ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין פלונים נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח'
בפסק דין מפורט, שניתן לאחרונה (7.2.2013), הסביר בג"ץ מהי תביעה עצמאית של קטינים, מתי תיחשב תביעת הגדלת מזונות כתביעה עצמאית, שאין צורך להוכיח בה שינוי נסיבות מהותי ולמי הסמכות לדון בה. להלן תמצית פסק הדין ודעתם של עורכי דין העוסקים בתחום.
במסגרת עתירה לביטול החלטת בתי הדין הרבניים (האזורי י-ם והגדול) בעניין מזונותיהם של ארבעה קטינים, דן בג"ץ בהבדל בין תביעת הורה לשינוי סכום מזונות הילדים בשל שינוי מהותי בנסיבות, לבין תביעה עצמאית של הילדים, במסגרתה מתקיים דיון ראשוני בסוגיית המזונות, מבלי להתחשב בהסכם הגירושין, ותוך חריגה מעקרון מעשה בי-דין, על פיו, לא ניתן להגיש תביעה חדשה בסוגייה שנדונה כבר וניתן בה פסק דין סופי.
הסיפור
במקרה זה, האב והאם הגיעו להסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני, במסגרתו נקבע כי מזונות הילדים יעמדו על 5,000 שקל, והאב יישא במחצית מהוצאות הרפואה והלימודים שלהם. כמו כן הוסכם, כי דירת ההורים תועבר לילדים, והאם תמשיך להתגורר בה עמם.
כשנה לאחר מכן הגיש האב תביעה להפחתת המזונות לבית הדין הרבני. בסופה הגיעו ההורים להסכמה, על פיה, בין היתר, סכום המזונות יישאר על כנו, אך יכלול גם את הוצאות החינוך. הסכמה זו אושרה, וניתן לה תוקף של פסק דין.
תביעה עצמאית או הגדלה?
בחלוף כשנה נוספת, הגישו ארבעת הילדים, באמצעות אמם, תביעת מזונות עצמאית לבית המשפט לענייני משפחה. כאמור, תביעת מזונות עצמאית מאפשרת לקטין 'לפתוח' את הסכמת ההורים, מתוך הרציונל, כי בעיצומו של מאבק הגירושין, עלולה להיפגע טובתו. תביעה זו נידונה בבית המשפט, כאילו עניין המזונות מעולם לא נדון קודם לכן.
אלא שהאב ביקש למחוק את התביעה, בטענה שמדובר בתביעה רגילה להגדלת מזונות, ומשכך הסמכות לדון בה נתונה לבית הדין הרבני. תביעת הגדלת מזונות היא תביעה שבה טוען התובע, כי התקיים שינוי נסיבות מהותי, אשר מצדיק את שינוי סכום המזונות. שינוי מהותי יכול להיות שינוי בהכנסות ההורים או שינוי ממשי בצרכי הקטינים. במקרה כזה, הסמכות לדון בתביעה נתונה לערכאה שאישרה את סכום המזונות המקורי.
לאחר שלבקשת האב, הצהיר בית הדין הרבני האזורי, כי מדובר בתביעת הגדלת מזונות, הצהרה שאושרה גם בבית הדין הרבני הגדול, מחק בית המשפט למשפחה את תביעת הקטינים. משכך, הם הגישו את העתירה הזו.
הגישה המהותית
האם תביעת הקטינים היא תביעה עצמאית למזונות או שמא תביעה להגדלת מזונות? שאל השופט יצחק עמית, בפסק דין מקיף שהבהיר את הסוגיה המשפטית המורכבת.
נקבע, כי לאור החסרונות הרבים שמעלה התביעה העצמאית, ובהם- הפגיעה בסופיות ההליך, יצירת תמריץ לפתיחת הסכמים וגרימת חוסר וודאות משפטית, כמו גם עומס על בתי המשפט, וחסרונות רבים נוספים- יש לצמצם את האפשרות להגישה.
לשם כך, יש לנקוט בגישה אותה כינה השופט "מהותית", המציבה כנקודת מוצא את ההנחה, כי בבואם לאשר הסכמי גירושין הכוללים מזונות ילדים, בוחנים בתי המשפט את עניין הקטינים, אלא אם הוכח אחרת.
לפיכך, קבע השופט, כי כאשר מוגשת תביעה לשינוי סכום מזונות, יש לבדוק בשלב הראשון האם התקיים דיון במזונות הקטינים בעת אישור הסכם הגירושין. אם התשובה חיובית- תיחשב התביעה כתביעה רגילה להגדלת מזונות. אם התשובה שלילית- יש לעבור לשלב השני, ובו תיבחן השאלה- האם הילדים קופחו בפועל.
בהתאם לגישה זו, קבע השופט, כי במקרה זה לא מדובר בתביעת מזונות עצמאית. זאת, משום שבית הדין דן במזונות הקטינים פעמיים- בפעם הראשונה כשאישר את הסכם הגירושין, ובפעם השניה כשדן בתביעת האב להפחתת המזונות.
מאחר שמדובר בתביעה רגילה להגדלת מזונות, ואלו נקבעו בהסכם שאושר בבית הדין הרבני, קבע השופט, כי הסמכות לדון בה הייתה נתונה לבית הדין הרבני, ורשאי היה להחליט כפי שהחליט.
לעמדתו העיקרית של השופט עמית, הצטרפו גם השופטים אליקים רובינשטיין וניל הנדל, אולם לאחרון היו כמה הערות מעניינות לגבי חלק מקביעותיו, בהן נטל ההוכחה וסוגיית ההתערבות בענייני משמורת.
לפיכך, העתירה נדחתה. לפנים משורת הדין, לא חויבו הקטינים והאם בהוצאות.
דעות- האם פסק הדין יסייע לייעל את הדיון בתביעות מזונות?
על מנת לקיים דיון מהותי בתביעות מזונות קטין (עצמאית או הגדלה) באופן מהיר ויעיל, ובכך להיטיב עם הילדים וההורים, עו"ד ניצה מלרן ממליצה למתדיינים ולבאי כוחם, לפעול בהתאם למבחנים והשלבים אותם מנה השופט עמית באריכות בפסק דין זה.
עו"ד גיתית נחליאל גורסת, לעומת זאת, כי "מה שיפסיק את ההתרוצצות בין הערכאות הוא האחדה של גובה מזונות הילדים שנפסקים בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט (במילים אחרות, העלאת הרף של מזונות הילדים שנפסקים בבתי הדין הרבניים)".
עו"ד איתן ליפסקר מציין כי "עמדת השופט הנדל בסוגיית נטל ההוכחה, השונה מעמדתו של השופט עמית, היא המפתח להפחתת ההתדיינויות והגדלת משקלם של ההסכמים בין הצדדים. על פי עמדת השופט הנדל, הצד אשר מבקש להתעלם מההסכם (הצד היוזם), צריך לשאת בנטל להוכיח את טענותיו. לעומתו, מדגיש השופט עמית כי הנטל רובץ דווקא על הצד המבקש להסתמך על ההסכם".
לפסק הדין בעניין פלונים נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.