החייב טען שהעירייה התעכבה בגבייה ובינתיים החוב תפח למאות אלפי שקלים. אבל רשמת ההוצאה לפועל קבעה שממש לא מגיע לו פרס על כך שהתחמק מתשלום במשך שנים
רשמת לשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב מור קרמר דחתה לאחרונה בקשה של חייב לסגור תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו בגלל חוב ארנונה על חנות, בטענה שהעירייה התעכבה בגבייה וגרמה לתפיחתו מכ-70 אלף שקלים לכ-230 אלף שקלים. בהחלטה נקבע כי העירייה נקטה בכל ההליכים האפשריים בהתחשב בקשיים שהערים עליה החייב שברח לחו"ל ועד היום לא שילם אפילו את הקרן, וודאי שהוא לא זכאי לפרס על התנהלותו. משמעות ההחלטה היא כי העירייה תוכל לפעול למימוש החנות לצורך כיסוי החוב.
ב-2007 קיבלה העירייה (שמה לא פורסם) פסק דין שאישר הסכמה אליה הגיעה עם בעל החנות (החייב) לכיסוי חוב ארנונה של 63,270 שקלים בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 7,826 שקלים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות החייב שבינתיים ברח מהארץ בשל חובות רבים נוספים.
כשלושה שבועות לאחר מכן כבר פתחה העירייה את תיק ההוצאה לפועל נגד אבל למרות עיקולים שהטילה במרוצת השנים על זכויות שונות של החייב אצל צדדים שלישיים היא לא הצליחה לכסות את החוב ובינתיים הוא תפח וצבר ריביות.
בהמשך, היא ניסתה לעקל את החנות לצורך מימושה אבל התברר שפרטי הנכס לא היו נכונים. ב-2014 היא גילתה שהחנות כלל לא רשומה במרשם המקרקעין אלא ברשות מקרקעי ישראל שגם כלפיה צבר החייב חוב. כתוצאה מכך בקשתה למינוי כונס נכסים הוגשה רק אחרי שהגיעה עם הרשות להסדר, ואושרה סופית רק לפני מספר חודשים.
בבקשה שהגיש החייב בעקבות המינוי הוא דרש לסגור את התיק נגדו בשל שיהוי בלתי סביר וחוסר תום לב בניהולו. לטענתו, העירייה התעכבה במשך שנים עם מינוי הכונס וגרמה לחוב לתפוח, ולפיכך יש הצדקה לשלול ממנה את הזכות לממש את הנכס או לכל הפחות להפחית את הריביות שהצטברו בתיק.
מנגד טענה העירייה כי עשתה ככל שביכולתה בהתחשב בכך שהחייב ברח מהארץ, גבה את דמי השכירות משוכרי החנות מראש באופן שמנע לעקל את הכספים והבעיה באיתור הבעלות. לדבריה, החייב בעצמו נהג בחוסר תום לב שהרי הודה בחוב ולמרות זאת לא שילם אותו עד היום.
ניסתה קודם דרכים אחרות
הרשמת מור קולמן לא הסכימה לסגור את התיק וקבעה כי החייב לא הוכיח שהעירייה נהגה בשיהוי בלתי סביר שגרם לו איזשהו נזק.
הרשמת הפנה לשלל הליכים שנקטה העירייה בניסיון להביא לכיסוי החוב לאורך השנים, שכללו הטלת עיקולים ונסיונות לגביית דמי השכירות משוכרי החנות אבל כולם העלו חרס בשל מצבו של החייב והתנהלותו.
עוד ציינה הרשמת כי גם אם העירייה יכולה הייתה להתאמץ יותר באיתור הבעלות בנכס עדיין אין כאן שיהוי כל-כך קיצוני או חוסר תום לב שמצדיק לסגור את התיק נגדו. מעבר לכך, הרשמת הבהירה כי לא מצאה כל פגם בכך שהעירייה ניסתה להטיל עיקולם שפגיעתם בחייב פחותה לפני שנקטה בהליך למימוש הנכס.
מנגד, הרשמת מצאה כי החייב הוא זה שהתנהל בחוסר תום לב כשברח מהארץ ולא טרח לשלם אפילו את הקרן. בנסיבות אלה, לא מגיע לו "פרס" בדמות סגירת התיק נגדו והוא אף לא זכאי להפחתת ריביות שהצטברו כדין. לנוכח דחיית הבקשות הוסיפה הרשמת לחוב הוצאות של 2,500 שקלים.
עו"ד יוסף שמחון
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.