על רקע שידור תוכנית "חשיפה" על עזיבת אשתו ובתו של בן משפחת הפשע אריה אלפרון, עו"ד מסביר מה אומר החוק ואיך הורים יכולים למנוע חטיפה מראש
בתוכנית "חשיפה" ששודרה השבוע בקשת 12 ראינו את נטלי שבת עוזבת את הארץ עם בתו של אריה אלפרון. אין ספק כי הסיטואציה הפחידה הורים רבים שמעוניינים לדעת כיצד להבטיח את שלום ובטחון ילדיהם, שלא יילקחו מהם.
חטיפה היא הוצאת קטין מארץ מגוריו, ללא אישורו של אחד ההורים שלו קיימת הזכות, על פי דין, להסכים או לא להסכים לכך. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר כי ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. החוק קובע כי האפוטרופסות כוללת את החובה ואת הזכות לדאוג לצורכי הקטין וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו. בנוסף, החוק מגדיר את חובת ההורים לדאוג לטובת הקטין "כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין", ועל ההורים לפעול בשיתוף ובהסכמה. בהיעדר הסכמה בין ההורים, מסורה הסמכות לביהמ"ש להחליט. המשמעות היא שכל פעולה דרסטית ביחס לקטין נדרשת אישור של ההורה השני או של בית המשפט.
ישראל חתומה על אמנת האג, שקובעת כי קטין אשר הוצא מארץ מוצאו שלא כדין, יושב אליה, כאשר לעניין זה חוקק בישראל חוק האמנת האג (החזרת ילדים חטופים). ואולם, יש מקרים חריגים שבהם לא תהיה חובה להשיב את הקטין לארץ. בין החריגים לחובת ההשבה יש את טובת הקטין – שהוא שיקול מנחה של בית המשפט – וכן אי-ניצול של זכויות אותן לא מימש ההורה טרם לכן. כלומר, אם ההורה המתנגד לא קיים את הסדרי השהות שלו או שיש חשש ממשי שהחזרתו של הקטין לארץ המוצא שלו עלולה לגרום לו נזק פיזי או פסיכולוגי, הרי שבית המשפט יכול גם להורות על אי החזרת הקטין. בעניין זה חשוב להדגיש כי בית המשפט בוחן גם את תפקודו של ההורה אשר מבקש להוציא את הקטין מהארץ.
"טובת הקטין" היא מושג חברתי שמבטא את הנורמה ביחס לאופן בו יגדל הקטין, גם אם אין היא בהתאם לשיקול הדעת של הורה מסוים ולא תואמת את רצונו. מאידך, מחקרים הוכיחו שטובת הקטין היא עם הבטחת מערכת יחסים משמעותית בין הורה לילד.
כיום, ההגדרה של משמורת נעלמת אט אט מהפסיקה, אך במכלול השיקולים להגירה יש להביא בחשבון את הגדרת ההורה המשמורן ותפקודו. זאת מפני שאם תאושר ההגירה, אותו הורה יהיה משמורן על הילד באופן מלא, ואם לא תאושר הגירת הקטין, יתכן שההורה יבחר להגר בעצמו והקטין יישאר במשמורת בלעדית של ההורה שנותר בארץ.
אם השכילו ההורים להגיע להסכמות בעניין, הרי שברוב המקרים בית המשפט יאשר את ההסכמות ויאפשר את ההגירה, לא לפני שיבחן היטב כי טובת הקטין נשמרת, לרבות לעניין זהותו של הקטין, קשריו עם ההורה הנשאר בארץ והדרכים להבטחת הקשר ביניהם, הסדרת ביקורים עם ההורה שנשאר בארץ ובמידת הצורך אף קביעת מועד לחזרה. אם ישנה הסכמה של האפוטרופוסים הטבעיים של הילד, עבודתו של השופט מסתכמת בלבחון כי טובת הילד נשמרת.
הורים שמעוניינים לפתור מבעוד מועד את "כאב הראש" הזה, יכולים לעשות זאת על ידי הוצאת צו עיכוב יציאה של הקטין מן הארץ כבר בשלב מוקדם של הסכסוך, ובכך להבטיח שלא ניתן יהיה להוציא את הקטין מהארץ בלי אישור של ההורה השני או של בית המשפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.