיתופית של המושב נווה אטי"ב דרשו משישה אנשים שהחלו בתהליך לרכישת מגרשים בהרחבה לעבור ועדת קבלה מורחבת 10 שנים אחרי שצלחו את ועדת הקבלה המקומית של היישוב. הדרישה הגיעה בעקבות עיכוב בקבלת המגרשים וטענת רמ"י כי סעיף החוק העוסק בקבלה ליישובים תוקן ב-2011. נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, השופט אברהם אברהם, קיבל לאחרונה עתירה שהגישו השישה, והורה לרמ"י להמשיך את הטיפול בעניינם ללא ועדה נוספת.
ששת העותרים עברו ב-2006 ועדת קבלה מקומית וקיבלו אישור להתחיל בתהליך להקצאת מגרשים בהרחבה של המושב שמתפעל את אתר החרמון. הם חתמו על הסכמים עם האגודה ושילמו את התשלומים הרלוונטיים אבל גם אחרי יותר מ-14 שנים לא זכו לקבל את המגרשים.
לאורך השנים נוהלו בינם לבין המושב הליכים משפטיים שונים. בשלב מסוים נכנסה לתמונה גם רשות מקרקעי ישראל, שדרשה מהעותרים לעבור ועדת קבלה נוספת ומורחבת, שכוללת מלבד נציגי היישוב, גם את נציג התנועה שהיישוב משתייך אליה ונציג המועצה האזורית. זאת, בהתאם לתיקון לפקודת האגודות השיתופיות שעבר ב-2011.
לאחר שהעותרים סירבו לעבור ועדה נוספת, והאגודה של המושב הגישה תביעה לביטול ההסכמים ורשות מקרקעי ישראל סירבה לוותר על דרישה, הם הגישו את העתירה הנוכחית באמצעות עו"ד אלון גולדברג ועו"ד מיכל כהן-סדיקלר. בעתירה הם ביקשו מבית המשפט לקבוע שהם לא חייבים לעבור ועדה נוספת לאחר שעברו בהצלחה ועדת קבלה מקומית לפני שהחוק תוקן.
בעתירה הם טענו שהתיקון לחוק לא אמור לחול עליהם בדיעבד, בוודאי לא אחרי שעשו ושילמו כל מה שנדרשו כדי לבנות את בתיהם ביישוב. העותרים הסבירו שבצל הסכסוך המשפטי שלהם עם המושב הם חוששים לעבור כעת ועדה נוספת.
רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על-ידי פרקליטות מחוז חיפה, התעקשה שהחוק הנוכחי חל על העותרים, בין היתר מפני שהם עירבו אותה בעניינם לראשונה רק ב-2019, אחרי שהחוק תוקן.
האגודה, שיוצגה באמצעות עו"ד אייל סודאי, דרשה אף היא להעביר את העותרים ועדה מורחבת. היא הסבירה שהתנהלות העותרים לאורך השנים מעלה חשש ממשי שהם לא באמת מתכוונים להתיישב במקום והמטרה שלהם היא להשתמש במגרשי לצרכים תיירותיים.
כשירים להיקלט
נשיא בית המשפט, השופט אברהם אברהם, קיבל את העתירה לאחר שקבע כי התיקון לחוק לא חל על העותרים. השופט קבע כי התיקון לחוק לא ביטל החלטות קודמות של ועדות קבלה לפניו, ולא נקבע בו כי מי שהתקבל ליישוב טרם פרסומו לא כשיר להיות חבר. במילים אחרות, אם הוועדה המקומית אישרה קליטה של אדם מסוים לפני התיקון המסקנה היא שהוא מתאים להיקלט בו.
השופט הוסיף עוד כי אין כל קשר בין הפנייה המאוחרת לרשות מקרקעי ישראל לבין ועדת הקבלה, שהתקיימה שנים לפני שהחוק תוקן.
על כן הורה השופט לרמ"י להמשיך את הטיפול בעותרים ללא ועדה נוספת, וחייב אותה ואת המושב לשלם להם הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 10,000 שקלים.
- ב"כ העותרים: עו"ד אלון גולדברג, עו"ד מיכל כהן-סדיקלר
- ב"כ המשיבות: פרקליטות מחוז חיפה (בשם משיבה רמ"י), עו"ד אייל סודאי (בשם המושב)
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.