לאחרונה אושרו תיקוני חוק חשובים להגנה על זכויות של עובדים לאור המלחמה. מה זה נותן, למי, והאם צריך לשלם למי שלא מגיע לעבודה?
לפני כשבועיים (27.11.2023) אישרה מליאת הכנסת תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל). עיקר התיקון אוסר על פיטורי עובדים שפונו או התפנו מבתיהם לאור המלחמה וכן אוסר על פיטורי שבויים, נעדרים ובני משפחותיהם. בנוסף אישרה המליאה תיקון לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי על מעסיק להמשיך ולהפקיד לקופת גמל של נעדרים וחטופים בכדי לשמור על זכויותיהם הפנסיוניות והכול במימון ושיפוי המדינה.
הגנה כפולה
התיקון לחוק למעשה הוסיף הגנה מפני פיטורים לקבוצות עובדים נוספות אשר עד עתה לא זכו להגנה הכה חשובה. עד כה, ההגנה מפני פיטורים התייחסה רק להורה לילד קטין (בן פחות מ-14 או בן פחות מ-21 עם צרכים מיוחדים) שנשאר בביתו לצורך הטיפול בקטין. כעת, חידדה הוראת השעה כי ההגנה תחול גם במקרה בו ניתנה הודעה מהרשות המקומית על סגירת המוסד החינוכי של הקטין – כולל צמצום חלקי של שעות הפעילות. עם זאת חשוב להבהיר כי ההגנה הייתה ועודנה ניתנת להורה אחד בלבד.
לרשימת העובדים המוגנים מפני פיטורים נוספו עובדים שהתפנו מאחד היישובים המפורטים בהוראת השעה, עובדים שהם נעדרים או חטופים בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ועובדים שהם הורים או בני זוג של נעדר או חטוף.
הגנה נוספת שהורחבה בתיקון היא לעובד שנעדר מעבודתו לצורך טיפול בילדו הקטין עקב שירות המילואים של בן הזוג או הורהו השני של הקטין, כאשר למונח "שירות" התווספו הורים העובדים כשוטרים, סוהרים, עובדי שב"כ ומוסד, חברי ארגון עזר לפי חוק ההתגוננות האזרחית ועובדים בגוף הצלה כהגדרתו בפקודת המשטרה כמו מד"א וכבאות והצלה.
שימו לב כי ההגנה היא כפולה: לא רק שהעובדים המנויים לעיל מוגנים מפני פיטורים אלא שבנוסף המעסיק מחויב לשמור עבורם על כל הזכויות תלויות הוותק, בין היתר לטובת חישוב פיצויי פיטורים וצבירת ימי חופשה.
ומה לגבי תשלום לעובדים?
במקביל לכך ביצעה מליאת הכנסת תיקון חשוב נוסף בחוק הביטוח הלאומי, במסגרתו נקבע כי מעסיק של עובד שהוא חטוף או נעדר ויש לו קופת גמל, ימשיך להפריש את הכספים לקופת הגמל של העובד על מנת לשמור על זכויותיו הפנסיוניות. מעסיק שיבצע את ההפרשות יקבל החזר שימומן באמצעות אוצר המדינה.
לעומת זאת, התיקון אינו מתייחס לחובת המעסיק לתשלום שכר בתקופת ההיעדרות. ואולם, רשות המיסים קבעה מנגנון פיצויים למעסיקים אשר כן ישלמו שכר לעובדיהם חרף היעדרותם במקרים מסוימים.
הסנקציה למעסיקים
הוראה חשובה ביותר שנוספה במסגרת התיקון האמור היא ההוראה העונשית שתחול על מעסיק אשר יפר את הוראות השעה. נקבע כי הפרת איסור הפיטורים תגרור קנס של עד 29,200 שקל למעסיק ובסך של 14,400 שקל לנושא משרה בחברה, וזאת בנוסף להרשעה פלילית. הוראה זו תחול רק על הפרות שיבוצעו החל ממועד כניסת התיקון לתוקף (27.11.2022).
נקודה נוספת שחשוב לדעת היא שבמסגרת התיקון נקבע שהוראת השעה חלה רטרואקטיבית החל מ-7.10.2023, והיא הוארכה עד ל-7.1.2024.
אין ספק שמדובר בתיקון חשוב ומבורך להוראת השעה המביא הגנה רחבה על עובדים רבים שלא נלקחו בחשבון בהוראה הראשונית, בתקופה בה כולנו נאלצים להתמודד עם סוגיות משפטיות שלא חשבנו שנצטרך להתמודד איתן.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.