הרוכשים קיבלו את הדירה באיחור של ארבעה חודשים מכיוון שהשוכרת, אם חד הורית לשלושה, סירבה להתפנות. המוכרים חויבו בפיצוי המוסכם והשוכרת חויבה לשפות אותם במלוא הסכום
השופט אבישי רובס קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שרכשו דירה בחיפה וקיבלו אותה באיחור בשל סירובה של השוכרת להתפנות. בפסק הדין נקבע כי המוכרים אחראים לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם בשל העיכוב במסירה. במקביל התקבלה הודעת צד שלישי שהגישו המוכרים נגד השוכרת והיא חויבה להשיב להם את מלוא הפיצוי. השופט דחה את טענת השוכרת כי הובטחה לה אופציה, וקבע שהיא ידעה שעליה לפנות את הנכס מספיק זמן מראש.
בתביעה סיפרו הרוכשים שבפברואר 2018 רכשו מהנתבעים דירה בחיפה. לדבריהם, הנתבעים התחייבו לגרום לפינוי הדירה עד למועד המסירה, שכן היא הייתה מושכרת. בדיעבד התברר להם שהנתבעים הסתירו מהשוכרת את העובדה שהדירה נמכרה והתכוונו ליידע אותה בעניין רק סמוך למועד מסירת החזקה בדירה.
למרות זאת במהלך חודש מרץ 2018 יצרה השוכרת קשר עם הרוכשים וביקשה שיאפשרו לה להמשיך להתגורר בדירה גם לאחר ינואר 2019, אולם הם הבהירו לה שלא יוכלו לעשות כן.
התובעים הוסיפו כי הדירה לא נמסרה לידיהם במועד ודרשו את הפיצוי המוסכם, 171,000 שקל, בתוספת ריבית והצמדה.
הנתבעים טענו שלא יכלו לצפות את העובדה שהשוכרת תסרב להתפנות בתום תקופת השכירות.
הם הוסיפו כי עשו כל שביכולתם על מנת לפנות את הדירה ומיהרו להגיש תביעת פינוי נגד השוכרת כבר בתחילת ינואר 2019. הדיון בתביעת הפינוי התקיים כחודשיים לאחר מכן ובתום שמיעת הראיות, בעצת בית המשפט, הסכימה השוכרת לפנות את הדירה בסוף חודש אפריל 2019.
במקביל הגישו הנתבעים הודעת צד שלישי נגד השוכרת.
השוכרת טענה כי הנתבעים הסתירו ממנה את העובדה שהדירה נמכרה. היא הוסיפה כי קיים בהסכם סעיף אופציה לשנה, בתאום מראש, והנתבעים התחייבו כלפיה שהשכירות תהיה ל-5 שנים.
חוסר תום לב
השופט אבישי רובס מבית משפט השלום בחיפה קבע שלפי חומר הראיות, בזמן אמת, השוכרת הייתה מודעת לכך שהסכם השכירות לא כולל אופציה להארכת תקופת השכירות.
מנגד, הוא קיבל את עמדת השוכרת, לפיה ביקשה לשכור את הדירה לתקופה ארוכה משנה. השוכרת היא אם לשלושה ילדים שהתגרשה זמן קצר לפני כן. היא חיפשה דירה מתאימה בקרבת בית הספר של ילדיה וטווח השכירות היה גורם חשוב בעיניה.
השופט הוסיף כי משעה שהנתבעים היו מודעים לרצונה של השוכרת לשכור את הדירה לתקופה ארוכה, ראוי היה שידגישו בפניה במפורש במהלך המשא ומתן את האפשרות שהדירה תימכר במהלך תקופת השכירות.
זאת ועוד, הנתבעים לא הודיעו לשוכרת על מכירת הדירה ושמרו זאת לרגע האחרון כדי להעמידה במצב של חוסר ברירה. התנהלותם זו מהווה חוסר תום לב בקיום החוזה.
עם זאת, השופט קבע כי הוכח שהשוכרת גילתה מאחד השכנים שהדירה נמכרה כבר באפריל 2018, כך שהיו לה 8 חודשים מלאים לתכנן את הפינוי. עובדה זו מנתקת את הקשר הסיבתי בין מחדלי הנתבעים.
בסיכומו של דבר קבע השופט כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא מסרו את החזקה בזמן והם חייבים בפיצוי המוסכם. במקביל, התקבלה ההודעה לצד שלישי נגד השוכרת ותהשיב לנתבעים את הפיצוי בו חויבו, סך של 179,583 שקל.
הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ״ט בסך 25,000 שקל. השוכרת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 6,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד מיכאל צ'רטוק
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.