קפה של בוקר? עסק מסוכן: סטודנטית החליקה בקפיטריה של המכללה הדרומית ותבעה 1.6 מיליון שקל. 7 שנים אחרי התאונה בית משפט השלום בתל אביב פסק שהמכללה והקפיטריה אחראיות במשותף לנפילתה של הסטודנטית.
בימ"ש השלום בתל-אביב קיבל באחרונה את תביעתה של סטודנטית שנפלה ודרשה פיצויים ממכללת ספיר וכן מהקפיטריה.
באוקטובר 2010 עמדה הסטודנטית, בת 26 באותה תקופה, בתור לקפיטריית "קופי טיים" שבמכללה שבשדרות, ולפתע החליקה ונגרם לה שבר בכף יד ימין. היא נזקקה לניתוח שחזור וקיבוע השבר באמצעות פלטה וברגים, ידה קובעה בגבס למשך שלושה שבועות ונקבעה לה נכות רפואית קבועה בשיעור 10%.
לאחר שהתאוששה, הסטודנטית-התובעת הזמינה את מכון התקנים לערוך בדיקת תקינות לרצפת הקפיטריה. בבדיקה נקבע כי המשטח אינו מתאים לדרישות התקן. בעקבות זאת, הסטודנטית הגישה את תביעתה בה טענה שהתאונה גרמה לה נזקים תפקודיים קשים והגישה תביעה בסך כ-1.6 מיליון שקל.
התובעת אף טענה שנפילתה נגרמה נוכח רשלנותן של המכללה ושל הקפיטריה והוסיפה שעל כתפיהן רובץ נטל ההוכחה שכן, נפילתה נגרמה משטח שהיה בשליטתן המלאה – בין אם הנפילה נגרמה כתוצאה מנוזלים שהיו על הרצפה כשעמדה בתור, או כתוצאה מהרצפה החלקלקה שאינה עומדת בתקנים.
לתמיכה בגרסתה, התובעת הציגה תמונות של המקום, מסמכים רפואיים וארבעה עדים וביניהם חברתה שהייתה עמה בעת הנפילה וחברה נוספת, שהעידה כי רצפת הקפיטריה כמעט תמיד רטובה ומועדת לתאונות.
הנתבעות טענו בנחרצות שהתובעת לא הוכיחה את טענותיה והפנו את מאמציהן בהטלת האשמות זו כלפי זו, אך לעומת התובעת, לא הביאו כל ראייה שעשויה לסייע להן בהוכחת טענותיהן. אף אחת מהן למשל, לא טרחה להביא דו"חות בטיחות של המקום או לציין מהי שגרת הניקיון בקפטריה, ולא הייתה כל התייחסות מצדן לתוצאות הבדיקה של מכון התקנים.
מי אחראי לתאונה?
לאחר התרשמות מאישיותה ומהימנותה של התובעת, השופטת אורלי מור קבעה שהיא אכן נפלה ונחבלה במתחם הקפיטריה, שבשטחן של הנתבעות. השופטת הסבירה שהתובעת נתנה תיאור מדויק של הנפילה, העדויות שלה ושל חברתה היו הגיוניות, לא מוגזמות ולא מתואמות.
בנוסף, התובעת הוכיחה שלא יכלה לדעת מה עלול לגרום לנפילתה, ובכך הצליחה להעביר את נטל הראייה לנתבעות. מנגד, אף אחת מהנתבעות כאמור לא סתרה את גרסת התובעת או שכנעה את ביהמ"ש שנקטה באמצעים סבירים על מנת למנוע נזק למבקרים, ושתיהן נמצאו אחראיות לנפילת התובעת.
עם זאת, השופטת קבעה שגם לתובעת יש "אשם תורם" בשיעור של 20%. בהקשר זה השופטת הסבירה שהתובעת הכירה את המקום וגם מהתמונות שצילמה, ניתן להתרשם שאם קיים מפגע במקום (אפילו רצפה רטובה) ניתן להבחין בכך.
באשר לפיצויים להם היא זכאית, השופטת ציינה כי התובעת ממשיכה לסבול מכאבים בכף ידה אף בחלוף 7 שנים מהתאונה, ומוגבלת אפילו בפעולות פשוטות.
נוכח דברים אלו ובהתחשב בכל הראיות שהוגשו על ידי התובעת, השופטת קבעה שנגרמה לה נכות תפקודית בשיעור 10% ופסקה לה פיצויים בגין אבדן כושר השתכרות לעתיד, לרבות תוספת פנסיה, הוצאות רפואיות, נזק לא ממוני, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של כ-222 אלף שקל, לאחר ניכוי 20% אשם תורם של התובעת, כאמור.
- ב"כ התובעת: עו"ד דותן כדורי
- ב"כ הנתבעות: עו"ד אמיר ארבל כיטוב, עו"ד שגית וילנסקי, עו"ד אהרון שפרבר
עו"ד איילת מלכה - בשארי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.