האיש סיפר כי בזמן שסידר עצים על המשאית זרוע המנוף פגעה באחת החבילות, והוא הוטח ארצה מגובה 2.5 מטר. האירוע הוכר הן כפגיעת עבודה והן כתאונת דרכים
קבלן בניין שנפל ממשאית ונמצא זכאי בביטוח לאומי לכמיליון וחצי שקלים, יפוצה בעשרות אלפי שקלים נוספים. בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בטבריה טען הקבלן שעל מפעיל המשאית והמבטח שלה לשאת אף הם בנזקיו, עקב היות האירוע תאונת דרכים, לצד סיווגו כתאונת עבודה. השופטת ברכה לכמן קיבלה את טענתו.
התובע (43) היה בתקופה הרלוונטית לתביעה קבלן בניין עצמאי. בנובמבר 2020 הוא עבד באתר בנייה בשכונת יערית שבשלומי. בשלב מסוים עלה האיש על משאית כדי לסדר עליה חבילות עצים, כאשר לטענתו - לפתע זרוע המנוף פגעה באחת החבילות, שמצדה הוטחה בו וגרמה להעפתו מהמשאית מגובה 2.5 מטר.
ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, כאשר בפברואר 2023 הגיש הקבלן את תביעתו לבית המשפט, נגד מפעיל המשאית ו"הראל" שביטחה אותה. לטענתו התאונה נגרמה בשל העובדה שנהג המשאית דיבר בטלפון בזמן שהתעסק בהכוונת המנוף. לדבריו ממקום התאונה הוא פונה באמבולנס לבית חולים בנהריה, שם אובחן כסובל משבר מרוסק בקרסול ימין, ובהמשך הוחלט לנתחו.
לעמדת הקבלן בנוסף להיותו תאונת עבודה, האירוע שבמהלכו עף מהמשאית מהווה אף תאונת דרכים, באופן שגם על הנתבעים לשאת בנזקיו. אלא שנהג המשאית ו"הראל" התכחשו לעצם קרות התאונה. כך, לגרסת מפעיל המשאית הקבלן נפל בגלל סחרחורת ממנה סבל, ולא בשל פגיעה של זרוע המנוף באחת מחבילות העצים.
סתירות בגרסת ההגנה
ואולם השופטת לכמן האמינה יותר לגרסת הקבלן תוך שדחתה את זו הנגדית מטעם ההגנה. לדבריה לא הוצגה בפניה הוכחה רפואית לכך שהקבלן סבל מסחרחורות לפני נפילתו מהמשאית. יתרה מכך, התובע הכחיש מכל וכל על דוכן העדים שהייתה לו סחרחורת בזמן עבודתו נשוא התביעה.
חיזוק נוסף לגרסת התביעה מצאה השופטת בסתירה דרמטית שנרשמה בעדות נהג המשאית: בעוד שבפעם אחת טען כי מצא את התובע במרחק 10 מטר מהמשאית אחרי נפילתו, בהזדמנות אחרת סיפר שהבחין בו שרוע במרחק 20-30 מטרים ממנה - עדות שלדברי השופטת אינה הגיונית כשלעצמה, שכן אם אכן סבל הקבלן מסחרחורת, הוא היה מועד בסמוך למשאית ולא במרחק כה גדול ממנה.
נקודה נוספת שבה כשל מפעיל המשאית בלשונו, נגעה להודאתו כי לא היה בקשר עין רציף עם הקבלן. "יש לציין שמצופה ממפעיל המנוף שיהיה בקשר עין רצוף עם האדם שנמצא על המשאית, לאורך כל הפעולה. אני מוצאת בעדותו זו של הנתבע חיזוק לגרסת התובע לנסיבות התאונה", כתבה.
בסופו של יום קבעה השופטת שגרסת הקבלן לפיה נפל בשל רשלנות בהפעלת המנוף, סבירה יותר מגרסת ההגנה לפיה הוא מעד בגלל סחרחורת, ומכאן שמדובר בתאונת דרכים.
בסוגיית הנזק ציינה השופטת שכתוצאה מהתאונה נגרמה לקבלן נכות בגין "קישיון לא נוח של הקרסול", וכן צלקות מכאיבות ומכערות בשוק. עוד צוין שמאז נובמבר 2021, כשנה אחרי התאונה, הפסיק התובע את פעילותו כקבלן עבודות בניין. השופטת העריכה את נזקי האיש כתוצאה מהנפילה ב-1,679,500 שקל, כאשר מחוות דעת אקטוארית עלה שהוא קיבל ויקבל מביטוח לאומי תגמולים בסך כולל של 1,594,000 שקל.
בנסיבות אלה חייבה השופטת את נהג המשאית ו"הראל" לפצות את התובע בהפרש שבין הסכומים, כלומר ב-85,500 שקל, וכן לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד מוניר ח'יר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד שגיא, שיפמן, אמסלם
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.