בית הדין לעבודה דחה את התביעה של הסייעת ואישר את שלילת הפיצויים המלאה לאחר צפייה בסרטונים מהגן. "במקום עטיפת הפעוטות ביד מלטפת, הם נזקקו להגנה ממנה"
סייעת בגן ילדים בנס ציונה פוטרה ב-2019 בשל התנהגות אלימה כלפי הפעוטות ופיצויי הפיטורים נשללו ממנה. במסגרת תביעה שהגישה נגד הגן, קבע השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד מבית הדין לעבודה בתל אביב כי אף שהתלונה נגדה במשטרה נסגרה, הסרטונים ממצלמות הגן מוכיחים ברמה הדרושה בהליך אזרחי כי נהגה כלפי הפעוטות באלימות, בזלזול ובחוסר רגישות. בכך, היא ביצעה הפרת משמעת חמורה שהצדיקה שלילת פיצויים מלאה.
הסייעת הועסקה בגן "לגדול בטבע" בנס ציונה מאוגוסט 2017. באפריל 2019 היא פוטרה מעבודתה לאחר שתועדה במצלמות הגן מתנהגת באלימות כלפי הפעוטות. בין היתר, היא נצפתה גוררת פעוט מהזרוע בגסות, זורקת נעל על ילדה, דוחפת ילד ומכה ילד אחר בכפית על היד.
כשנה לאחר מכן, אחרי שהתיק שנפתח נגדה במשטרה נסגר בשל "חוסר ראיות", היא הגישה תביעה נגד הגן ובעליו בטענה לפיטורים לא חוקיים. בתביעה היא טענה בין היתר כי הייתה עובדת מסורה ומעולם לא נהגה באלימות כלפי הילדים, וסגירת התלונה מוכיחה זאת. עוד היא הוסיפה כי בעל הגן הוציא עליה לשון הרע כשסיפר להורים ולצוות שפוטרה משום שהיא אישה אלימה. היא עתרה לפיכך לפיצויי פיטורים, פיצויים על לשון הרע וזכויות סוציאליות בסכום של כ-179 אלף שקלים.
מטעם הגן נטען כי התובעת פוטרה ופיצויי הפיטורים נשללו ממנה כדין, לנוכח התנהגותה כלפי הילדים. עוד נטען כי התובעת היא זו שדיווחה להורים על החשדות נגדה במסרון ווטסאפ ששלחה בקבוצה של הגן.
בנוסף, הוגשה מטעם הגן תביעה נגדית של 450 אלף שקלים בטענה שהתובעת הכפישה את הגן בעקבות פיטוריה וגרמה לסגירתו. עוד התבקש בית הדין לעבודה להחזיר לגן את פיצויי הפיטורים שנצברו לתובעת בקופת הפנסיה.
הפרת אמון בוטה
השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד כי הסרטונים לא משאירים מקום לספק בדבר התנהגותה האלימה של התובעת. הוא ציין כי אין כל רלוונטיות לכך שהתלונה נגדה נסגרה בשל החלטת הפרקליטות בתחום הפלילי, שכן הסרטונים שהוצגו הוכיחו ברמה הנדרשת בהליך האזרחי שהתובעת ביצעה הפרת משמעת חמורה.
"בסרטונים שהונחו לפנינו", נכתב, "התובעת נצפתה נוהגת באלימות בפעוטות חסרי הישע שהופקדו בידיה, בחוסר סבלנות, ללא רגישות ואמפתיה, בזלזול ובחוסר אכפתיות ובמקום עטיפת הפעולות ביד מלטפת, הם נזקקו להגנה ממנה".
השופט קבע כי בהתנהלותה הפרה הסייעת באופן בוטה את האמון שנתנו בה המעסיקים שלה והורי הילדים והתנהלותה הצדיקה את הפעלת הסנקציה של שלילת פיצויים מלאה. כמו כן, קיבל השופט את תביעת הגן להחזר פיצויי הפיטורים שהופקדו לה בקופת הגמל.
השופט דחה גם את תביעתה לפיצויי לשון הרע לאחר שקבע כי לא הוכיחה שנאמרו או נכתבו עליה דברים שנחשבים ללשון הרע.
עם זאת, השופט פסק לה 1,583 שקלים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הפסקת העבודה עבור דמי מחלה ודמי הבראה שהגיעו לה עבור תקופת עבודה. כמו כן, הוא דחה את התביעה הנגדית מאחר שלא הובאו נתונים שמראים כי הגן נסגר בשל התנהגותה או שפרסמה עליו לשון הרע.
לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בתיק סע"ש 5815-05-20
עו"ד מאיה אריאלי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.