את השבתון האחרון שלי החלטתי לעשות בארה"ב לאחר שיחות עם קולגות והתלבטויות היה ניראה לי שארה"ב תהיה הפעם היעד האידיאלי להרחיב אופקים, ללמוד ובמקביל לטייל ולחוות סביבה סימפטית, מעניינת ותוססת. הכיוון היה מדינת ניו יורק.
ניו יורק היא מדינה בצפון-מזרח ארה"ב והיא הרביעית בגודל אוכלוסייתה. היא הייתה אחת מ-13 מושבות שהתאגדו לפדרציית ארצות הברית, מרדו בשלטון הבריטי והביאו לעצמאותה. שטחה גדול ממדינת ישראל פי 6 ואוכלוסייתה כפולה ממנה. בירתה היא אולבני (Albany). היא המדינה ה-27 בגודלה בארה"ב, הדת הגדולה ביותר היא הנצרות הקתולית (כ30%) והיהודים מהווים כ-7% מהאוכלוסייה, אך השפעתם על חיי התרבות, הכלכלה, החברה והמשפט ניכרת מאוד.
העיר הגדולה במדינה הינה ניו-יורק סיטי (NYC). ניו-יורק ידועה כאחת הערים המובילות במגוון תחומים בארה"ב: פוליטיים, תרבותיים, כלכליים ומשפטיים ולכן נבחרה כמקום ללימוד בשבתון. במסגרת מאמר זה אשתף בחוויות מהשבתון, תוך שאסקור את מערכת המשפט בניו יורק, כיצד היא בנויה, איך מתמנים השופטים, אעמוד על השוני בין ערכאות מערכת המשפט הניו יורקית למערכת המשפט הישראלית ועוד.
במסגרת קבלת אישור לשבתון, קיבלתי הזמנה מ CARDOZO- בית הספר למשפטים של ה YESHIVA UNIVERSITY שם היה "מקום מושבי" העיקרי, אך בנוסף הייתי אורח של ארבעה שופטים שמכהנים ב SUPREME COURT ( ערכאה דיונית - מעין בית משפט שלום-מחוזי) שני שופטים בבית המשפט במנהטן ושתי שופטות בבית משפט בברוקלין.
רוב המחקר התבצע במנהטן, הן בקרדוזו והן בבתי המשפט אך בחרתי לשכור דירה דווקא רחוק משם בשכונת Crown Heights, Brooklyn. שני יתרונות בולטים בשכונה זו: מחיר נמוך בהרבה מאשר שכירת דירה במנהטן (כמעט חצי מחיר!) וסביבה חסידית תוססת של חסידות חב"ד. אנשים מקסימים, מחבקים ומסייעים בכל דבר ועניין, לרבות אירוח בשבתות וחגים.
אמנם גם במנהטן קהילה יהודית גדולה ובתי כנסת רבים (כולל בית כנסת הפורטוגזי שנוסד בשנת 1654), אך מספר בתי הכנסת, מסעדות כשרות, סופרמרקטים כשרים, כולל אוכל ישראלי, בברוקלין הוא מדהים.
בשכונה זו זה שוכן מרכז חב"ד העולמי, הידוע כ- 770 (כיוון שהוא נמצא במספר זה ברחוב EASTERN PARKWAY), בו פעל הרבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל וממנה נשלחו שליחיו לכל העולם.
בשכונה זו מניינים רבים בכל שעות היום ומסעדות כשרות וסופרמרקטים עם אוכל כשר ללא מגבלות. כמו כן התשלום בגין שכירות דירה נמוך בהרבה מזה הנדרש במנהטן.
עם זאת, חב"דניקים לא מתפללים תפילה לשלום המדינה ולשלום חיילי צה"ל ונמנעים מלומר הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, כיוון ששהיתי ביום ירושלים בניו יורק, חיפשתי קהילה ציונית דתית ומצאתי תפילת יום ירושלים כולל הלל עם ברכה בבית כנסת הפורטוגזי במנהטן שבראשו הרב ליכטנשטיין, נכדו של הרב סולובייצ'יק זצ"ל.
הישיבה יוניברסיטי - YU
ישיבה יוניברסיטי (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886. תכניות הלימוד לתואר ראשון משלבות את ערכי האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית - "תורה ומדע".
לאוניברסיטה מסלולי לימודים לתואר ראשון במדעי הרוח, מדעי הטבע ולימודי יהדות.
מלבד הקולג' האקדמי, כולל המוסד גם את ישיבת רבינו יצחק אלחנן, על שם הרב יצחק אלחנן ספקטור. תלמידי הישיבה לומדים במתכונת ישיבתית רגילה בחציו הראשון של היום, ובחציו השני הם לומדים לתואר ראשון או שני. בראשה עמד הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל, ממנהיגיה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בארה"ב.
על אף הדגש היהודי הנ"ל והעובדה שבכל דלתות מוסדות האוניברסיטה (לרבות בית הספר למשפטים קרדוזו בשדרה החמישית) מותקנות מזוזות והקפטריה כשרה, יש גם תלמידים רבים שאינם יהודים שלומדים במסלולים השונים.
בית ספר למשפטים קרדוזו
בית הספר למשפטים של הישיבה יוניברסיטי נקרא CARDOZO LAW SCHOOL על שם בנג'מין נתן קרדוזו (באנגלית: Benjamin Nathan Cardozo; 24 במאי 1870 – 9 ביולי 1938) שהיה חוקר ופילוסוף, משפטן יהודי-אמריקאי בולט וכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.
קרדוזו נולד בעיר ניו יורק למשפחה יהודית-ספרדית, שאבותיה היגרו לקולוניות האמריקאיות באמצע המאה ה-18. אביו אלברט, היה בעצמו שופט בSupreme Court של ניו יורק. בגיל 15, קרדוזו החל ללמוד באוניברסיטת קולומביה, ועבד כעורך דין משנת 1891 עד שנת 1914 בניו יורק, ולאחר מכן נבחר לכהן כשופט בבית המשפט לערעורים בניו יורק, בהיותו היהודי הראשון לכהן במשרה זו. בשנת 1927 מונה לנשיא בית המשפט לערעורים. בשנת 1932 מונה קרדוזו על ידי נשיא ארצות הברית, הרברט הובר, לכהונה כשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, והיה ליהודי השני בתפקיד זה, לאחר לואי ברנדייס.
בשנים 1932–1937 נמנה קרדוזו עם קבוצה שכונתה שלושת המוסקטרים, יחד עם השופטים לואי ברנדייס והרלן סטון. השלושה תמכו בצעדי החקיקה של מדיניות הניו דיל של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט.
קרדוזו היה יהודי גאה, חבר בקהילה האורתודוקסית הפורטוגזית שמול הסנטרל פארק. הוא לקח חלק בפעילות יהודית וציונית, וכאות הוקרה על פועלו, קיבל תואר דוקטור מהמכון הרבני על שם יצחק אלחנן שבישיבה יוניברסיטי.
בשנת 1938, בעודו מכהן כשופט, נפטר קרדוזו מהתקף לב. עם הקמת בית הספר למשפטים של הישיבה יוניברסיטי, הוחלט לקרוא אותו על שמו.
בית הספר למשפטים קרדוזו דורג במקום ה- 52 בין בתי הספר למשפטים בארצות הברית בשנת 2023 (וה-5 בין בתי הספר למשפטים במדינת ניו יורק). כ- 330 סטודנטים נרשמים מדי שנה ללימודי JD ועוד כ- 60 ללימודי LLM. בית ספר מתגאה בכך שהוא מוביל בתחומי עסקים וחדשנות, קניין רוחני ומשפט פלילי. חברי הסגל נותנים דגש להכנת הסטודנט לעבודה במקצוע עריכת הדין מבחינה פרקטית. רשת פעילה מאד של בוגריCARDOZO הכוללת מעל 15,000 חברים.
מיקומה של קרדוזו בעיר ניו יורק הוא מצויין. ממוקם בשדרה החמישית בפינת רחוב 12 ב Greenwich Village בניו יורק. הקמפוס נמצא בבניין בן 19 קומות, המכונה Brookdale Center.
בקמפוס לובי גדול ומפואר, חדרי סמינרים וכיתות נוחות, טרקלין סטודנטים ובית קפה (כשר) בקומה השלישית.
ספריית המשפטים על שם ד"ר ליליאן וד"ר רבקה צ'וטיק מתפרסת על מספר קומות בקמפוס (6-7-8) והיא מהווה מרכז המחקר של הסטודנטים והסגל בקרדוזו. הספרייה המקיפה מחזיקה יותר מ-535,000 כותרים, למעלה מ-140 מחשבים ושטח לימודי המתאים לכ-500 סטודנטים.
ה"מוטו" של קרדוזו הוא להבטיח לסטודנטים קהילה מסבירת פנים שמבוססת על שופט בית המשפט העליון בנג'מין נ. קרדוזו שאמר:
"The final cause of law is the welfare of society".
רשויות השלטון במדינת ניו יורק
הרשות המבצעת
בראש הרשות המבצעת עומד מושל מדינת ניו יורק. המושל הוא גם המפקד העליון של הכוחות המזויינים במדינתו. תפקידו לאכוף את חוקי המדינה, לכנס את הרשות המחוקקת ולהעניק חנינות. תקופת כהונתו של המושל עומדת על ארבע שנים ולא קיימת הגבלת כהונה של מספר קדנציות (בשונה מתפקיד נשיא ארה"ב למשל).
הרשות המחוקקת
בית המחוקקים במדינת ניו יורק, מורכב משני בתים, הסנאט והקונגרס. בסנאט שישים ושלושה מושבים ובקונגרס מאה וחמישים. חברי בתי המחוקקים חייבים להיות אזרחי ארצות הברית ותושבי מדינת ניו יורק במשך חמש שנים לפני הבחירות. סגן המושל מתמנה כנשיא הסנאט ויושב ראש הקונגרס נבחר על ידי חברי הקונגרס לכהונה של שנתיים.
החוקה בארה"ב קובעת שלבית המחוקקים המדינתי סמכויות נרחבות לחוקק חוקים, להקצות כספים להפעלת הרשות המבצעת, להגדיר עבירות פליליות ולקבוע את העונשים בגינם. כמו כן משמשת הרשות המחוקקת כמבקרת על הרשות המבצעת. הצעת חוק חייבת להתקבל על ידי שני הבתים. למושל סמכות להטיל ווטו על חקיקת חוק בידי בית המחוקקים ואלו יכולים לבטל את הווטו ולאשר את החוק מחדש בתמיכת שני שלישים מהחברים בכל בית.
הרשות השופטת
הערכאה הדיונית העיקרית במערכת המשפט בניו יורק נקראת דווקא "בית המשפט העליון של ניו יורק" והערכאה שמעליה נקראת בית המשפט לערעורים של ניו יורק. חוקת המדינה היא המגדירה את הארגון וסמכות השיפוט של מערכת בתי המשפט בניו יורק. כיום מכהנים בניו יורק כ- 3,500 שופטים בכל הערכאות.
ערכאות שיפוטיות במדינת ניו יורק
במדינת ניו יורק ישנן שלוש ערכאות שיפוט:
- Supreme Court – לו מאפיינים של בית משפט שלום ובית משפט מחוזי בארץ. זהו בית המשפט בעל הסמכות הכללית לדון בהליכים אזרחיים ופליליים. לצידו קיימות מספר ערכאות מיוחדות, בין היתר:
- בית משפט לענייני משפחהFamily Court .
- בית משפט לענייני טיפול בעזבונות Surrogate Court.
- בתי משפט שעוסקים בתביעות אזרחיות בסכומים נמוכים – Civil Courts
כפי שבארץ סדרי הדין קבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, בניו יורק סדרי הדין קבועים ב CPLR Civil Practice Law and Rules- .
בהתאם לסעיף 5 לCPLR הסמכות המקומית נתונה למחוז בו מתגורר אחד הצדדים (אם בעל הדין הוא תאגיד אז "מקום מגוריו" הוא המשרד הראשי של התאגיד).
ההליך הפלילי מתנהל בבית משפט אשר בתחום שיפוטו בוצעה העבירה או שתוכננה להתבצע. לפני הגשת כתבי אישום בעבירות מסוג Felony (הנאשם צפוי לעונש של שנת מאסר ומעלה) על הפרקליטות לקבל אישור מה Grand Jury.
- Appellate Division - בשונה מהדין הישראלי שבו בית משפט מחוזי יכול לשמש גם כערכאה דיונית וגם כערכאת ערעור על פסיקות בית משפט שלום, בניו יורק הערכאה השנייה נועדה רק לצרכי ערעורים.
שוני מהותי נוסף הוא בעוד בישראל ערכאת הערעור אינה בוחנה בשנית את הממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית, בניו יורק כל החלטה דורשת בחינה שניה, גם במישור העובדתי (סעיף 501 לCPLR) בדומה ל ערכאת הערעור בשיטה הקונטיננטלית שמתייחסת להליך הערעור לעיתים כעל הליך "DENOVO".
- Court of Appeals – הערכאה הגבוהה ביותר במדינת ניו יורק ממוקמת באולבני הבירה ומורכבת משבעה שופטים שבראשה השופט הראשי. השופטים ממונים לתקופת כהונה של 14 שנים. ישנה אפשרות לערער גם על החלטת ערכאה זו לבית משפט העליון של ארה"ב בטענה כי התקבלה החלטה שאינה חוקתית, אך זו אופציה נדירה ביותר.
מינוי שופטים במדינת ניו יורק ומשך הכהונה
ב- Supreme Court of the State of New York שזו הערכאה הדיונית העיקרית במדינת ניו יורק, השופטים נבחרים בדרך כלל בבחירות מפלגתיות כשעל המועמד להיות תושב ניו ולעסוק לפחות 10 שנים בעריכת דין. השופטים רשאים לכהן עד סוף השנה שבה מלאו להם 76 אם הם כשירים פיזית ונפשית לכך (מגיל 70 עוברים מבדקים רפואיים כל שנתיים).
תחת ערכאה זו קיימים גם ה- New York County Courts ו- New York City Civil Court , שם השופטים נבחרים על ידי בחירות מפלגתיות לכהונה של 10 שנים. כדי לכהן קדנציה נוספת על השופטים להיבחר מחדש. נדרש מהמועמד להיות תושב המחוז במדינת ניו יורק בו מעוניין לכהן כשופט ולעסוק בעריכת דין במשך חמש שנים לפחות. גיל הפרישה בCivil Court הינו 70. לבית משפט זה סמכות שיפוט בתביעות אזרחיות של עד כ- 35,000$. בנוסף, יכול בית המשפט לדון בתביעות קטנות של עד 5,000$ ובנושא הפרות תקנות הדיור (בניגוד לארץ, רוב מוחץ של התושבים גרים בדירות שכורות). שופטי בית משפט לדיור נבחרים ל-5 שנים על ידי השופט הראשי.
New York Supreme Court, Appellate Division - שופטי בית המשפט של מחלקת הערעור ממונים על ידי המושל מבין שופטי הערכאה הדיונית. בשנת 2011 נקבע כי על המושל לבחור את השופטים למחלקת הערעור מתוך רשימת המלצות שניתנה מועדת המיון השיפוטית. שופטי ערכאה זו מכהנים עד גיל 76 אם הם כשירים (גם הם נבדקים רפואית כל שנתיים מגיל 70). השופט הראשי בכל מחלקת ערעור נבחר על ידי המושל בהמלצת ועדת מיון השופטים.
ועדת מיון שופטים
לצד המושל קיימת ועדת מיון המורכבת ממספר חברים שמונו בידי המושל, בית המחוקקים, השופט הראשי של בית המשפט לערעורים והיועץ המשפטי לממשלה. חברי הועדה מכהנים שלוש שנים.
State of New York Court of Appeals – בו מכהנים שבעה שופטים אשר נבחרים בידי המושל מתוך רשימת מועמדים שהוגשה לו בידי ועדת המיון השיפוטית. המועמדות חייבת לקבל גם אישור הסנאט של מדינת ניו יורק.
גם בערכאה זו, שופטים מכהנים 14 שנים וחייבים להיבחר מחדש ובכל מקרה על השופט לפרוש בהגיעו לגיל 76. כדי לכהן בבית משפט זה על השופט להיות תושב ניו יורק ולעסוק לפחות 10 שנים בעריכת דין.
תרשים זרימת הסמכויות במערכת בתי המשפט בניו יורק:
קשר עם שופטים ניו יורקים וביקורים בבתי משפט
במהלך שהותי בשבתון בניו יורק ביקרתי באולמות של ארבעה שופטים העוסקים בתחומים הנושקים לשלי (כיוון שכך לא תכננתי ביקורים בבתי משפט הפדראליים, אלא במדינתיים). התקבלתי בחום רב, תוך קבלת הסברים מלומדים על ההליכים בהם נכחתי לרבות האדמיסטרציה של בתי המשפט בהם הם מכהנים. את שמות השופטים ודרכי הקשר איתם קיבלתי מקולגות או מהאוניברסיטה.
שניים מהשופטים מכהנים בSupreme Court (מעין בית משפט שלום-מחוזי) במנהטן ושתי שופטות בSupreme Court בברוקלין.
ביקרתי יותר מפעם אחת באולמו של השופט Gerald (Jerry) Lebovits. השופט לייבוביץ התמנה בינואר 2010 וכהונתו הנוכחית תסתיים ב 2031.
לפני שהתמנה לשופט, לייבוביץ היה עוזר משפטי של שופט בבית המשפט העליון בניו יורק, לאחר מכן פעל כעורך דין ב-The Legal Aid Society, Criminal Defense Division. תחילת דרכו השיפוטית היתה בשנת 2001, כשהצטרף לבית המשפט לדיור בניו יורק וכיהן בו עד 2010.
הוא נבחר לבית המשפט האזרחי בניו יורק בשנת 2010 מטעם המפלגה הדמוקרטית כדי לייצג את מחוז העירוני ה-9 במנהטן, וניצח שוב בבחירות הכלליות בשנת 2020.
לייבוביץ הוא יליד קנדה. הוא התחיל את דרכו האקדמית באוניברסיטת קרלטון (B.A.), לאחר מכן סיים את בית הספר למשפטים של אוניברסיטת אוטווה (LL.L.), השלים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת טולאן (M.C.L.) ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק (LL.M במשפט פלילי).
כיום הוא משמש כמרצה באוניברסיטת ניו יורק (N.Y.U.) וכמרצה אורח באוניברסיטת דוחה בקטר.
הוא מכהן בבית המשפט המרכזי ב- 60 Centre St, New York, NY.
השופט לייבוביץ' העניק לי סקירה רחבה על המשפט האמריקאי בכלל ועל המשפט הניו יורקי בפרט. הוא איש רחב אופקים, מרצה באוניברסיטת ניו יורק, מחובר לשטח ולדופק הציבורי והמשפטי. ראיתי אצלו דיוני קדמי משפט שניהל הן פרונטלית והן ב.V.C. מעניין לציין שחלק מההליכים מנוהלים בידי העוזר המשפטי מול עורכי הדין. לשופט לייבוביץ' צוות ענק של עוזרים משפטיים שמסייע לו בעבודתו (ראו תמונה לעיל).
אחד התיקים בהם דן בזמן ביקורי, היתה בתביעה של אוניברסיטת ניו יורק נגד עיריית ניו יורק. לאור העובדה שהנני מנוע מלדון בתיקים של אוניברסיטת בר אילן, בה אני מלמד ומקבל שכר, תמהתי כיצד השופט לייבוביץ' יכול לדון בתיק זה כשהוא מרצה באוניברסיטה. הוא ציין שאין מניעות לכך על אף שהוא מקבל משכורת מהם, כל עוד ניתן גילוי נאות בקשר לכך.
באותו דיון, השופט לייבוביץ' הדפיס לעורכי הדין את התקדימים שלדעתו מכריעים הכף לכך שיש לסלק את התביעה על הסף וביקש התייחסותם במקום, לאחר שנתן להם 20 דקות לקרוא את פסקי הדין הנדונים. מהלך מעניין שמעולם לא ראיתי אצלינו.
מעניין גם לציין את הקוד לבוש הנוכחי שראיתי גם אצל פרופסורים באוניברסיטה וגם אצל השופטיםהן באוניברסיטה והן בבית המשפט מגיעים בחליפה ומכנס ג'ינס...
בהמשך ביקרתי באולמו של השופט David (Dave) B. Cohen.
דיוויד ב' כהן הוא שופט ב New York Supreme Court 1st Judicial District .
כהן סיים B.A. בישיבה אוניברסיטה בשנת 1990 וה-J.D שלו מבית הספר למשפטים בנימין נ. קרדוזו בשנת 1992.
לפני הקריירה השיפוטית, כהן עבד כעוזר של חבר המועצה המחוקקת של מדינת ניו יורק, שלדון סילבר, היה עוזר משפטי של השופט ריצ'רד לי פרייס ועוזר התובע הכללי של ניו יורק.
כהן התמודד מטעם המפלגה הדמוקרטית בשנת 2011 כדי לייצג את מחוז New York County וניצח בבחירות. הוא התמודד מחדש בנובמבר 2020. כהונתו הנוכחית תסתיים בשנת 2035.
אצל השופט כהן עקבתי אחרי משפט עם מושבעים עד לסופו. שם נדונה תביעה של שוטר שטען שהתעמרו בו במהלך שירותו עד שהתפטר והוא תבע את עיריית ניו יורק בגין כך. ההכרעה (קצת תמוהה בעיני יש לומר..) ניתנה בידי חבר מושבעים (שמונה במספר) שאינם משפטנים, אלא אזרחים מהשורה. גיוסם למשימה הוא רנדומלי במעין "צו מילואים". הכבוד שניתן למושבעים הוא מדהים. בכניסתם וביציאתם מאולם המשפט כולם קמים לכבודם (כולל השופט!).
מעניין לציין שאצל כל השופטים שהייתי, ניסיתי להעלות תמיהות בקשר לשיטת המושבעים וכולם כאחד דחו את הסתייגויותיי בתקיפות. שיטת המושבעים כל כך מושרשת אצלם שזו ממש "כפירה בעיקר" להטיל דופי או להציע "לחשב מחדש" את המסלול בקשר לכך.
הפרופסורים באוניברסיטה והשופטים עימם הייתי בקשר עוקבים אחר המתרחש בארץ ומעודכנים מאוד. כמעט כולם רצו לשמוע ממני את עמדתי בקשר להליכי החקיקה של הרפורמה המשטרית ומאוד התאכזבו כשאמרתי שכשופט מכהן, אסור לי להתבטא בסוגייה..
בביקורי ב Supreme Court שלBrooklyn פגשתי את השופטת Esther M. Morgenstern.
מורגנשטרן עוסקת בתחום דיני משפחה וגם בתחום הפלילי הנושק לענייני משפחה (כגון כתבי אישום בגין אלימות במשפחה).
אסתר מ. מורגנשטרן מכהנת ב New York Supreme Court 2nd Judicial District. היא נכנסה לתפקידה בשנת 2006. כהונתה תסתיים בשנת 2033.
מורגנשטרן קיבלה B.A. מברוקלין קולג' מאוניברסיטת סיטי ניו יורק ב-1980 וה-J.D. שלה מבית הספר למשפטים של קרדוזו ב-1984.
מורגנשטרן החלה את הקריירה שלה ב-1984 כעוזרת משפטית של טוראס גרינברג. בשנה שלאחר מכן עבדה כעורכת דין במשרד פרטי. בשנים 1986 ו-1987 שימשה עוזרת משפטית של שופט בית המשפט העליון ובשנים 1987 עד 1988 הייתה עוזרת משפטית בכירה והפכה לעוזרת משפטית ראשית בשנת 1990.
מורגנשטרן החלה את הקריירה השיפוטית שלה בשנת 1996 כשנבחרה ל the New York City Civil Court ושימשה כשופטת Supreme court justice of the Queens County בין השנים 2002-2004 ושופטת של Supreme Court and the Kings County Family Court בין השנים 2002-2005 ונבחרה בשנת 2006 לכהן בבית המשפט המשולב לאלימות במשפחה במחוז קווינס.
בשנת 2019 מורגנשטרן התמודדה בבחירות הכלליות כשתמכו בה הן המפלגה הדמוקרטית, הן המפלגה הרפובליקנית והן המפלגה השמרנית לבחירה מחדש לשופטת של New York Supreme Court 2nd Judicial District וניצחה.
אצלה ראיתי דיונים מעניינים שמערבים בין התחום הפלילי ותחום המשפחה, באותו יום היו לה 9 דיוני הקראות של כתבי אישום, 2 קדמי משפט של תיקי משפחה "טהורים" ללא תיק פלילי נלווה ודיון הוכחות אחד כשחבר המושבעים כולל 6 מושבעים.
בכתבי אישום מסוג Fellony לפני שהוא יידון בבית המשפט על הפרקליטות לבקש אישור מוקדם מה Grand Jury - 16 מושבעים אשר דנים ב"תועלת הציבורית" בהגשת כתב האישום. כדי לקבל אישור צריך רוב של 12 מתוכם שיצביעו בעד הגשת כתב האישום.
דיוני ה Grand Jury אינם פתוחים לציבור, אך בשיחות שניהלתי עם אנשים שנקראו לשמש כמושבעים כאלו למדתי שאומנם רוב מוחץ של הבקשות להגשת כתבי אישום נענית בחיוב אך אין המדובר בהליך טכני אלא מהותי והיו מקרים בהם לא ניתן אישור כזה למשרד ה D.A..
שמתי לב שעורכי הדין (וגם השופטת) לא לובשים מדי משפט ותהיתי על הדבר. תשובתה של השופטת היתה: "כאן זה ברוקלין.. חם היום".
שופטת נוספת שפגשתי בבית משפט בברוקלין היתה השופטת Rachel "Ruchie" Freier .
השופטת רוחי פרייר היא דמות מרתקת. היא משפטנית חרדית - אמריקאית המכהנת כיום כשופטת ב Supreme Court בברוקלין.
היא עשתה היסטוריה בייסוד רשת סיוע רפואי לנשים EzrashNashim בהיותה בת בכורה למשפחה יהודית חסידית מחסידי באבוב שאת לימודיה עשתה בבית הספר החרדי "בית יעקב".
באפריל 2016 הודיעה פרייר כי לאחר שנים במערכת המשפט, כמזכירה משפטית ולאחר מכן כעורכת דין, הגיעה העת להתמודד לתפקיד שופטת. לאחר ניצחונה בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית, התמודדה פרייר מול מועמד המפלגה הרפובליקנית וניצחה גם אותו. לבסוף, מונתה לשופטת בית משפט אזרחי במחוז קינגס.
גם דודה השופטNoach Dear (1953-2020) כיהן בעבר כשופט חרדי באותה ערכאה והיה לה להשראה.
בשנת 2023 מונתה פרייר לשופטת Supreme Court בית משפט העליון בניו יורק.
השופטת פרייר לקחה אותי לסיור להיכרות עם החלק האדמיסטרטיבי של בית המשפט, פגישה עם הקב"ט האחראי על הביטחון, עם נשיא בית המשפט ("המנהל") ועם צוות המזכירות וקבלת קהל. היה מעניין לראות איך חלק מהגברים שואלים אותה האם יכולים ללחוץ את ידי.
סיכום ומסקנות
במאמר זה סקרתי באופן שטחי את מערכת המשפט במדינת ניו יורק, פירטתי את ערכאות בתי המשפט העיקריות במדינה בשים דגש על סמכויותיהם של בתי המשפט ועל דרך מינוי השופטים בכל אחת מהערכאות. פירטתי ממעוף הציפור על הביקורים וההתרשמויות שלי וזאת על מנת לתת מבט אישי יותר על מערכת המשפט במדינת ניו יורק.
ממערכת המשפט של ארצות הברית המכונה כ"הדמוקרטיה הגדולה בעולם" בכלל ושל מדינת ניו יורק בפרט יש לנו מה ללמוד. לעניות דעתי לא בהקשר לשיטת המושבעים המסורבלת והלא יעילה במיוחד ולא מהתפיסה הקיצונית לפיה אין לחייב בהוצאות משפט את הצד שמפסיד במשפט, דבר שגורם להגשות תביעות סרק רבות. אך כן בקשר לפסקי הדין הקצרים ותווכי הזמן הקצרים בהם ניתנים פסקי הדין.
לסיום – התקופה בניו יורק היתה טובה, הן בחלק הלימודי, הן בסיורים והביקורים באתרים, במוזיאונים ובשכונות השונות והן בטיולי אופניים בכל רחבי העיר המדהימה הזו.. מומלץ בחום.
- תודתי נתונה לשופטים שאירחו אותי באולמותיהם ובלשכתם בSupreme Court של מנהטן (השופטים ג'רלד (ג'ירי) לייבוביץ' ודייויד (דייב) כהן) וב Supreme Court של ברוקלין ( השופטות אסתר (מיקי) מורגנשטרן ורחל (רוחי) פרייר), לצוות ומרצי Cardozo School of Law – Yeshiva University ובמיוחד לדיקאנית, פרופ' וולבונה (Val) מייטרי, לפרופ' צ'רלס (צ'אק) יבלון ולד"ר פמלה סירוטה. כמו כן תודתי לסטודנט סתיו דהן שערך מחקר מקדים על הנושא וכן לעו"ד אורי שרגאי ולשופט עמיעד רט שעברו על המאמר והעירו הארות והערות חשובות. המאמר המקורי פורסם בעלון השופטים ע"ש השופט שמואל ברוך ז"ל.
- הכותב הוא שופט בכיר בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. דוקטור למשפטים (Ph.D) מטעם אוניברסיטת תל אביב, מרצה באוניברסיטת בר אילן.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.