שופטת לאדריכל: העבר ליזמית חומר תכנוני שערכת עבורה

היזמית שכרה את שירותי האדריכל לצורך תכנון תמ"א 38 למבנה לשימור בת"א, אך לטענתה הוא היה לא מקצועי וברצונה להחליפו. העברת החומר הותנתה על-ידו בכסף

בית משפט השלום בתל אביב הורה לאחרונה לאדריכל, שהושכר לצורך תכנון תמ"א 38 במבנה לשימור בעיר, להעביר את החומר התכנוני שערך ליזמית האחראית על הפרויקט, אחרי שזו טענה כי ברצונה להחליפו עקב חוסר מקצועיות מצדו. על רקע טענת היזמית שאם תידחה בקשתה לצו אשר יחייב את העברת החומר אליה, הפרויקט כולו עלול לרדת לטימיון, קבעה סגנית הנשיאה אפרת בוסני שהכף נוטה לטובתה.

המבקשת הינה יזמית פרויקט תמ"א 38, המתוכנן לגבי מבנה קיים לשימור הממוקם ברחוב בלפור 16 שבתל אביב. במרץ האחרון התקשרה היזמית עם המשיב, אדריכל במקצועו, בהסכם לביצוע תכנון אדריכלי של הפרויקט תמורת 362,700 שקל.

בבקשה שהגישה היזמית לבית המשפט בחודש שעבר, היא סיפרה שהתנהלות האדריכל בפועל הייתה מתחת למצופה. לטענתה הוא פעל בחוסר מקצועיות, עבד בקצב איטי, סיכל את האפשרות להגשת בקשת היתר לפרויקט ואף דרש כספים נוספים שלא הגיעו לו, כתנאי להמשך עבודתו.

היזמית, שטוענת כי כבר שילמה לאדריכל 40% מהתמורה המוסכמת, פנתה אליו בדרישה לקבל את כל החומר התכנוני שערך באופן שיאפשר לה להעביר את הטיפול בתכנון לאדריכל אחר, אלא שהוא סירב תוך שהתנה את הסכמתו בקבלת תשלום נוסף. במצב שנוצר היא עתרה לחייב אותו להעביר אליה את החומרים, תוך שהתריעה כי אם בקשתה תידחה, הפרויקט כולו עלול לרדת לטימיון.

לעומתה טען האדריכל שהבקשה אינה אלא ניסיון של היזמית להימנע מתשלום התמורה המוסכמת, ולהשתמש בתכנון שביצע מבלי לשלם עבורו, תוך פגיעה בזכויות היוצרים שלו. לדבריו, הוא יסכים להעברת החומר רק בתמורה ל-76,835 שקל נוספים שהיזמית תשלם לו.

"עלולה להינזק במיליונים"

בראשית החלטתה ציינה השופטת בוסני שהאדריכל לא התייצב לדיון בבקשה, ואף לא שכר עורך דין לצורך הגנתו. ברוח זו, ציינה, הוא גם נמנע מהתייחסות מפורשת לטענות שהעלתה היזמית בבקשתה, תוך שהסתפק בהכחשה כללית וגורפת.

בנסיבות אלה פסקה השופטת שלא ניתן לשלול מראש כי הסיכוי לקבלת התביעה העיקרית – להכריז שביטול ההסכם על ידי היזמית נעשה כדין – הוא אפסי. מכיוון שסיכויי התביעה הם פרמטר חשוב בבחינת בקשה לסעד זמני, יוצא שהכף נוטה בהיבט זה לטובת היזמית.

אשר לשאלה למי שייכות זכויות היוצרים בחומר התכנוני – לאדריכל שערך אותו, או ליזמית ששילמה עבורו – קבעה השופטת שבשלב זה קשה לענות עליה, וכי היא תתברר במסגרת ההליך העיקרי. לדבריה, ההסכם בין הצדדים "שותק" בשאלה זו.

השופטת הוסיפה כי גם "מאזן הנוחות" נוטה לטובת היזמית, שאם לא יימסר לה התיעוד התכנוני היא עלולה להינזק במיליוני שקלים. זאת בשל החשש שקבלת ההיתר והפרויקט כולו יסוכלו.

"ממכלול נסיבות אלה ובאיזון הראוי, הכף נוטה לטובת המבקשת", סיכמה השופטת. בהתאם לכך היא קבעה שהיזמית תפקיד לקופת בית המשפט ערובה בסך 20,000 שקל להבטחת נזקי האדריכל, והוא מצדו חויב למסור לה את החומר התכנוני תוך עשרה ימים.

נוכח התוצאה, האדריכל חויב לשלם ליזמית הוצאות בסך 10,000 שקל.

• ב"כ היזמית: עו"ד פנטילט

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.