לאחר המינוי שינתה בעלת המשק את דעתה עקב יחס מחפיר שקיבלה מבנה ואשתו, וערכה צוואה לטובת בתה. בית המשפט קבע שיש לקיימה
דרמה בבית המשפט למשפחה בראשון לציון: מינוי בני זוג כ"בנים ממשיכים" במשק יבוטל כמעט ארבעה עשורים לאחר שניתן. הסיבה: צוואת בעלת המשק לפיה הנכס יועבר אחרי מותה לבתה, עקב יחס פוגעני מבנה וכלתה - שהיו מיועדים לזכות בנחלה. השופטת מירה רום פלאי קבעה שצוואת המנוחה תקוים באופן שבתה היא שתקבל את המשק, למעט הבית של אחיה וגיסתה.
התובעים התחתנו בשנת 1986, וכשנה לאחר מכן מונו כ"בנים ממשיכים" במשק של הורי התובע. הם נבחרו מבין שלושת הילדים של בעלי המשק דאז, אחת מהן היא הנתבעת. ב-2010 נפטר אבי המשפחה והמשק הועבר לאשתו, האם, שהלכה לעולמה ב-2021. כשנה אחרי מותה, באפריל 2022, נרשמו התובעים רשמית כבעלי המשק.
אלא שבמהלך עשרות השנים שחלפו מאז מונו בני הזוג כ"בנים ממשיכים" ועד שהנחלה נרשמה על שמם, התדרדרו היחסים בינם לבין האם. בשלב מסוים נוצר משבר חמור בין האם לבנה, שבא לידי ביטוי בהתנהגות קשה ופוגענית כלפיה - הן מצדו והן מצד רעייתו.
בעקבות זאת, בשנת 2016, החליטה האם לערוך צוואה המנשלת אותם מהמשק לטובת בתה-הנתבעת. בצוואה תיארה האם כי הבן עשק אותה ואף "מחק אותה" ממשפחתו כשאמר לה שהוא לא בנה ושהיא אינה אימו, והורה לילדיו שלא לומר לה שלום כשפוגשים את סבתם ברחוב. עוד ציינה המנוחה כי אשתו של הבן "התייחסה אליי כמו כלב".
מינוי המחייב כיבוד הורים
חרף הצוואה, בתביעה שהוגשה לבית המשפט טענו הבן ואשתו שהם בעלי הזכויות הבלעדיים במשק ולפיכך על הנתבעת, שמתגוררת בו ללא היתר, לארוז חפצים ולהתפנות ממנו. מנגד טענה הבת כי בהתאם לצוואה היא בעלת הזכויות האמיתית במשק, ולא הבן ואשתו שנושלו מהירושה בשל התנהגותם המחפירה כלפי האם. לשיטתה, מינוי הבן כ"בן ממשיך" פג מאחר שהבן לא דאג להוריו.
השופטת רום פלאי קבעה שהצדק עם הבת. היא הסבירה שמינוי אדם כ"בן ממשיך" טומן בחובו את חובתו לכבד את הוריו עד אחרית ימיהם, ומשלא עשה זאת - יש לראות במינוי כבטל. "בענייננו הוכח כי הבן לא דאג לאמו המנוחה, לא סיפק מחסורה, לא סייע לה, הזניח אותה, ניתק עמה את היחסים ואף הרחיק את ילדיו ממנה. מכאן שהבסיס למהות מוסד הבן הממשיך, נשמט", כתבה השופטת.
במישור המשפטי השוותה השופטת בין מינוי "בן ממשיך" להענקת מתנה, כאשר בהתאם לדין - הנותן יכול לחזור בו מהתחייבותו לתת מתנה (לפני שהושלמה ברישום), בין היתר בשל יחס מחפיר מצד המקבל. במקרה זה, נימקה השופטת, צוואת האם נערכה עוד בטרם נרשמו התובעים כבעלי המשק, ומשכך היא יכולה הייתה לחזור בה מהמינוי.
לקראת סיום הסבירה השופטת שאם הסכם המשבצת אינו שולל הורשה בצוואה, אזי בר הרשות רשאי להוריש את זכויותיו במשק כראות עיניו. לדבריה זה בדיוק מה שעשתה המנוחה: היא ערכה צוואה המנשלת את בנה מהמשק לטובת בתה, כאשר ההסכם המשולש לא רק שאינו מגביל הורשה בצוואה, אלא מאפשר זאת מפורשות.
לפיכך קבעה השופטת כי יש לקיים את צוואת האם ולהעביר את המשק לבתה, זאת למעט בית המגורים של התובעים אשר הומלץ לצדדים להסדיר את הזכויות לגביו בהסכמה. בני הזוג חויבו לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 118,000 שקל.
- ב"כ בני הזוג: עו"ד אורן אבלה ואח'
- ב"כ הבת: עו"ד גד שטילמן ואח'
עו"ד מירב בלאיש עוסק/ת בנחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.