הרוכשת סיפרה שקנתה את הדירה למגורים, אך נאלצה למכור אותה בגלל חילוקי דעות עם אביה. פקיד השומה, לעומתה, גרס שמדובר בעסקה מסחרית החייבת במס הכנסה. עמדתו התקבלה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישו אב ובתו על חיובם במס בשל רווח שהגיע לידם ממכירת דירה בת"א – בסך 600 אלף שקל – ארבעה חודשים בלבד אחרי קנייתה. השופט הרי קירש קיבל את טענת פקיד השומה לפיה לא מדובר ברכישת דירה למגורים אלא בעסקה בעלת אופי מסחרי, הגוררת חיוב במס.
במוקד ההליך ניצבה דירת שלושה חדרים ושתי מרפסות, הממוקמת ברחוב בן יהודה שבצפון הישן של תל אביב. מדובר בנכס אותו קיבלה בזמנו אישה מסוימת בירושה, אותה פגש המערער במהלך התמחותו אצל עורך הדין שטיפל בהעברת הירושה. לטענתו, משנודע לו שהיורשת מעוניינת במכירת הנכס הוא פעל למכירתו לבתו, מתוך מחשבה שמדובר בדירה התואמת לצרכיה.
כך יצא שבמאי 2013 חתמה הבת, שהייתה אז בת 18, על הסכם לרכישת הדירה תמורת 1.2 מיליון שקל. ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן, בספטמבר 2013, נמכרה הדירה ב-1.8 מיליון שקל, כלומר ברווח עצום של 600 אלף שקל (50% תשואה). בשלב מסוים קבע פקיד השומה שהלכה למעשה לא מדובר ברכישה למטרת מגורים אלא ב"עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי" הגוררת חבות במס.
מכאן הערעור שהגישו האב ובתו למחוזי באוקטובר 2021. לטענתם, הרקע למכירה הזריזה הוא חילוקי דעות בקשר לערבות האב למשכנתה. נטען כי האב גילה שבן הזוג של בתו, עמו היא עתידה לגור בדירה, מבוקש במדינה מסוימת בשל עבירה חמורה שביצע. בעקבות זאת האב חזר בו מכוונתו לערוב למשכנתה, מה שאילץ את הבת למכור את הדירה. המסקנה מהסיפור, לשיטת המערערים, היא שהדירה נרכשה למטרת מגורים כך שאין מקום למיסוי הרווחים שהתקבלו ממכירתה.
פקיד השומה, לעומתם, עמד על טענתו כי הרוח החיה מאחורי העסקה הוא האב, אשר קנה את הדירה לצרכים מסחריים, ויש לשלם בגינה מס.
לא בדקה את הדירה
השופט קירש דחה את גרסת האב ובתו ביחס לסיבת מכירת הדירה. לדבריו, לא הוכח שגילוי האב על הסתבכותו הפלילית של בן הזוג אירע דווקא בתקופה שבין קניית הדירה למכירתה. יתרה מכך, גם לא הוכח שסיבה זו דווקא הייתה המניע למכירת הדירה. מעדות הבת עלה כי פער הגילאים הגדול בינה לבין החבר שלה – עשר שנים – הוא שהפריע לאביה.
נסיבות נוספות שהקשו על קבלת גרסת המערערים לפיה הדירה נרכשה למטרת מגורים הייתה שהבת, לכאורה הרוכשת האמיתית, כלל לא הגיעה לראות את הנכס ולהתרשם ממנו לפני הקנייה. יתרה מכך, היא הייתה אז בת 18 ועמדה לפני הגיוס לצה"ל, ואישרה בעדותה בבית המשפט כי לא חיפשה באותה תקופה דירה אחרת לגור בה.
אינדיקציה נוספת לכך שמדובר בעסקה בעלת אופי מסחרי נמצאה, לדברי השופט, בעובדה שהאב – שאין מחלוקת כי היה מעורב ברכישת הדירה – הינו בעל ניסיון עשיר בתחום הנדל"ן. בפסק הדין צוין שהאב שימש בעברו כבעלי משרד תיווך, ארגן קבוצות רכישה ואף התמחה באותה עת במשרד עורכי דין העוסק בעסקאות נדל"ן, אליו הצטרף בהמשך כשותף.
נוכח הנסיבות קבע השופט שיש לקבל את עמדת פקיד השומה לפיה מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי החייבת במס.
האב ובתו חויבו בהוצאות בסך 7,500 שקל.
- ב"כ הבת: עו"ד ינון ישי
- ב"כ פקיד השומה: עו"ד הגר אסף (פמת"א אזרחי)
- ב"כ האב: לא צוין
עו"ד יהושע (שוקי) ג'אנה
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.