התובע אפשר לאחיו ואשתו לגור בחינם בביתו ואף התחייב לחלוק עמם ברווחים לאחר מכירתו. לאחר שהשניים התגרשו, האישה השתלטה על הבית וטענה שהוא שלה.
בית המשפט למשפחה בבאר שבע קיבל באחרונה את תביעת האח לפינוי גרושתו של אחיו מביתו, וחייב אותה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל. השופט בן שלו דחה את גרסת הגרושה כאילו הבית שייך לה ולבעלה לשעבר, ונרשם על שם אחיו כדי להבטיח אותו מנושיהם.
לפי התביעה, האח רכש את הבית ב-2006. 3 שנים לאחר מכן אחיו ואשתו נקלעו למצוקה כלכלית והוא חש לסייע להם – באמצעות גיבוש הסכם ממון שבו הוא מצהיר כי הוא מאפשר להם לגור בביתו למשך 3 שנים ללא תשלום דמי שכירות, ויחלוק עמם בתמורה ברגע שימכור את הבית. הסכם הממון אושר על ידי בית המשפט למשפחה וקיבל תוקף של פסק דין.
בשלב מסוים בני הזוג הסתכסכו. הבעל עזב את הבית ואילו אשתו המשיכה לגור בו – גם אחרי שחלפו שלוש שנות החסד שהעניק לה אחיו.
במרץ 2013 בני הזוג התגרשו סופית ובעל הבית הגיש תביעה לפינוי גרושתו של אחיו מהנכס. בתביעה הוא טען כי בחלוף 3 שנים מאז ההסכם היא נחשבת ל"פולשת", ובין היתר ביקש גם לאכוף את הסכם הממון כדי שיוכל למכור את הבית.
אחיו, הגרוש, הצטרף לתביעתו אך מנגד האישה טענה כי ההסכם נערך למראית עין בלבד ובפועל הנכס שייך לה ולבעלה לשעבר במשותף.
האישה טענה כי בתקופה שבה נחתם ההסכם לגרוש שלה היו הרבה חובות והוא ביקש להעביר את הבית על שם אחיו כדי להסתיר אותו מהנושים. לטענתה, בזמנו שני האחים "לחצו עליה" לחתום על ההסכם, וכעת הם עושים נגדה יד אחת כדי לסלק אותה מהנכס שלא כדין.
אך השופט שלו סבר כי טענותיה אינן קונקרטיות וכי הראיה היחידה שהציגה כדי להוכיח את טענת הבעלות – חתימות שלה ושל הגרוש על תשריט הבית עליו – אינה מוכיחה כי הבית אכן שלהם.
גרסה "מתפתחת"
השופט ציין בנוסף כי גרסתה ו"התפתחה" ככל שהמשפט התקדם – מה שמערער את אמינותה. כך למשל, בתחילה טענה שהאחים לחצו עליה לחתום ובהמשך כבר הקצינה וטענה ש"איימו עליה".
לעומת זאת, השופט סבר שדווקא גרסת בעל הבית, שמכיר בהסכם ולא מנסה להתחמק ממנו, מראה כי לא מדובר במזימה, וכי בזמנו הוא באמת רצה לסייע לבני הזוג כשהיו בקשיים כלכליים.
גרסתו, הוסיף השופט, אף נתמכה בראיות רבות, ביניהן פרוטוקול הדיון שנערך בקשר להסכם בבית המשפט למשפחה, המעיד על כך שהאישה חתמה על ההסכם מתוך הבנה מלאה ומרצון חופשי, ללא לחץ או איומים מצד מי מהאחים.
לגרסת בעל הבית הצטרפה גם גרסת אחיו – שגם היא גובתה מסמכים המעידים כי האישה הכירה בהסכם הממון כשהיה לה נוח, ובהליך פשיטת רגל שהתנהל נגדה היא השתמשה בו כדי להוכיח שהבית לא שלה.
נוכח כל האמור, השופט שלו קיבל את תביעת הגרוש ואחיו לאכיפת הסכם הממון, והורה בין היתר על סילוק ידה של האישה מהנכס תוך 30 יום. האישה חויבה בהוצאות משפט של 10,000 שקל לכל אחד מהאחים.
- ב"כ התובעים: עו"ד מקרקעין, אייל בר - קיימה; דוד גולן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רונן דינצ'י
עו"ד אולגה ליכטר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.