אחרי שנדחתה הטענה שהאיש גנב ממעסיקתו לשעבר רבע מיליון שקל, קבע בית הדין לעבודה שהוא זכאי לפיצוי בין היתר על הוצאת דיבה
מהפך בבית הדין לעבודה בתל אביב: מנהל מכירות לשעבר בחברה לשיווק ביצים, שנתבע בטענה כי ביצע מעילת ענק, יקבל ממנה פיצויים והוצאות בסך כ-150 אלף שקל. השופט אורן שגב קבע שטענת הגניבה לא הוכחה ולו במעט, כאשר מנגד פעולות החברה להשחרת פני הנתבע בפני הלקוחות עולות כדי לשון הרע. בתוך כך נפסקו לאיש זכויות סוציאליות שטרם שולמו לו.
התובעת, חברת "מן הטבע בארותיים", עוסקת מזה שנים רבות במיון ביצים ושיווקן. בינואר 2018, על רקע ניסיונו הרב והיכרותו את קו חלוקת הביצים והלקוחות הרבים, החל הנתבע לעבוד בחברה כמנהל מכירות. כעבור שנה ו-9 חודשים, במהלך אוקטובר 2019, הוא פוטר, כשעוד באותו החודש הוגשה תביעת החברה נגדו לבית הדין, באמצעות עו"ד לימור ארגוב-שנהב ועו"ד עודד אלון.
בתביעתה טענה החברה, בין היתר, שהנתבע פעל בתרמית ודרש מלקוחותיה שישלמו עבור הסחורה ששיווק להם במזומן – בניגוד להתנהלותה העסקית הרגילה – ובתוך כך שלשל לכיסו סכום מצטבר של כרבע מיליון שקלים. בנסיבות אלה עתרה החברה לפיצויים מהנתבע בגין הפרת הסכם ההעסקה והפרת חובות ההגינות ותום הלב, כמו גם שלילת פיצויי פיטוריו.
הנתבע, באמצעות עו"ד שוש ריבר, טען להגנתו שלא שלח יד בכספי החברה. לצד כתב ההגנה הוא הגיש תביעה שכנגד, בה האשים את החברה בהוצאת דיבתו לרעה בפני לקוחותיה השונים, ובנוסף עתר לקבלת זכויות סוציאליות שלשיטתו מגיעות לו מהחברה, ושטרם שולמו לו.
"חבר לעולם התחתון"
"האם התובעת הניחה תשתית ראייתית מספיקה שעל בסיסה ניתן לפסוק, ברף הנדרש בדין הפלילי, כי הנתבע הוא זה שאחראי לחוסרים שנתגלו בתקבולי לקוחות, ויתרה מכך, שהוא זה שנטל לכאורה תקבולים כלשהם לכיסו בניגוד לדין?" תהה השופט השופט שגב. "התשובה לשאלות אלה היא לאו מוחלט. התובעת אף לא עמדה, למצער, ברף הוכחה נמוך יותר, כנהוג בדין האזרחי לביסוס טענתה כלפיו", כתב, ודחה לחלוטין את טענת המעילה.
מסקנת השופט הייתה שלמעט החזר הלוואה בסך 13,568 שעל הנתבע להחזיר לחברה, יש לדחות את מלוא רכיבי תביעתה. מכאן הוא ניגש לדון בתביעה שכנגד שהגיש משווק הביצים.
לדברי השופט, האיש הצליח להוכיח כי החברה הוציאה את דיבתו בפני לקוחותיה בשלוש הזדמנויות שונות. כך למשל, בשיחה שערך מנכ"ל החברה עם אחד הלקוחות אמר הראשון ביחס לנתבע שהוא "גנב ממני ומהרבה אנשים כסף". עוד סיפר המנכ"ל ללקוח שהנתבע "חבר עכשיו לאיזה מישהו הקשור לעולם התחתון", אשר "ישב בכלא על הברחת ביצים".
בשלב מסוים של השיחה הזהיר המנכ"ל את הלקוח שאם יעבוד ישירות מול הנתבע, הוא יכניס עצמו למעין מאסר במובן זה שלא יוכל להשתחרר מההתקשרות איתו. מסקנת השופט הייתה כי מדובר בהכפשת שמו של הנתבע "באופן הברור ביותר", כאשר לחברה לא עומדת הגנה כלשהי מכוח החוק.
בסיכום העניין קבע השופט שעל החברה לשלם לנתבע 50,000 שקל כפיצוי עבור הוצאת דיבתו, וכן כ-75,000 שקל נוספים עבור זכויות סוציאליות המגיעות לו ושטרם שולמו לו, כפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. עוד חויבה החברה לשלם לאיש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
הנתבע, מצדו, חויב כאמור להחזיר לחברה הלוואה בסך כ-13,500 שקל.
- ב"כ התובעת והנתבעת שכנגד: עו"ד לימור ארגוב-שנהב ועו"ד עודד אלון ממשרד וקסלר ברגמן ושות'
- ב"כ הנתבע והתובע שכנגד: עו"ד שוש ריבר
לפסק הדין המלא בתיק סע"ש 26870-10-19
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.