עורך הדין שכר חדר ושירותי משרד במשרדי חברת ״דנאור-שיין״. הוא נפל ונפגע כתוצאה מכבל שנמתח לאורך המסדרון בשל תקלה בנקודת החשמל אצל המזכירה
השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה לאחרונה תביעת נזיקין שהגיש עורך דין נגד חברת המשרדים ״דנאור-שיין״. התובע נפל בתחילת יום העבודה כשנתקל בכבל חשמל שהונח על הרצפה ונגרם לו שבר בזרוע הימנית. הנתבעת טענה שראייתו של התובע לקויה והוא הלך עמוס קלסרים כך שיש להטיל את מלוא האחריות לתאונה עליו אך השופטת קבעה שהיה עליה לדאוג לסביבה נטולת מפגעים.
התובע סיפר שבפברואר 2013 הגיע למשרד כשבידיו קלסרים. הוא חלף על פני שולחן המזכירות ולפתע נתקל בכבל חשמל מתוח שהונח על הרצפה והיה מחובר לנקודת חשמל בצידו השני של המסדרון.
לדבריו, הכבל היה מונח שם עקב תקלה שהייתה בחיבור החשמל בעמדת המזכירה. הוא הוסיף שלפני לתאונה ומאז תחילת השכירות שלו במקום לא היה מונח על הרצפה כבל כזה או אחר והוא לא יכול היה לצפות שיהיה שם מכשול מעין זה. לטענתו, שמי שחוצה את המסדרון לא יכול שלא להיתקל בכבל. לטענתו, עורכת הדין האחראית במשרד אמרה למזכירה לתלות שלט והיא שכחה לתלות אותו. התובע הסביר שאכן לא ראה את הכבל אבל טען שאם המזכירה הייתה שמה שלט זה לא היה קורה.
הוא אישר שהוא עיוור בעין שמאל ורואה רק בעין אחת וכשהוא הולך עם הקלסרים אין לו שדה ראיה, והבהיר שהלך במסלול מוכר ולכן לא הסתכל.
הנתבעת טענה בתגובה כי התובע נכנס למשרד בהליכה מהירה כשידיו עמוסות בקלסרים שמסתירים לו את שדה הראיה. זאת, בנוסף לראייתו הלקויה, ולכך שהוא סובל מבעיות ביציבה וממגבלת תנועה בצוואר.
הנתבעת הוסיפה שמדובר היה בכבל בהיר על גבי רצפה כהה ולו היה התובע מביט לאן הוא הולך היה רואה אותו. לדבריה, היא לא אחראית לכך שהתובע, שיודע ומכיר את מגבלותיו, בוחר ללכת מהר עם קלסרים ואדם במצבו היה אמור ללכת באופן זהיר יותר.
פתרון לא סביר
אך השופטת אורלי מור-אל קיבלה את התביעה. היא הבהירה כי חובת הנתבעת כמחזיקת המשרדים ובעלת השליטה בהם לדאוג שלא יהיו במקום מפגעים.
השופטת ציינה כי מחומר הראיות עולה שבשל תקלה כלשהי, במפתיע, מישהו מטעם הנתבעת החליט להעביר כבל חשמל לאורך כל המסדרון. כבל שמונח על הרצפה עשוי להוות מכשול לעוברים במקום. ״אין ספק שכבל חשמל לא אמור לחצות את המסדרון, ואכן כפי שהעיד התובע ועדות זו לא נסתרה, בדרך כלל לא היה מונח כבל במקום״, כתבה.
השופטת הדגישה כי מדובר במשרד שאמור לשרת אנשים עם מצב בריאות שונה ולא רק יוצאי יחידות קרביות עם חושים מחודדים שאמורים להבחין בכל מכשול באשר הוא.
״הפתרון של הנחת כבל לאורך המסדרון על מנת להתגבר על תקלה, בלא כל אזהרה, אינו פתרון סביר״, קבעה.
עם זאת, השופטת קבעה כי גם במקום מוכר על התובע היה לשים לב לדרכו. בנסיבות אלה יש להטיל עליו אשם תורם בשיעור 10%.
לעניין הנזק, השופטת קיבלה את חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט שקבע שהתובע נותר עם 20% נכות בגין התאונה והוא מתקשה בפעולות מסוימות וסובל מכאבים בכתף.
בסופו של דבר, לאחר הפחתת אשם תורם ותגמולי הביטוח הלאומי, חויבה הנתבעת לפצות את התובע ב-137,697 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בשיעור 23.4%.
- ב״כ התובע: עו"ד גיל קליר
- ב״כ הנתבעת: עו"ד מירי מילס
עו"ד רוני סובוטקה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.