מוכרי הדירה "שכחו" לעדכן את הרוכשים שהבניין הוכרז ע"י עיריית חולון כמבנה מסוכן עוד בשנות ה-90. הרוכשים, שנאלצו למכור את הדירה במחיר הפסד, זכו באחרונה בתביעה שהגישו נגד המוכרים והעירייה.
בני זוג שרכשו לפני שבע שנים דירת שלושה חדרים בבניין מגורים בחולון תמורת 840,000 שקל לא תיארו לעצמם שיגלו תוך זמן קצר כי מדובר בבניין שנמצא בסכנת התמוטטות.
הסוד שהסתירו מהם המוכרים נחשף לאחר שדיירי הבניין נפגשו עם העירייה לצורך ביצוע תיקוני איטום בגג בעקבות נזילות מים. בפגישה עם העירייה התגלה נודע לבני הזוג לראשונה כי הבניין הוכרז כמבנה מסוכן עוד בשנת 1997 (נכון להיום ההכרזה בוטלה), בשל ליקוי חמור בשלד הבניין הגורם לחדירת מים ומהווה סכנת התמוטטות.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מקרקעין
עם הגילוי הנרעש פנו בני הזוג בתלונה לעירייה, שלטענתם לא עדכנה את הפרט המהותי והחשוב הזה בתיק הבניין במועד בו ערכו את הבדיקה, ובמקביל מכרו את הדירה במחיר הפסד של 600,000, שקל ודרשו מהמוכרים פיצוי של 300 אלף שקל על הנזקים שנגרמו להם בעקבות הסתרת הליקויים בבניין.
מאחר שהמוכרים סירבו לדרישתם, הם הגישו נגדם ונגד העירייה תביעה בבית משפט השלום בראשון לציון. התובעים האשימו את המוכרים בהסתרת הפגמים בדירה ובבניין, ואת העירייה ברשלנות במסירת המידע המלא לגבי הבניין.
המוכרים טענו שאינם אשמים בדבר והפנו את יהבם למוכרים הקודמים – שמכרו להם את הדירה בשנת 2008. בהודעת צד שלישי שהגישו נגדם הם טענו כי הסתירו גם מהם את מצבו של הבניין.
לגופו של עניין המוכרים טענו כי התובעים רכשו את הדירה לאחר שבדקו אותה וחתמו על סעיף בחוזה שבו ויתרו על כל טענה למום או פגם בדירה.
העירייה מצידה הכחישה את הטענות נגדה, טענה כי התובעים ביצעו בדיקה חסרה ועמדה על כך שכל המידע הרלוונטי היה מצוי בתיק הבניין (שנעלם באורח מסתורי ונחשף בסופו של דבר בשלב מאוחר של ההליך).
מרמה חמורה יותר מרשלנות
השופט מוטי פירר הכריע לטובת התובעים. בשלב הראשון הוא דן באחריות המוכרים ומצא שמעשיהם עולים כדי תרמית.
לפי השופט, הנתבעים ידעו היטב על מצבו של הבניין לפני שמכרו את הדירה, ואף שקלו לתבוע בעצמם את המוכרים הקודמים. עובדה זאת לא מנעה מהם "להסתיר בתורם" את המצב מהתובעים התמימים, שנפלו קורבן למעשיהם. בתוך כך השופט ציין כי חתימת התובעים על סעיף ויתור התביעות אינה רלוונטית לנוכח העובדה שהפגם הוסתר מהם במכוון.
בהתייחס לעירייה, השופט דחה את טענתה כי תיק הבניין היה מעודכן כדבעי וקבע כי התרשלה כשלא סיפקה לתובעים את כל המידע על הבניין בזמן אמת, כמצופה ממנה.
בסוגיית הפיצוי השופט החליט שלתובעים מגיע החזר על ההפסד שבמכירת הדירה, אותו העמיד על 124,000 שקל, בהתאם לשווי הדירה ביום המכירה אלמלא היה הבניין בסכנת התמוטטות.
המוכרים והעירייה חויבו לשלם את הפיצוי ביחד ולחוד, אולם מאחר שהוכח כי המוכרים רימו את התובעים במכוון ואילו העירייה רק התרשלה, הם חויבו להחזיר לה את מה שתשלם לתובעים (ובעגה משפטית: לשפות אותה).
מעבר לכך, חויבו המוכרים בפיצוי נוסף של 12,000 שקל על עוגמת נפש וכן ב-18,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעים: עו"ד רפאל פרקש
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אברהם חנסב
- ב"כ העירייה: עו"ד יאיר מורד
- ב"כ הצדדים השלישיים: עו"ד יגאל וויס, עו"ד מיכאל וויס
* עורך דין שלומי ברנע עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.