בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה באחרונה ערעורים הדדיים של זוג המצוי בהליך גירושין. האיש ביקש שנושא מזונות הילדים ידון בבית הדין הרבני, ואילו האישה ביקשה לבטל את סמכות בית הדין לדון בענייניהם כליל.
פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב שופך אור על סוגיה מעורפלת ומורכבת שמקשה על זוגות מתגרשים להבין האם לבית הדין הרבני יש או אין סמכות לדון בתביעות מזונות ילדים.
הסוגיה הסתבכה בעקבות פסק דין שניתן ב-2014 בבית המשפט העליון שהובן לא נכון ופרץ את הסכר להגשת תביעות מזונות ילדים לבתי הדין הרבניים – שבעצמם פסקו לא אחת כי הם מוסמכים לדון בהן.
בפסק הדין הנוכחי הבהיר השופט שאול שוחט כי ההלכה שנקבעה לפני כ-50 שנה שרירה וקיימת: בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעות מזונות ילדים שנכרכו לתביעת גירושין. נקודה. לפני סיום הוא קרא למחוקק לפתור את הסוגיה המורכבת הזו בחוק ברור ונהיר.
הפרשה בה עסק פסק הדין עסקה בתחרות בין בני זוג, הורים לשניים, שכל אחד מהם הגיש בקשה ליישוב סכסוך לערכאה אחרת.
האישה הגישה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט למשפחה בתל-אביב בתחילתה השנה, יומיים לאחר שבעלה חזר לישראל משהייה קצרה בחו"ל, מבלי לדעת שעוד ביום שבו חזר בעלה אץ רץ לבית הדין הרבני והגיש בעצמו בקשה דומה, שצירף אליה את נושאי הרכוש, המשמורת ומזונות הילדים.
בחלוף שבועיים האישה גילתה על הבקשה שהגיש בעלה, יומיים לפניה, ופנתה לבית המשפט למשפחה בטענה שבעלה נהג בחוסר תום לב כשמסר לבית הדין את הכתובת של דירתם המשותפת לצורך המצאת הזימון לדיון אף שידע שהיא עזבה ומתגוררת אצל אמה, ולכן יש לבטל את בקשתו ולנהל את יישוב הסכסוך בבית המשפט למשפחה.
בית המשפט הסכים שהתנהלות הבעל לקתה בחוסר תום לב אך למרות זאת פסק כי הוא זה שזכה ב"מירוץ הסמכויות", שכן הגיש את הבקשה לפני האישה. עם זאת נפסק כי בית הדין הרבני לא מוסמך לדון בסוגיית מזונות הילדים.
מכאן הגיעו לבית המשפט המחוזי שני ערעורים: האחד מצד האישה לביטול ההליך בבית הדין, והשני מצד הבעל שביקש להשיב את ענין מזונות הילדים לסמכותו של הרבני. שניהם הביאו פסקי דין מבית המשפט העליון לתמוך את טענותיהם ואולם השופט שאול שוחט לא התרשם מאף אחת מהטענות או פסקי הדין שהביאו.
הלכת שרגאי עדיין שולטת
השופט שוחט החליט להשאיר את ההחלטה לגבי הסמכות בכלל הסכסוך על כנה ובכך דחה את ערעור האישה.
לגבי ערעורו של הבעל, השופט ערך סקירה נרחבת בנושא התפתחות הפסיקה והחקיקה בנושא כריכת מזונות ילדים בתביעות גירושין בחמישים שנים האחרונות, ומצא כי לטענות שלפיהן בית הדין הרבני מוסמך כיום לדון במזונות ילדים, אין שחר.
לדבריו, ההלכה השלטת בנושא נותרה עדיין "הלכת שרגאי" מ-1969, הקובעת כי אף שחוק שיפוט בתי הדין הרבניים מסמיך את בתי הדין לדון גם במזונות ילדים – לא ניתן לצרף את הנושא לתביעת גירושין כיוון שמדובר בתביעה עצמאית של הילדים אל מול אביהם, ואינה קשורה לגירושי ההורים.
השופט ציין כי היו אמנם פסיקות שניסו לכרסם בהלכה זו, בטענה שילדים לא מגישים תביעות באופן עצמאי ומי שבאמת מגישה אותן היא אמם, אך הן לא שינו את ההלכה – שעדיין שרירה וקיימת.
- ב"כ המערערת: עו"ד רן רייכמן, עו"ד צביה קשת
- ב"כ המשיב: עו"ד י. ברדס-רוקח
לקריאת פסק הדין המלא
עו"ד ארז הראל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.