אב החליט להעניק חלקת קרקע במתנה לבנו. בשנת 2012 הוא חתם על תצהיר מתנה ועל ייפוי כוח בלתי חוזר. לימים התחרט וביקש לחזור בו מהתחייבותו. האם הוא רשאי לעשות זאת?
בית המשפט העליון הכריע לטובת אב שביקש לחזור בו מתהחייבות לתת מתנה לבנו. השופט מני מזוז דחה בקשת רשות ערעור שהגיש הבן על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת שאפשר לאב לבטל את המתנה.
סעיף 5(ב) לחוק המתנה מאפשר לנותן המתנה לחזור בו כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו, אלא אם ויתר בכתב על רשות זו. במקרה שהובא לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון נדונה השאלה האם ייפוי כח בלתי חוזר מהווה ויתור על זכות זו? כפי שנראה, התשובה היא בדרך כלל כן, אולם לא תמיד.
האב חתם ב-2012 על תצהיר מתנה שלפיו הוא נותן לבנו חלק מחלקה שבבעלותו. בד בבד הוא חתם על ייפוי כח בלתי חוזר לצורך מימוש התחייבותו.
בתצהיר המתנה נכתב בין השאר כי האב שומר על זכותו לבטל את המתנה. עסקת המתנה דווחה לרשויות המס, אך לא הושלמה ברישום הזכויות על שם הבן.
כחצי שנה לאחר החתימה על המסמכים, האב הגיש תביעה בבית המשפט למשפחה שבה דרש לבטל את התחייבותו למתנה. כמו כן היא ביקש לבטל שלוש עסקאות מתנה נוספות שנערכו עם שלושת בניו האחרים – שהסתיימו מאוחר יותר בהליך גישור.
בית המשפט למשפחה הכריע לטובת הבן, אולם בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של האב וקבע כי תצהיר המתנה קובע באופן מפורש כי הוא רשאי לחזור בו מהתחייבותו. בית המשפט התייחס לטענת הבן שלפיה ייפוי הכוח הבלתי חוזר מעיד על כך שאביו ויתר על זכות החרטה, וקבע כי המסמך נחתם לצורך העברת הזכויות בחלקה, ותו לא, ואינו מונע מהאב להתחרט.
הבן ביקש לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון. הוא טען בערעורו כי בית המשפט המחוזי סטה מההלכה הפסוקה כשקבע כי לייפוי הכוח אין כל משקל בשל האמור בתצהיר המתנה.
גם לתצהיר יש משקל
השופט מני מזוז סקר בקצרה פסקי דין שונים שבהם נדונה השאלה האם ייפוי כוח בלתי חוזר שנתן נותן מתנה מהווה ויתור בכתב על זכות החזרה מההתחייבות.
ככלל, מזוז הבהיר כי הדעה הדומיננטית בפסיקה ובספרות היא כי בהיעדר ראיות אחרות – ייפוי כוח בלתי חוזר אכן מהווה ראיה לוויתור על זכותו של נותן המתנה להתחרט.
אולם לגופו של עניין, השופט הבהיר כי בית המשפט המחוזי לא טעה כלל, שכן הלכה זו לא חלה כאשר תצהיר המתנה קובע מפורשות כי לנותן המתנה יש זכות להתחרט. "... במקרה הספציפי, תצהיר המתנה מלמד על כך שהאב לא התכוון לוותר על זכותו לחזור בו מהתחייבותו, חרף חתימתו על ייפוי כוח בלתי חוזר. קביעה זו הולכת בתלם ההלכה הפסוקה...".
לאחר מכן השופט דחה טענה נוספת של המבקש, ולפיה בית המשפט התעלם מחובת תום הלב החלה על הצדדים. השופט קבע כי לטענה זו אין בסיס. בהקשר זה השופט הסביר כי זכות החזרה של נותן מתנה – כל עוד המתנה לא הושלמה ברישום – אינה מוגבלת לטעמים מסוימים, ועמידתו של האב על זכותו החוקית אינה נוגדת כשלעצמה את עקרון תום הלב.
לפיכך, השופט דחה את הבקשה. התוצאה היא שהנכס יישאר בידי האב. לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ המבקש: עו"ד טארק זאהי אסכנדר
- ב"כ המשיב: לא צוין
עו"ד זיוה עירון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.