לאחרונה הוגשה תביעת ענק נגד הבנק הבינלאומי בשל מה שנראה לכאורה כעידוד אסור של לקוחות לבצע מסחר ספקולטיבי במט"ח. עו"ד ויקטור בן-חיים מבהיר, שעל פי חוק, הבנק רשאי לשמש כפלטפורמה ביצועית בלבד. מצד שני, הוא מבקש שלא לפטור מאחריות את הלקוחות, שבוחרים במודע בסחר מסוכן זה.
בכתבה שפורסמה לאחרונה בכלכליסט (וידויו של סוחר בבנק: כך עושים כסף על חשבון הלקוחות, תומר גנון, 25.6.14) סופר על תביעת ענק שהוגשה נגד הבנק הבינלאומי, ובמסגרתה נחשפו חלקים מתצהיר של סחרן ("דילר") - עובד הבנק לשעבר - ממנו עולים, לכאורה, ליקויים ופגמים רבים בהתנהלות מחלקת המסחר במט"ח של הבנק. כאלה המעידים על חריגה מהוראות בנק ישראל. ככל שתצהיר זה יאומץ ע"י בית המשפט, יש בו כדי להצדיק, לכאורה, פסיקה נגד הבנק בתביעה הכספית ואף נקיטת הליך פלילי מצד המדינה.
על סיכונים והימורים
בימינו, תחום המסחר במט"ח הינו זירת מסחר חובקת עולם שרכשה לה מעמד בכורה עולמי מבחינת היקפי המסחר (עשרות מיליארדי דולרים ביום עסקים אחד!) וידוע כתחום בעל רמות סיכון גבוהות מאד. מדובר בתחום ספקולטיבי שכל מטרתו להשיא רווחים, ויש המגדירים אותו כ"הימורים נטו".
העיסוק במסחר זה מתקיים בכל המגזרים, החל מהמדינה, קרי: הבנקים המרכזיים, עבור דרך בנקים מסחריים ובנקים להשקעות וכלה בחברות סחר ייעודיות המתמחות בתחום.
לפי חוק הבנקאות, הבנקים המסחריים רשאים לשמש כפלטפורמה בלבד (גוף ביצועי המאפשר ללקוח את הכניסה לזירת המסחר), והלקוחות הם שנוטלים את כל הסיכון שבסחר. עבור הבנקים, מדובר בפעילות רווחית ביותר: אלה, מבטיחים את עצמם מראש באמצעות בטחונות נזילים של הלקוח, וכאשר הפסדיו מגיעים לגבול הביטחון הכספי שברשותו, המסחר מופסק, לא לפני שהבנק משלשל לקופתו עמלה.
הנתונים מראים שעבור הבנקים, עולה הסחר הספקולטיבי בגודלו ובחשיבותו על ביצוע פעולות המט"ח במסחר הבינלאומי.
אחריות מוגברת? גם על הלקוח
מעורבות הבנקים במסחר במט"ח מעוגנת היטב בחוק הבנקאות הישראלי ובחוקים נוספים, ומפוקח ע"י המפקח על הבנקים.
כמו כן, בהלכות הפסוקות של בית המשפט העליון הוטלה על הבנקים "אחריות מוגברת" בכל התנהלותם ופעולותיהם מול הלקוחות, מכח חובת הזהירות והנאמנות.
חובות אלה כלפי הלקוחות מקבלות משנה תוקף בכל הנוגע לסחר הספקולטיבי, מאחר שבתחום זה, הבנקים מתפקדים כ"מבצעים" בלבד, שכן, כאמור, אסור להם ליטול על עצמם סיכון והם אמורים לשמש אך ורק כפלטפורמה לסוחר.
עם זאת, ומבלי להפחית מחובות הבנקים כלפי הלקוחות, אני סבור שאין מקום לפטור את הלקוחות – חברות או יחידים - מאחריות, ולמעשה יש להטיל עליהם את מירב האחריות בתוצאות המסחר. זאת, משום שהם עוסקים בסוג המסחר הזה, הטומן בחובו סיכונים גבוהים מאד, במודע ומבחירה.
לסיכום, על הבנקים להקפיד על היעדר מעורבות או השפעה, ולו הקטנה ביותר, על הלקוח שמבצע סחר במט"ח, ובכלל זה להורות על ביטול הבונוסים לסחרנים, העלולים לעודד באופן סמוי את השפעתם על הלקוחות. ככל שינהגו כך, לא תהיה כל סיבה לחייב אותם לפצות את הלקוחות על הפסדים.
* עו"ד ויקטור בן-חיים, בעל חברת עו"ד ו. בן חיים ושות', עוסק במשפט אזרחי-מסחרי.
** המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.