הבנק נהג לאשר חריגות ממסגרת האשראי - יצר ציפייה לגיטימית אצל הלקוח

ביהמ"ש קיבל את בקשתו של לקוח בנק הפועלים שלא למנות שיקים מסוימים במניין השיקים המסורבים שלו. השופטת התרשמה כי הלקוח אינו מאותם מושכי שיקים חסרי אחריות מפניהם בא החוק להגן.

השופטת ליאת הר ציון מבימ"ש השלום בנתניה הכריעה באחרונה לטובת לקוח שנקלע למחלוקת עם בנק הפועלים בו הוא מנהל את חשבונו עם מסגרת אשראי של 50,000 שקל.

הלקוח – עורך דין במקצועו – ביקש שלא למנות מספר שיקים שלו שחזרו, במה שנקרא "מניין השיקים המסורבים". לעניין זה ישנן השלכות שכן מעל מספר מסוים של שיקים מסורבים עלול לגרור הגבלות מסוימות.

המבקש טען כי תמיד דאג לנהל את חשבונו באופן תקין, ודאג להפקיד שיקים ומזומנים לחשבון הבנק שלו במקרים של חריגות ממסגרת האשראי, הכל בתיאום עם הבנק. 

עוד הוא טען כי השיקים שלו חזרו עקב שיק של לקוח שלו שחזר. לדברי המבקש, בסמוך להפקדת השיק של הלקוח, הוא הוציא בתום לב שיקים עבור עובדיו והוצאות משרדו, אולם לצערו השיק של הלקוח חזר, כאמור – מה שגרם לכך שגם השיקים שלו חזרו.

מנגד, הבנק טען כי השיקים חזרו כדין בהיעדר יתרה מתאימה בחשבון הבנק, ואף טען כי למבקש לא ניתנה הבטחה כלשהי ביחס לאשראי.

השופטת הר ציון הסבירה שישנן שלוש עילות אפשריות שבגינן בית המשפט יכול לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו על פי חוק שיקים ללא כיסוי: טעות, עיקול, ויסוד סביר של הלקוח להניח כי חובה על הבנק לפרוע את השיק – טענת המבקש במקרה זה.

אלא שהשופטת דחתה את טענה זו והבהירה כי הטענה לפיה השיק של צד ג' חזר לא הוכרה ככזו שנכללת בגדר ציפייה סבירה של הלקוח כי הבנק יפרע את השיק. "הנסיבות בענייננו גם לא נכללות במקרים שהוכרו על ידי הפסיקה כטעות של צד ג', שבמקרים חריגים הוכרה כמצדיקה ביטול חריגה", כתבה. 

ואולם, השופטת קיבלה את טענת המבקש שלפיה נוצר נוהג שבו הבנק אִפשר לו לחרוג מהמסגרת לפרקי זמן קצרים, בתיאום עם הבנק, לאחר שהיה מדבר בטלפון עם אחד הפקידים ומתחייב להפקיד "ולסגור" את החריגה.

לאחר שהקשיבה למבקש ועיינה בתדפיסי חשבון הבנק, השופטת הר ציון השתכנעה כי הבנק אכן כיבד שיקים גם כשהייתה חריגה בחשבון עד שהמבקש היה מפקיד כספים ומאזן אותה.

נוהל והבנה

"אני סבורה כי יש לקבל את הטענה לפיה היה בין הצדדים נוהל והבנה, לפיהם טרם החזרת שיק הבנק פנה אל המבקש, והמבקש היה פורע את היתרה באותו יום או יומיים למחרת", כתבה השופטת, וציינה כי הבנק לא הביא מסמכים, ראיות או עדים – למשל פקיד הבנק – שיסתרו את גרסת המבקש.

"שוכנעתי כי יש באמור בדפי החשבון, ובתצהיר המערער, כדי לבסס עילה על פי החוק להוכיח, כי למערער היה יסוד סביר להניח כי הייתה חובה על הבנק לפרוע את השיקים נשוא הערעור. התנהלות הבנק בחשבון היה בה כדי ליצור בעיני המערער ציפייה מסחרית לגיטימית כי הבנק ימשיך וינהג באותה הדרך", ציינה השופטת.

בסיכומו של דבר, השופטת קיבלה את ערעורו של המבקש והורתה על גריעת שניים מהשיקים ממניין השיקים המסורבים. בתוך כך השופטת העירה כי המבקש אינו נמנה על אותם מושכי שיקים חסרי אחריות מפניהם בא החוק להגן.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.