המדינה טענה שהשוטר סטר לנהג מונית במחסום משטרתי. השוטר טען שהמתלונן הוא שתקף אותו. השופט קבע כי גרסת המדינה לא הוכחה מעל ספק סביר, ומתח ביקורת על שורה של מחדלים ש"פגעו קשות באפשרויות ההגנה של הנאשם".
בית משפט השלום בבאר שבע זיכה שוטר שהואשם בתקיפת נהג מונית ב-2016 בצומת מרכזי בבאר שבע. השופט רון סולקין הגיע למסקנה כי נותר ספק בשאלה האם השוטר תקף את נהג המונית במכוון או שהפעיל כלפיו כח במטרה להדוף תקיפה ולהשתלט עליו.
האירוע התרחש ליד מחסום משטרתי שהוצב לרגל מירוץ אופניים שנערך בעיר. נהג המונית – "המתלונן" – יצא מרכבו וביקש מהשוטר לתת לו לעבור. לפי כתב האישום, לאחר שהמתלונן חזר על כך מספר פעמים, השוטר סטר בחזקה על פניו, הפיל אותו על הרצפה תוך שהוא צועק עליו "אתה תוקף שוטר".
בנוסף, השוטר הואשם בשיבוש מהלכי משפט, בטענה שכתב דוח מעצר ודוח פעולה כוזבים, בהם ציין כי המתלונן תקף אותו.
אל מול גרסת המתלונן עמדה גרסתו של השוטר-הנאשם, שטען כי ניסה לנהוג במתלונן באדיבות ככל האפשר, בזמן שהאחרון מתריס לעברו וקורא תיגר על סמכותו. לטענת הנאשם, לאחר הפעם השלישית שבה עמד על סירובו לאפשר למתלונן לעבור, הוא נאלץ לומר למתלונן שהוא מעוכב, ואז היה זה דווקא המתלונן, שסטר לנאשם. לכן לגרסת הנאשם הוא נאלץ לעצור אותו ולא יכול היה "לעמוד כפסל" לנוכח מעשיו.
הסרטון נמחק בטעות
בהכרעת דינו השופט סולקין ניתח את העדויות בזו אחר זו – בנוסף לשניים, העידו במשפט אשתו של המתלונן, בעלת חנות סמוכה שהיתה עדה לאירוע, וכן שוטרי מח"ש.
מעבר לסתירות מסוימות בגרסת המתלונן עצמו, למשל שלא זכר בדיוק איזו מכה קיבל, השופט הצביע על כך שרעייתו של המתלונן לא היתה עקבית, שכן בתחילה סיפרה שסברה שבעלה "הזה" את האירוע בשל מצבו הרפואי ותרופות שנטל באותה תקופה, ורק מאוחר יותר תמכה בגרסתו.
בנוגע לעדת הראייה, השופט הבהיר כי היא אישרה שמהמקום שבו עמדה לא יכלה לראות את מעשיו של המתלונן. משכך, השופט הסביר כי "לא ניתן לשלול טענת ההגנה, לפיה סברה העדה, כי הפעולות הפיסיות אותן נוקט במטרה להשתלט על המתלונן מהוות תקיפה שלו, כאשר היא לא הבחינה בנסיונו של המתלונן לתקוף את הנאשם".
על כל אלה השופט הוסיף שורה של מחדלים חמורים של המשטרה בחקירתה את האירוע, הנאשם נחקר רק כעבור חמישה חודשים, וכן ניסיון כושל לאתר סדרנים שאולי ראו את האירוע נעשה גם הוא רק כעבור מספר חודשים.
המחדל הבעייתי ביותר היה אי תפיסת סרטונים שתיעדו את האירוע – שגם הנאשם הביע בהם עניין מיד לאחר האירוע. סרטון אחד צולם במצלמות על בניין שופרסל שמשום מה הניסיון הראשון לתפוס אותם נעשה רק לאחר מספר חודשים – והם כבר לא נמצאו.
השני – מצלמות שעל בניין המוסד לביטוח לאומי. אחד החוקרים העיד שבטעות גרם למחיקת הסרטון. "גם אם יקבל בית המשפט גרסה זו – יש בכך משום מחדל חקירתי, שהיה בו כדי לפגוע קשות באפשרויות ההגנה של הנאשם", כתב השופט.
"מאפייני עדויותיהם של המתלונן ורעייתו, אשר הובאה במטרה לחזק את דבריו, כמי ששמע את אמרתו כקרבן אלימות בסמוך לאירוע ("רס גסטה"), ביחד עם מחדלי החקירה המשמעותיים במקרה זה, אינם מאפשרים גישור על הספק שנותר ויביאו לזיכויו של הנאשם", סיכם השופט.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
עו"ד אלכסנדר רוזנוולד
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.