בית משפט השלום בתל-אביב חייב "אושיית" פייסבוק לפצות צעירה ב-15,000 שקל לאחר שפרסם פוסטים ויראליים שקישרו בינה לבין מעשי הסרסרות והפריצות שיוחסו לחה"כ אורן חזן רק משום שבעבר הצטלמה עמו.
"די בהקלדה של מספר משפטים וצרוף תמונה ממאגר כלשהוא, כדי לפגוע קשות בזולת... על בימ"ש לשלוח מסר ברור לכל מי שחושב שכיכר העיר החדשה היא שדה הפקר", כך כתב השופט עדי הדר בפסק הדין שעסק בתביעת לשון הרע שהוגשה בספטמבר 2015 על ידי צעירה שהושמצה ברשת.
התביעה הוגשה נגד "ממיסט" שנדרש לפצות את הצעירה ביותר מ-140 אלף שקל על שני פוסטים שהפיץ בפייסבוק.
הכל החל בתמונה משנת 2010 שבה נראית התובעת לצידו של חה"כ אורן חזן, וקיבלה הדים תקשורתיים נרחבים בתקופה שבה יוחסה לחזן מעורבות בפרשיות הימורים, סמים ופריצות.
לחגיגה הצטרף גם הנתבע שיצר מהתמונה "מם" בתוספת ציטוט של אייל גולן – "בסך הכל רציתי אבא" – שמהדהד לעבירות המין שביצע אביו. זה היה הפרסום הפוגעני הראשון.
הפרסום השני היה עיוות לפוסט שהתובעת כתבה לאחר שהושמצה ברחבי התקשורת והרשת החברתית. בפוסט כואב וזועק היא התחננה מחבריה שיפסיקו לקשר בינה לבין חה"כ. "חייבת לציין שנמאס לי לקרוא שביקרתי בבולגריה, שאני פרוצה ושהזמינו אותי ל'פוקר ברולטה'... ", היא כתבה.
לאחר שקרא את הפוסט, במקום לקחת צעד אחורה, הנתבע העתיק אותו, הגחיך אותו וערך ממנו "מם" ביקורתי על השרה מירי רגב.
בכתב ההגנה הנתבע טען בין היתר כי "לא חיפש לפגוע בתובעת" ומטרתו הייתה למתוח ביקורת על אנשי הציבור. הנתבע אף העלה שורה של טענות הגנה, ביניהן כי כתב אמת וכי הביע דעה ביקורתית לגיטימית ולא הסב לתובעת נזק.
חוסר רגישות
השופט הדר הוציא את פסק הדין לפני מספר ימים. בקשר לפוסט הראשון נקבע כי פרסום התמונה היה בעייתי לנוכח המעשים הלא ראויים שיוחסו לחזן באותה תקופה ותוספת הטקסט – שקישרה אותה גם לאביו של אייל גולן שבאותה עת נצרבו בתודעת הציבור מעשיו העברייניים – רק הוסיפה שמן למדורה.
השופט הדר כתב כי "לנתבע היה חשוב לשתף בהקדם האפשרי באמצעות הרשת החברתית כולי עלמא בדבר הגיגיו השנונים, ואין בכך פסול, אלמלא, בדרך, הוא עושה שימוש בגברת אלמונית, ללא כל מחשבה נוספת, שמא בכך הוא פוגע בה, על לא עוול בכפה".
השופט קבע גם שלנתבע אין הגנה מפני מעשיו, בין היתר, משום שהדברים אינם אמת לגבי התובעת וגם לא מדובר בביקורת לגיטימית מאחר שהתובעת אינה ידוענית.
לגבי הפרסום השני השופט סבר שלא ניתן לקשר בינו לבין התובעת ששמה לא אוזכר בו אולם לדעתו גם הוא פורסם בחוסר רגישות מוחלט.
בסוגיית הפיצוי, השופט לא סבר שהתובעת זכאית לסכום המופרז שתבעה, שכן היא הושמצה על ידי גורמים רבים אחרים בתקשורת ומחוצה לה והיא אף לא טרחה לפנות לנתבע ולבקש ממנו להסיר את הפוסטים ואפילו לא שלחה לו מכתב התראה לפני תביעה.
בנוסף השופט ציין כי הנתבע הסיר את הפרסומים לאחר הגשת התביעה ואף ניסה להתקשר לתובעת כדי להגיע עמה לפשרה אך היא טרקה לו את הטלפון.
משכך השופט פסק לתובעת בסך הכל 15,000 שקל וללא הוצאות משפט. "כשם שעל בימ"ש לשלוח מסר למי שמוציא לשון הרע בחוסר רגישות, כך עליו להביע עמדה נחרצת לגבי התנהלות דיונית לא מקובלת", הסביר השופט את החלטתו.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד עמית לויתן עוסק בלשון הרע
* הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.