עב 2513/00 זריפה ענת נגד מדינת ישראל-משרד האוצר
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את תביעתן של קלדניות במשרד האוצר אשר הועסקו באמצעות חברת כוח אדם להכיר בהן כעובדות מדינה. נקבע, כי אין לאפשר למדינה לעקוף באמצעות מיקור חוץ( Outsourcing ), הגנות שנותן משפט העבודה לעובדיה.
כאשר מדובר בתבנית העסקה משולשת (עובד, מעביד וחברת כח אדם), הדרך לזיהויו של המעסיק היא באמצעות ניתוח המסכת העובדתית הרלוונטית. נקבע, כי בהסדרי העסקה מסוג זה, בהם מעורב צד שלישי, בנוסף לעובד ולמשתמש בעבודתו, הנחת המוצא היא כי העובד והמשתמש הם הצדדים האמיתיים לחוזה העבודה. בנסיבות אלה, העיסקה הפורמאלית שבין המזמין לקבלן אינה מעידה בהכרח על זהות המעסיק האמיתי.
הצדדים האמיתיים לחוזה העבודה ייקבעו על סמך סימני ההיכר כפי שנקבעו בפסיקה, ובין היתר כיצד ראו הצדדים את ההתקשרות; מי קיבל את העובד לעבודה; מי קובע את תנאי ההתקבלות; מי משבץ בעבודה; מי נושא בתשלום השכר; ועוד.
במקרה הנדון, כפות המאזניים נוטות לכיוון קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הקלדניות לבין המדינה. זאת, כיוון שבנסיבות העניין, נוצרו למעשה שני מעמדות של קלדניות - אלו המועסקות ע"י המדינה, ואלו המועסקות ע"י חברת כוח אדם. כך, למרות שמדובר באותה עבודה, בה הן מועסקות במשך שנים רבות, עובדות חברת כוח האדם זכאיות לסל זכויות מצומק לעומת עובדות המדינה.
נקבע, כי מועד הגשת התביעה לבית הדין הוא המועד הקובע שהחל ממנו יש לראות את המדינה כמעסיקתן של התובעות.
עב 2513/00 זריפה ענת נגד מדינת ישראל-משרד האוצר
למדור עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.