שחקן חובב שקפץ לנגיחה נחת לתוך שקע מסוכן בדשא ושבר את הברך. בית המשפט קבע כי המועצה המקומית לא דאגה לתחזוקה שוטפת כמצופה מהגוף האחראי על המגרש.
בית משפט השלום בקריות חייב לאחרונה את המועצה המקומית כאוכב אבו אלהיג'א לשלם כ-328 אלף שקלים פיצויים והוצאות לשחקן כדורגל חובב ששבר את הרגל בזמן ששיחק עם חבריו במגרש ששייך לה. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים קבעה כי המועצה הזניחה את המקום והותירה על הדשא שקעים ובורות שסיכנו את השחקנים. האחריות אף מתעצמת לנוכח העובדה שהתובע וחבריו שילמו למועצה מדי שנה עבור תחזוקת המגרש.
התובע (52) וחבריו נהגו לשחק במקום במשך שנים ושילמו כמה מאות שקלים בשנה לכיסוי הוצאות שוטפות ושימוש בציוד.
בתביעה שהגיש לפני כ-5 שנים באמצעות עו"ד רשאד סלים, הוא טען כי באחד הערבים של אפריל 2014 קפץ לנגיחה בזמן משחק וכשנחת נפל לתוך בור ועיקם את ברך שמאל. הוא הובהל לבית חולים "המשפחה הקדושה" בנצרת שם אובחן עם שבר ובהמשך עבר ניתוח שחזור וקיבוע בבית החולים "בני ציון" שבחיפה.
בתביעה נטען כי המועצה לא דאגה לטפל במגרש והוא היה מוזנח ומלא מהמורות, מה שיצר סכנה ממשית לשחקנים, והם נאלצו לשחק בו בלית בריה משום שזהו המגרש היחיד באזור.
עו"ד מארק שירין טען מטעם המועצה כי התובע כלל לא נפגע מבור אלא מהתנגשות עם אחד השחקנים, וכעת הוא מנסה להוציא ממנה פיצויים. לפי הנטען, ב-2010 עבר המגרש שיפוץ רציני והיה במצב טוב. האחראי על המגרש הוסיף בעדותו כי פעמיים בשנה דאגו לחדש את הדשא ומדי קיץ בוצעו בו פעולות שיקום. עוד הוא ציין כי נהג לבדוק את המגרש מדי יום יומיים ולהסדיר מפגעים כולל מילוי בורות בחול.
ציפייה סבירה לקרקע יציבה
השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים העדיפה את גרסת התובע בדבר נסיבות התרחשות התאונה על פני גרסת המועצה. השופטת ציינה כי עדותו הותירה רושם אמין ותיאוריו נתמכו במסמכים רפואיים ובעדויות חבריו למשחק.
בתשובה לטענת המועצה כי היה עליו להיזהר ולהביט לאן הוא רץ השיבה השופטת כי "אין לצפות משחקני כדורגל שישפילו מבטם לדשא המגרש". היא הדגישה כי שחקנים שרצים במהירות ומתמקדים בכדור לא אמורים להביט מטה, והציפייה שהקרקע תהיה יציבה וישרה סבירה ומוצדקת.
השופטת הוסיפה כי טענות המועצה בדבר תחזוקת המגרש לא קיבלו חיזוק ראייתי. תמונות המקום מעידות שבדשא היו שקעים רבים שמהווים סכנה לשחקנים שרצים בזמן משחק, ומנגד לא הוצגו דוחות, חשבוניות או אישור כלשהו מגורם מוסמך על תחזוקת המגרש ותקינותו.
על כן נקבע כי המועצה התרשלה כשלא פעלה להסרת מפגעים, וכי אחריותה לפציעת התובע מתעצמת נוכח העובדה שקיבלה תשלום עבור הוצאות תחזוקה.
עם זאת, מאחר שהתובע היה מודע למצבו הרעוע של המגרש ובחר לשחק בו בכל זאת, השופטת הטילה עליו 30% אשם תורם לנזקיו.
עלויות הנזקים שנגרמו לתובע, שנותר עם הגבלה בברך, הוערכו ב-440,125 שקלים. סכום זה כולל הפסדי שכר ופנסיה, פיצוי על כאב וסבל וכיסוי הוצאות עבור עזרה שוטפת. לאחר הפחתת אחוזי האשם התורם ותגמולי ביטוח לאומי שקיבל התובע, חויבה המועצה לשלם לו 266,088 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 62,300 שקלים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.