כשבתי המשפט נדרשים לתביעות הגירה הם נוהגים לשים את טובת הקטין מעל לכל וממעטים לדבר על זכויות ההורה שילדו נלקח ממנו. לאחרונה, ככל הנראה בשל השינויים הטכנולוגיים, יש מגמה להתיר הגירת ילדים ביתר קלות, אלא שסקייפ או וואטסאפ אינם חיבוק.
כאשר הורה גרוש מבקש להגר למקום מגורים אחר, בארץ או בחו"ל, נלווית לתופעת ההגירה שאלה חברתית, מוסרית ומשפטית קשה: מה יקרה עם הילדים? כיצד אפשר, אם בכלל, לקחת את הילד לחו"ל או למקום מגורים מרוחק אחר, ולהרחיקו מההורה שנשאר מאחור?
טובת הילד
בסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות נקבע כי בהעדר הסכמה על "עניין מענייני האפוטרופסות", על בית המשפט להכריע בו על פי טובת הילד, תוך התעלמות מהאינטרסים של ההורים והמשפחה המורחבת.
מלימוד הפסיקה קשה לגבש כללים ברורים להכרעה ובדרך כלל היא תולדה משתנה של כל מקרה על פי נסיבותיו.
מקום מגוריו של הילד נחשב ל"עניין מענייני האפוטרופסות" ועל כן כשהורה מבקש להגר עם הילד עליו לקבל את הסכמת ההורה האחר ובהיעדר הסכמה – לבקש את רשות בית המשפט.
הורה שעושה דין לעצמו ומהגר עם ילדו ללא אישור מבצע חטיפה בניגוד לאמנת האג, וזאת בין אם הוא הורה משמורן ובין אם לאו.
כאן חשוב לציין כי גם מהלך חד צדדי של מעבר מעיר לעיר אינו מקובל על השופטים, והורה שעושה זאת מסתכן בהוראה שיפוטית להחזיר את הילד למקום מגוריו המקורי לאלתר.
על כל פנים, הורה שאינו משלים עם המעבר חייב לפעול בצורה מהירה ולא להשתהות, שאחרת יקרה אחד משניים: ההורה ישלים עם המצב והקשר עם הילד יהיה פחות תכוף, או שתיפתח מלחמת עולם בין ההורים.
חוק אמנת האג
כאמור, מהלך חד צדדי של הורה העובר לחו"ל נחשב כחטיפה וההורה יאלץ להתמודד עם חוק אמנת האג ובין היתר, להגיע עם הילד לדיון במקום המגורים שממנו נלקח ולהשאירו שם עד שבית המשפט יכריע אם להתיר את ההגירה.
העיקרון החשוב ביותר עבור השופט בבואו לפסוק בתביעת הגירת ילדים הוא כמובן טובתם, שנבדקת בין היתר באמצעות מספר פרמטרים חשובים:
- סיבת ההגירה
- היסטורית הקשר בין הילד להורה ה"נעזב"
- מה היה תוכן ההסכם בין ההורים (אם היה כזה)
- היכולת הממשית של ההורה המהגר להבטיח קיום הקשר עם ההורה האחר
- מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת
- כיצד ישפיע הניתוק של הילד מסביבתו
- רצון הילד
- המיקום והמרחק הגיאוגרפי של יעד ההגירה
- קיומם של אחים והקשר עמם
- מצבם הכלכלי של ההורים
- האפשרות לשמור על צביון יהודי (במידה שהילד יהודי כמובן)
האצבע קלה מדי על ההדק
הפסיקה בשנים האחרונות מעידה על נטייה ברורה להתיר הגירה של ילד במיוחד כשיש להורה סיבה טובה, למשל כאשר אם משמורנית הכירה בן זוג תושב חוץ (בפרט אם נולדו להם ילדים חדשים) או כשלאם צפויה קריירה מבטיחה בחו"ל.
כאשר בית משפט מתיר להורה להגר עם ילדיו הוא קובע הסדרים ברורים לשמירת קשר עם ההורה שנשאר מאחור, למשל: הגעת הילד לארץ פעמיים-שלוש בשנה על חשבון ההורה המהגר, ביקורים ממומנים בארץ אליה היגר וקיום קשר באמצעים טכנולוגיים כמו נייד, סקייפ, מייל וכיו"ב. ההורה המהגר גם יידרש לבטחונות כספיים שיבטיחו את קיום הקשר והמפגשים.
אך בכל הכבוד לאמצעים הטכנולוגיים המתקדמים, הכרעה לטובת הגירה בהתחשב בתוכנת "סקייפ" פוגמת משמעותית בקשר של הילד עם ההורה שנותר בארץ - מדובר בקריעה של ילד מההורה שלו (בדרך כלל מהאב).
במשפטי הגירה התנגשות האינטרסים בין הצדדים המעורבים עולה במלוא חריפותה. מצד אחד, זכות היסוד של ההורה המהגר למימוש עצמי – לבחור את מגוריו, לעצב את חייו, להחליט באיזו עבודה יעבוד ועם מי יחיה את חייו.מצד שני עומדת זכות ההורה האחר לקשר עם ילדו וזכות הילד לקשר עמו.
בהקשר זה, אגב, סכסוכי הגירה קשים פי כמה מסכסוכי משמורת. במשפטי משמורת, זכויותיו של ההורה שאינו משמורן נשמרות ויש לו שותפות מלאה בחיי הילד: מפגשים תכופים, בילוי משותף בחגים, מעורבות בהחלטות משמעותיות ועוד. במשפטי הגירה, לעומת זאת, ההורה שנשאר מאחור חשוף לניתוק פיזי משמעותי מחיי היומיום של הילד.
כלומר, מתן היתר להורה להגר עם ילד פוגע קשות בזכויות ההורה שנשאר בארץ, וכל האמצעים הטכנולוגיים שבעולם לא יהוו תחליף לחיבוק ולמגע. אין דומה להורה שמשוחח עם ילדו בסקייפ להורה שמשכיב אותו לישון, מכין לו ארוחת בוקר, מכיר את חבריו ואת מוריו והולך עמו לקניות ולבילויים.
על כן, לטעמי, יש מקום דווקא לסגת מהמגמה להתיר הגירה ולהחמיר את הקריטריונים, כאשר טובת הילד לא צריכה להיות השיקול היחיד, ומן הראוי לבדוק גם את הפגיעה בזכויותיו של ההורה ה"נעזב".
אמנם, אין אפשרות למנוע מההורה המשמורן לפתוח בחיים חדשים, אך במקרה כזה, לעניות דעתי, עדיף להותיר את הילד אצל ההורה שנותר בארץ אלא אם כן ברור שההישארות עשויה לפגוע בילד או שנמצא כי ההורה בישראל אינו כשיר לאחר שעבר בדיקת מסוגלות, וההישארות עמו תגרום לילד נזק.
* עורכת דין אלינור ליבוביץ' עוסקת בדיני משפחה
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.