עורך הדין שימש כנאמן של חברה שהייתה בבעלות אזרחית בריטניה. לאחר ששקע בחובות נטל כספים ממכירת פנטהאוז ששייך לחברה לכיסו
השופט יהודה גייפמן קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברת נדל״ן נגד עורך דין ששימש נאמן שלה. בפסק הדין נקבע כי הנתבע, עו״ד מנחם פרנקל, שקע בחובות וכדי לכסות אותם מכר פנטהאוז ששייך לחברה ללא הסכמת בעלת המניות שלה. את התמורה, 3.3 מיליון שקל הוא שלשל לכיסו. טענות הנתבע כי בעלת המניות הסכימה להעניק לו הלוואה בסך 2 מיליון שקל ושכ״ט עו״ד בסך 1.3 מיליון שקל נדחו מחוסר הוכחה.
ב-2008 אזרחית בריטניה בשנות ה-80 לחייה, בעלת המניות היחידה בחברה שהחזיקה קרקעות בחולון, פנתה לנתבע כדי שייצג אותה בעסקת קומבינציה שביקשה לבצע באחת הקרקעות. היא הסמיכה אותו לפעול כנאמן של החברה בכל פעולה הקשורה לחברה ולמקרקעין, לרבות גבייה והחזקת כספים המגיעים לחברה.
בסופו של דבר בעלת המניות הייתה אמורה לקבל במסגרת העסקה שלוש דירות, מתוכן שתי דירות קטנות ודירת פנטהאוז. שתי הדירות הקטנות נמכרו ב-2010.
החברה טענה כי ב-2012 מכר הנתבע את הפנטהאוז ללא ידיעת והסכמת בעלת המניות (שנפטרה בינתיים) תמורת 3,350,000 מיליון שקל והעביר את הכסף לכיסו הפרטי.
לדברי החברה, הנתבע זייף מסמכים ובין היתר חתם על פרוטוקול החברה בו אושרה מכירת הפנטהאוז כמנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון מבלי שקיבל מינוי כזה.
הנתבע טען כתגובה כי בעלת המניות הסכימה להלוות לו מתוך כספי המכירה 2 מיליון שקל. 1.3 מיליון שקל נוספים שולמו לו כשכר טרחה בגין הייצוג של החברה בעסקה ובביצועה.
חובות כבדים
השופט יהודה גייפמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי על פי חומר הראיות הנתבע שלח ידו בכספי החברה ונטל שלא כדין 3,315,155 שקל מכספי החברה.
לקביעת השופט, בעלת המניות לא נתנה הלוואה של כ-2 מיליון שקל מכספי החברה לנתבע וגם לא הסכימה שהוא יטול כ-1.3 מיליון שקל כשכר טרחה.
הוא ציין כי הנתבע הודה בחקירתו כי בתקופה שקדמה למכירה הוא היה בחובות כבדים של 2 מיליון שקל והוצאה נגדו התראת פשיטת רגל. המשך ההליך היה עלול להביא לשלילת רישיון עורך הדין ממנו ולפגוע באפשרותו להתפרנס.
עוד עלה מחומר הראיות כי במועד המכירה בעלת המניות הייתה במצב בריאותי מאוד לא טוב. גרסת הנתבע כי היא נתנה לו הסכמה בעל פה בטלפון שאפשרה לו ליטול את שכר הטרחה וההלוואה ללא ידיעת ילדיה ובתה שהתגוררה עמה בדירה וטיפלה בה, ללא תיעוד בכתב, וללא קביעת מועדים להחזר ההלוואה, אינה סבירה.
השופט הוסיף כי מטרתה של משפחת המנוחה בעסקת הקומבינציה הייתה לממן את הבניה בשלב הראשון באמצעות הלוואה מהבנק ובשלב השני להחזיר את ההלוואה באמצעות מכירת 2 הדירות הרגילות כך שבסופו של דבר הפנטהאוז יישאר בבעלות המשפחה. הנתבע בפעולותיו מנע מהם את האפשרות להותיר את הנכס בידם.
בסופו של דבר חייב השופט את הנתבע לשלם לחברה 3,315,155 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 80,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד אופיר צברי, עו"ד עמרי אנדורן
עו״ד עזרא גולדמן
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.