לפני כחודש שלל בית המשפט העליון את האפשרות להגיש נגד עיריית תל אביב תביעה ייצוגית בגין גביית ארנונה לא חוקית. פסק הדין בעייתי הן בהיבט הדיוני ובעיקר במסר שהוא משדר לציבור ולעירייה.
לאחרונה ניתנו שתי החלטות בבית המשפט העליון שיש להן השלכה על התחום החשוב של תביעות ייצוגיות.
לפני כשבועיים דחו השופטים ענת ברון, אורי שוהם ודפנה ברק-ארז את ערעורו של בנק דיסקונט על החלטה לאשר תביעה ייצוגית נגדו. בבקשה לתביעה הייצוגית נטען כי הבנק מפלה בין סטודנטים חדשים לוותיקים במתן הטבות כך שחלקם משלמים עמלות גבוהות מהתעריפים שהבנק מפרסם. בפסק הדין שדחה את ערעור הבנק על ההחלטה נכתב כי באמצעות פרסום שורה ארוכה של מסלולים לסטודנטים הבנק הציף את הצרכנים במידע ויצר עמימות ולכן עליו להראות כי לא פעל בניגוד לדין.
בפסק דין זה אימץ בית המשפט העליון פרשנות רחבה שפעלה לטובת לקוחות בנק דיסקונט (רע״א 9617/16 בנק דיסקונט נ' מיה לפינר).
קודם לכן, בתחילת חודש אוקטובר השנה (2018), ניתנה בבית העליון החלטה שונה בתכלית שהיא מצערת ואף כואבת למי שזכויות אזרח ושלטון החוק חשובים בעיניו.
בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עיריית תל-אביב טענו שתי חברות שמחזיקות נכסים מסחריים בתחומי העיר כי העירייה גובה ארנונה בגין שטחים משותפים שלא כדין. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה והחברות ערערו לעליון.
בפסק הדין, שנכתב על ידי השופט מינץ ושאליו הצטרפו הנשיאה חיות והשופט מזוז, דחו השופטים את הערעור (עעמ 9962/16 שחף טקס בע"מ נ׳ עיריית תל אביב-יפו). בית המשפט שלל את הזכות להגיש תביעה ייצוגית בתחום הארנונה, מטעמים פרוצדורליים. בפסק הדין נקבע כי המתווה הקבוע בחוק במקרה של בעיות בגביית ארנונה הכולל הליך של השגה, ערר וערעור, מאפשר למבקשות להעלות את טענותיהן ומייתר למעשה את הצורך בהגשת תביעה ייצוגית.
לתוצאה זו הגיעו השופטים אף שקבעו שהעירייה התנהלה באופן בעייתי מאחר שהתעלמה מפסק דין שעסק בשאלת גביית הארנונה על שטחים משותפים ולא יישמה אותו באופן רוחבי.
הכשל בהחלטה זו כפול ובא לידי ביטוי הן בהיבט הדיוני ובעיקר במסר לציבור ולרשויות.
ההיבט הדיוני
התביעה הייצוגית מטרתה בין היתר לחסוך בהליכים פרטניים. היא באה להחליף תביעות של אזרחים בודדים נגד רשות בגין גביית יתר של עשרות או מאות שקלים. מדובר בתביעות שעלויותיהן לאזרח יקרות מה שהופך אותן ללא כדאיות עבורו והן גם מכבידות על המערכת המשפטית העמוסה ממילא.
תביעה ייצוגית בודדת מייתרת הצורך בהגשת מאות או אלפי תביעות בודדות.
האלטרנטיבה בדמות הגשת מאות תביעות פרטניות קיימת תמיד, בכל ענפי המשפט.
את התופעה הלא רצויה הזו בדיוק באה התביעה הייצוגית לפתור.
ואולם, עיקר הביקורת על פסק הדין היא בהיבט הערכי.
פרס לרשות ״המצפצפת״ על בית המשפט
בית המשפט מודע לכך שהעירייה פעלה תוך הפרה של החלטה שיפוטית מנחה קודמת. השופטים ציינו כי חשש מעין זה שהובע על ידי בית המשפט העליון בעבר בסוגיה דומה (תיק אספיאדה) התממש, והרשות אינה מכבדת החלטה שיפוטית.
"אין לכחד, אשר יגורתי בא לי" מתפייט בית המשפט בהחלטתו, ולמרות זאת לא מוצא לנכון לאשר את התביעה הייצוגית, ולו כצעד הרתעתי וחינוכי כנגד העירייה.
בפסק הדין כבוד הנשיאה מציינת כדלקמן: "בסוגיה נושא ההליך דנן אישרה בפנינו באת כוח המשיבה (הכוונה לעירייה, י.ב) ברוב הגינותה כי לאורך שנים המשיבה לא יישמה באופן רוחבי את שנקבע בפסק הדין... והמשיכה לחייב נישומים בחיובים הנוגדים את האמור בו."
כלומר, עיריית תל-אביב ממשיכה לגבות כספים המנוגדים להחלטה שיפוטית בהליך בו הייתה מעורבת ומקבלת מחמאה על הגינותה, במקום לקבל הערה פלוס "ענישה" על עזות המצח.
שלטון החוק, שתחילתו בהחלטות היוצאות מכותלי בית המשפט העליון, היכן הוא?
והערה אחרונה לפני סיום. אכן, המחוקק נקט בגישה מצמצמת בהתייחסו למרחב התביעה הייצוגית כנגד רשות מקומית.
כך, ניתן לתבוע השבה בגין גביית יתר אך לא בגין חיובים בהם חבה הרשות כלפי האזרח, כמו למשל חיובים בהם חב המוסד לביטוח לאומי כלפי האזרחים.
זאת ועוד, החוק מקנה לרשות את הפריבילגיה להודיע כי היא הפנימה את הכשל בהתנהלותה וחדלה מהמשך גביה, ובכך ייעצר הליך התביעה הייצוגית כנגדה. כמו כן, גם במקרה של אישור תביעה ייצוגית כנגד רשות, השבת הסכומים לציבור תחול רק על 24 חודשים שקדמו לתביעה, בניגוד לשבע שנים בתביעה רגילה. האם לא די במגבלות אלה שקבע המחוקק?
ההרחבה הדיונית לטובת הרשות המקומית בסיטואציה כה מקוממת של אי כיבוד החלטה שיפוטית אומרת דרשני על רוחב ליבו של בית המשפט.
דומה ששיקולים פרוצדורליים גברו על שיקולים ערכיים והמסר בדיעבד הוא שלילי. מן הסתם, לא לכך התכוון בית המשפט, וחבל שהחלטה זו יצאה מתחת ידו.
* עו״ד יאיר ברגר עוסק בתביעות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.