שוב ושוב אנו נתקלים במקרים שבהם משרד הביטחון מסרב להכיר בנכויות של חיילים שנפגעים במהלך השירות. נראה כי בתי המשפט, המתפקדים כערכאת ערעור על החלטת המשרד, פתוחים יותר לבחינה הוגנת וניטרלית.
ועדת הערעורים של בית משפט השלום בירושלים קבעה באחרונה כי הפגיעה בידו של חייל נגרמה לאחר שביצע תרגילים מאומצים במהלך הטירונות. השופט בדימוס יואל צור דחה את נסיון קצין התגמולים לייחס את הפגיעה לפציעה מימי בית הספר.
צעיר שהתגייס בשנת 2010 לתפקיד לוחם נ"מ עם פרופיל 72. במהלך הטירונות, שכללה תרגילי "פול-קום", שכיבות שמיכה ואימוני טיפוס על קיר וחבל, הוא החל להרגיש כאבים בשורש יד ימין.
כחודש וחצי בתוך הטירונות, בזמן אימון ירי בשטח, הוא נחבל ביד ימין, ולאחר צילום התגלה שהוא סובל משבר, שהצריך שני ניתוחים, במסגרתם הוחדר לידו בורג קיבוע.
כשלוש שנים לאחר מכן הוא שוחרר עם פרופיל 45, בגין סעיפי ליקוי הקשורים לידו. בשנת 2013, קצין התגמולים של משרד הביטחון קבע כי רק רבע מהנכות שלו – 5% מתוך 20% – נגרם כתוצאה מהשירות הצבאי, וליתר דיוק הוחמר בעקבות פציעה קודמת.
על בסיס חוות דעת רפואית, קצין התגמולים קבע כי שלושת רבעי הנכות קשורים לאירוע שאירע כשנתיים לפני גיוסו של הצעיר, כשנפצע מבעיטה במשחק כדורגל במהלך הפסקה בבית הספר.
על החלטה זו הצעיר הגיש ערעור בוועדת הערעורים של בימ"ש השלום בירושלים. אל ערעורו הוא צירף חוות דעת, שלפיה הנכות כולה נגרמה כתוצאה מהשירות. המומחה מטעמו היה בדעה שהפציעה הקודמת לא הותירה חותם כלשהו וגם כיוון הפגיעה שלה אינו תואם את כיוון הפגיעה עקב התרגילים הצבאיים.
מנגד, משרד הביטחון הגיש חוות דעת נגדית שניתנה על ידי רופא שונה מזה שנתן את חוות הדעת הראשונית (שמאז הפסיק לעבוד עם משרד הביטחון). הרופא הנוכחי הרחיק לכת וקבע כי אין כל קשר בין השירות הצבאי לנכות, אפילו לא בהחמרה של רבע כפי שקבע המומחה הקודם.
הספק פועל לטובתו
בנוסף למערער ולמומחים מטעם שני הצדדים, במשפט העידו גם אמו של המערער וכן חבר ילדות שהיה עד לפציעה בבית הספר. לאחר שעיין בחוות הדעת ושמע את העדויות, השופט צור החליט לקבל את הערעור וקבע כי נכותו של המערער נגרמה כולה בשל השירות הצבאי.
"יש כמה שיקולים המצביעים על כך שאין לייחס את הפגימה ממנה סובל המערער לאירוע הבעיטה ביד שעבר המערער בשנת 2008", כתב השופט.
כך למשל, השופט ציין כי בעקבות הבעיטה המערער פנה לרופא, שאבחן כי מצב היד תקין, ומאז ועד השירות – לאורך שנתיים – הוא לא התלונן על כאבים ביד. עובדה זו התיישבה עם עדות חברו, שסיפר כי המערער התלונן בזמנו על כאבים במשך יום-יומיים ובכך הסתיים העניין.
כמו כן, ניתן לומר כי חוות דעת המומחה מטעם המערער נראתה לשופט יותר משכנעת. בעניין זה השופט ציין כי אף אחד מהמומחים לא הציג אסכולה או ספרות המאששת את דעתו לעניין השינויים המורפולוגיים, כלומר האם ייתכן שבשבר טרי לעומת שבר ישן אין תהליכים מורפולוגיים, ולהיפך.
בהקשר זה, השופט הבהיר כי הספק צריך לפעול לטובת המערער ולפיכך, קיבל את הערעור. התוצאה היא כי כל נכותו של המערער תוכר כנכות שנגרמה עקב השירות הצבאי.
- ב"כ המערער: עו"ד עודד סבוראי, עו"ד אנדריי וורשצ'יגין
- ב"כ המשיב: עו"ד אסנת בן אברהם-בוגוד
* עו"ד פליקס פרטוק עוסק בדיני צבא וביטחון ומייצג נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.