המעסיקה טענה להגנתה שהתובע טיפס על הסולם מסקרנות גרידא ושלא לצרכי עבודתו, כך שהיא פטורה מאחריות. השופט קבע שמדובר בהשערה שלא הוכחה. מלבד הפיצוי קיבל התובע תגמולי ביטוח לאומי בסך למעלה ממיליון שקל
בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים לפועל בשנות השישים לחייו בתביעת נזקי גוף שהגיש נגד חברת הובלות בה הועסק. העובד סיפר שבאחד מימי העבודה טיפס על סולם אך לפתע הסולם החליק תחתיו והוא נפל מגובה 2 מטר ושבר את הברך. השופט משה תדמור-ברנשטיין דחה את טענת החברה כי העובד עלה על הסולם על דעת עצמו באופן הפוטר אותה מאחריות.
בשנת 2000 החל העובד (66) לעבוד בנתבעת, חברה העוסקת בפירוק והעברת מפעלים, שינוע מכונות, פריקת ציוד מפעלים ואחסנת ציוד במכולות. התובע הועסק כמנופאי מוסמך, סבל מקצועי ונהג משאית ורכב כבד.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט באוגוסט 2019 סיפר העובד שבאחד ימי עבודתו המנהל שלו ולקוח נוסף של החברה טיפסו על הסולם נשוא התביעה, שהיה לטענת העובד רעוע ולא בטיחותי, כדי להגיע לאחת המכולות על-מנת לפרוק ממנה כספת כבדה. לדבריו, בשלב מסוים הוא שמע רעש חזק מהמכולה ולכן קרא בשמו של המנהל שוב ושוב, אך לא היה מענה.
בשלב זה, תיאר העובד, כי מתוך דאגה לשלום השניים שבמכולה הוא עלה על הסולם אך לפתע הסולם קרס והוא נפל מגובה 2 מטר לעבר הקרקע. בעקבות הנפילה פונה העובד לבית חולים שם אובחן שהוא סובל משבר בברכו השמאלית והוא נזקק לניתוח. במשך כחצי שנה לאחר התאונה נבצר ממנו לדרוך על רגלו, והוא נאלץ להתנייד באמצעות כיסא גלגלים או קביים.
"התנהלות הרת אסון"
לטענת העובד מאז התאונה הוא סובל מכאבים בחלקים שונים בגופו, נמנע מלעבוד ואף הפך תלותי בבני משפחתו לצורך מילוי מטלות היום יום. לשיטתו החברה התרשלה בשמירה על בטיחותו ויש לראותה כאחראית לנזקיו.
מנגד טענה החברה שהעובד טיפס על הסולם מתוך סקרנות ולא לצרכי עבודה, תוך הסתכנות מרצון, כך שאין לה חלק כלשהו בתאונה והשלכותיה.
אבל השופט תדמור-ברנשטיין דחה את טענת החברה בנימוק שמדובר בהשערה בלבד שלא אומתה בשום שלב. לעניין זה הוא הדגיש שהחברה טענה כי הטיפוס על הסולם לא היה חלק מעבודת התובע, וזאת מבלי לספק גרסה פוזיטיבית לגבי מה כן נדרש ממנו לעשות בעבודתו – והדבר אומר דרשני.
בהמשך קבע השופט שהחברה התרשלה בשמירה על בטיחות העובד. כך לדבריו, מנהלו של העובד כשל כישלון חרוץ במילוי חובותיו על פי תקנות הבטיחות בגובה בכך שעלה בפני התובע על סולם רעוע תוך מתן דוגמה אישית שלילית ויצירת מצג שווא שהסולם בטיחותי.
גם העובדה שהתובע עבר הדרכות בטיחות לעבודה בגובה רק אחת לשנתיים, נזקפה לחובת המעסיקה. "מצאתי כי לא הושתת במפעל המעסיקה משטר בטיחות מינימלי, וההתנהלות שהמנהל אפשר בחצרי המעסיקה, במיוחד בהקשר של שימוש בסולמות, הייתה בעליל הרת אסון", כתב השופט.
לצד זאת הטיל השופט על העובד אשם תורם בשיעור 10% שכן היה עליו להיזהר יותר.
בסופו של יום נקבע שנזקי העובד בשל כאב וסבל, הפסדי שכר, עזרת הזולת והוצאות רפואיות, מסתכמים ל-1,402,000 שקל, מהם יש לנכות אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי בסך של כ-1,050,800 שקל שקיבל עקב ההכרה באירוע כתאונת עבודה.
הפיצוי הסופי מהמעסיקה הועמד על 211,000 שקל בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כ-50,000 שקל.
- ב"כ העובד: עו"ד יואח שכטר
- ב"כ החברה: הישראלי-רוטשטיין משרד עורכי-דין
עו"ד מרדכי כהן-ניסן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.