לפסק הדין בעניין עזבון פלונית נ' שירותי בריאות כללית ואח'
מאת: עו"ד אופיר בן-דוד
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעת רשלנות רפואית של הורי ילדה מנוחה נגד קופת חולים כללית והמדינה. השופט אימץ את חוות הדעת הרפואיות שהגישו האחרונות וקבע כי הצוות הרפואי לא התרשל ככלל אלא ביצע את תפקידו באופן ראוי.
תינוקת שמיד עם בואה לאוויר העולם אובחנה כסובלת ממספר רב של מומים מולדים, בהם פיגור התפתחותי קשה, קטרקט בעיניים, חרשות, פגם בלב ומום במבנה כלי הדם, נפטרה בגיל 10 לערך.
הנסיבות המצערות הביאו את הורי הילדה המנוחה להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות "כללית" אשר בבעלותה נמצא בית חולים "מאיר", בו טופלה האם.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, טענו ההורים כי הם פנו לבית החולים בעקבות המלצת תחנת טיפת חלב לבצע בדיקת אקו לב עובר. לדבריהם, היה על הרופא שערך סקירת מערכות עקב חשד לתסמונת דאון, להבחין בקטרקט בעיני העובר וכן במומים שונים בלבו. אי זיהוי הפגמים במועד, מהווה, לדעתם, התרשלות מצד הצוות המטפל.
עוד נטען כי ממצאי הסקירה חייבו את הצוות הרפואי להפנות את האם לייעוץ גנטי על מנת שיוסברו לה הסיכונים הכרוכים בהריון ותינתן לה האפשרות לבחור להפסיקו.
מנגד, דחתה הכללית את טענות התובעים כלפיה והדגישה, כי הצוות הרפואי נהג בסבירות ובמקצועיות המתבקשת בנסיבות העניין. כך למשל, לא מקובל לבצע במסגרת סקירת מערכות בדיקת עיניים, כאשר ההיסטוריה המשפחתית אינה מעידה על סיכון למומי עיניים מולדים. עוד נטען כי נאמר לאם כי ישנם מומי לב שניתנים לגילוי רק לאחר הלידה.
1.4 מיליון שקל אילו היו זוכים...
השופט אהרון פרקש דחה את טענות התובעים וקבע, כי לא היתה התרשלות כלשהי מצד הרופא המטפל או הצוות הרפואי בבית החולים.
כמו כן, ציין השופט, כי גם לו היו מגלים במהלך סקירת המערכות המוקדמת את המומים עמם נולדה התינוקת המנוחה, לא היתה עומדת בפני האם האפשרות להפסיק את ההריון בשלב כה מתקדם.
עם זאת, באופן יוצא דופן, לאחר שדחה את אחריות הנתבעים ואת התביעה כולה, העלה השופט את האפשרות, כי ההורים יבקשו לערער על החלטתו. לפיכך, הוא החליט להעריך את גובה הפיצויים בגין הנזק שהיו מקבלים אילו היו זוכים בתביעה. התוצאה אליה הגיע הינה פיצוי של 1.4 מיליון שקל.
פרשנות: דילמת ביהמ"ש
פסק דין המכיל בחובו "פסק דין חלופי", למקרה שיוגש ערעור, מדגים את הדילמה בה נתון ביהמ"ש בתיקים מסובכים מעין אלו. סקירת המערכות המורחבת במקרה זה, לא היתה שגרתית, אלא נבעה מחשד סביר להריון בלתי תקין. בנסיבות אלה מצופה מרופא מומחה לבדיקות אולטרה-סאונד, ליזום ולתור בעצמו אחר הדגמת אברים וסימנים כדוגמת קטרקט, אשר יש בהם, ע"פ הידוע בספרות הרפואית, כדי להצביע על קיום מומים רבים נוספים וקשים.
טענת רופא אולטרה-סאונד מומחה, כי לא קיבל הפנייה ספציפית להדגים עדשות עיניים, ולכן לא טרח להדגים את עדשות העיניים (המהוות כידוע, סימן למומים רבים) עת מדובר בבדיקה חריגה והריון לא שגרתי - הנה טענה בעייתית הראויה לדעת הכותב, לעיון נוסף בערעור.
לפסק הדין בעניין עזבון פלונית נ' שירותי בריאות כללית ואח'
• הכותב הינו עו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית.
• המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
- ב"כ התובעים: עו"ד מ' קין ואח'
- ב"כ הנתבעים: עו"ד י' אבימור ואח', עו"ד י' סהר ואח'
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.