אף שהסכם התמ"א נחתם בשנת 2010 המעלית בבניין לא הופעלה עד שאחד הדיירים, בן 90, תבע את חברת הבנייה ב-2022. הוא יפוצה בכ-178 אלף שקל
בן 90 שבמשך שנים רבות נאלץ לעלות ולרדת במדרגות בשל עיכוב בסיום עבודות תמ"א 38 בבניינו, יקבל פיצויים והוצאות בסך כ-178,000 שקל – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום ברחובות. השופט ישראל פת הדגיש שאי התקנת המעלית והפעלתה במועד שנקבע לכך בהסכם, מהווה הפרת חוזה.
תחילת הפרשה ביולי 2010 אז חתמו דיירי בניין ברחוב סוקולוב שבבת ים, בכללם התובע (90), על הסכם תמ"א 38 עם הנתבעת. בהסכם התחייבה היזמית להשלים את ביצוע העבודות תוך 15 חודשים ממועד קבלת היתר הבנייה. משלא עמדה בלוחות הזמנים, חתמו הצדדים על הסכם חדש המאריך את המועד להשלמת העבודות עד ליוני 2016.
אלא שגם במועד החדש לא עמדה היזמית. התובע, שסבלנותו פקעה, הגיש בשלב זה תביעה אשר הסתיימה בניצחונו: השופט בדימוס זכריה ימיני פסק לטובתו 164,400 שקל, כפיצויים והוצאות עבור תקופת האיחור שעד למועד הגשת התביעה, נובמבר 2017. בתביעתו הנוכחית, שהוגשה לבית המשפט בדצמבר 2021, ביקש הקשיש פיצוי עבור ארבע שנות העיכוב הנוספות.
התובע סיפר שבתריסר השנים שחלפו מאז חתימת הסכם התמ"א הראשון ועד להגשת התביעה, הוא מתגורר בעל כורחו באתר בנייה כשעבודות רבות, בהן התקנת המעלית, טרם הושלמו. לדבריו בשל גילו המתקדם ומצבו הרפואי הוא מתקשה להשתמש במדרגות, ולרוב נאלץ לוותר על יציאה מהבית.
הקשיש עתר לקבלת 110 שקל ליום במכפלת ארבע שנים, כפיצוי מוסכם בשל הפרת ההסכם. עוד הוא תבע 50,000 שקל כפיצוי נוסף עבור עוגמת נפש.
מנגד טענה היזמית שכל עבודותיה הושלמו, שבזכותה האיש גר בדירה משופצת ומרווחת, ושסכום תביעתו מופרך ומוגזם - כך שאין להידרש לבקשותיו.
הודאת בעל דין
אבל השופט פת מצא שאפילו לעמדת היזמית, מעלית הבניין הופעלה רק בסמוך לאחר הגשת התביעה הנוכחית, ומדובר בעיכוב של כ-6 שנים ביחס להתחייבותה במסגרת ההסכם השני. על-פי גרסת הנתבעת, המעלית עברה בדיקת מכון התקנים בסמוך להגשת התביעה, והופעלה רק במרץ 2022. עוד עלה מגרסתה, שהמעלית עובדת ללא תקלות רק משנת 2024. השופט קבע שמדובר בהודאת בעל דין להפרת הסכם התמ"א על-ידי היזמית.
בתוך כך התייחס השופט לסבלו הרב של התובע הנובע ממחדלי היזמית. "ענייננו בתובע קשיש, שחדר המדרגות בבניין מגוריו הוצר לשם הקמת פיר המעלית, שעד למועד הגשת התביעה, ובחלוף כ-12 שנים ממועד הסכם התמ"א, לא הופעלה המעלית האמורה לשרתו. מבחינת התובע: הפעלת המעלית היא תנאי בלעדיו אין", כתב.
בנסיבות אלה קיבל השופט את עתירת הקשיש לקבלת הפיצוי היומי המוסכם בגין הפרת הסכם התמ"א 38. עם זאת, נדחתה בקשתו לפיצוי נפרד בשל עוגמת הנפש. בסך הכול חויבה היזמית לשלם לדייר 177,786 כפיצוי מוסכם ושכ"ט עו"ד, וכן החזרי אגרות בית משפט.
- ב"כ התובע: עוה"ד אהוד בן ארי ומירב בבא-נהרי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ידידיה מלכיאור
עו"ד צביקה ציפוק
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.