המפקחת על המקרקעין מצאה שבעל הדירה קופח ביחס לשאר דיירי הבניין. היא קבעה שעל בעלי הדירות שקיבלו יותר לפצות אותו כתנאי להנעת הפרויקט
ניצחון לדייר שסירב לשתף פעולה עם תמ"א 38 בשל חוסר שוויון: המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין בתל אביב, דגנית קציר-ברין, קבעה לאחרונה שעל בעלי הדירות שהכי מרוויחות מהפרויקט להריסת המבנה ובנייתו מחדש, לשלם לסרבן 249 אלף שקל כתנאי להתחלתו. עוד נפסקו לטובתו הוצאות משפט בסך 33 אלף שקל.
11 התובעים ו-2 הנתבעים הם בעלי דירות בבניין הממוקם ברחוב משה שרת בתל אביב, שנבנה בשנות השישים המוקדמות. במהלך 2019 התקשרו רוב בעלי הדירות עם חברה יזמית בהסכם תמ"א 38 להריסת המבנה ובנייתו מחדש, תוך הכפלת מספר הדירות ומתן תמורות לבעלי הדירות הקיימים. בעוד שהתובעים תמכו בפרויקט, שני בעלי דירות מיאנו לחתום על הסכם התמ"א ומכאן התביעה שהוגשה נגדם באמצעות עו"ד הדר דוד ועו"ד שמעון מרשה חגית.
במהלך המשפט ביקשו תומכי הפרויקט לאשר הסכם פשרה אליו הגיעו עם אחת מהנתבעים. ואולם הנתבע הנוסף, אותו ייצג עו"ד חן רואימי, התנגד להסכם הפשרה בטענה שהוא מופלה לרעה ביחס לשאר בעלי הדירות. כך למשל טען האיש, עולה מבלגיה בשנות השמונים לחייו, כי הדירות העורפיות קיבלו מרפסות הגדולות פי 2 יותר מדירות החזית (בהן נכללת דירתו).
מנגד טענו תומכי הפרויקט כי התנגדותו אינה סבירה, וכי המשך מגוריהם בבניין הרעוע וחסר הממ"דים מעמיד אותם בסכנה מוחשית. לשיטתם, יש לאשר את הפרויקט חרף התנגדות האיש.
איזון כספי
המפקחת קציר-ברין הדגישה שאין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לנחיצות חיזוק הבניין וחשיבות הפרויקט. עיקר המחלוקת, כך לדבריה, נעוץ בטענות הדייר בדבר חוסר השוויון בתמורות.
ואכן, המפקחת הגיעה בסופו של יום למסקנה לפיה הדייר קופח ביחס לשאר בעלי הדירות. לדבריה ההטבות שמקבלים כלל בעלי הדירות מהפרויקט שוות ערך ל-460.13 מ"ר. בחלוקה ל-13 דירות יוצא שכל בעל דירה אמור לקבל תוספת שוות ערך ל-35.39 מ"ר. אלא שלדברי המפקחת, בפועל חלק מהדירות מקבלות תוספת גדולה יותר.
כך למשל, אחת הדירות עתידה לקבל במסגרת הפרויקט הטבות שוות ערך ל-41.89 מ"ר בעוד דירה אחרת נמצאה זכאית ל-47.35 מ"ר. מניתוח הממצאים עלה, לדברי המפקחת, שהדייר אכן הופלה בעניין התמורות באופן שיש לפצות אותו בסכום השווה ערך ל-4.15 מ"ר.
"ייאמר מיד", הדגישה המפקחת, "איני סבורה כי יש בהיעדר השוויון כדי להוביל למסקנה לפיה יש לדחות את התביעה שכן קיימת חשיבות לביצוע פרויקט לחיזוק מפני רעידות אדמה ואין ספק כי דירתו של הנתבע תושבח כתוצאה ממנו בצורה משמעותית. את חוסר השוויון בתמורות ניתן וצריך לאזן מבחינה כספית. לכן מצאתי לאשר את הפרויקט בתנאי שהנתבע יהא זכאי לפיצוי".
לפי חישוב של 60 אלף שקל לכל מטר רבוע, קבעה המפקחת כי הפיצוי שעל הדייר לקבל כתנאי לאישור הפרויקט יועמד על 249 אלף שקל (60,000X4.15). היא קבעה שהפיצוי ישולם על-ידי בעלי חמשת הדירות ה"נהנות" ביותר מאישור הפרויקט, כלומר אלה המקבלות את ההטבות הגדולות ביותר ביחס לשאר.
עוד פסקה המפקחת לטובת הדייר את ההוצאות שהוציא לטובת ההליך ואת שכר הטרחה ששילם לעורכת דינו, בסך כולל של 33 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד הדר דוד ועו"ד שמעון מרשה חגית
- ב"כ הנתבע: עו"ד חן רואימי
לפסק הדין המלא בתיק מס' 5/1266/2021
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.